שתף קטע נבחר

בגלל המשבר ברוסיה: חקלאי הערבה קורסים

המשבר הכלכלי ברוסיה, הרוכשת 40% מהייצוא החקלאי של ישראל, מעמיד את חקלאי הערבה על סף קריסה: "המחירים נמוכים כל כך שהסחורה פשוט נרקבת במחסנים". החקלאים מבקשים הלוואות בערבות מדינה, אך טוענים כי הממשלה אדישה: "אנחנו לא מעניינים מבחינה אלקטורלית"

חקלאי הערבה התיכונה מזהירים כי נפילת הרובל הרוסי מובילה אותם למשבר חמור, ומעמידה את הענף כולו בסכנת קריסה כלכלית. הייצוא החקלאי השנתי מישראל לרוסיה מהווה כ-40% מסך הייצוא החקלאי, והנזק ליצואנים הישראליים בעקבות המשבר מוערך בכ-300 מיליון שקלים.

 

 

"הממשלה צריכה לקבל החלטה אסטרטגית" 

איתי גל (49), דור שני להתיישבות בערבה בעין יהב, מגדל פלפלים, מלונים ועגבניות, וכיום רואה את מפעל חייו נרקב במחסנים. לדבריו, לפני כשנה מחיר הרובל עמד על כ-30 לדולר, ומאז זינק לשער של יותר מ-70 דולר לרובל. "הסחורה נמכרת בפחות ממחיר עלות. המחירים נמוכים כל כך שהסחורה פשוט נרקבת במחסנים.

 

"הקריסה של הרובל הביאה את המצב לכאוס גמור. אזור שלם במדינה הגיע למצב בלתי אפשרי. הדבר הפך חבל ארץ שהוא מהפורחים במדינה לחבל ארץ שהחיוך בו נדיר", אומר גל.

 

גל, יו"ר הנהלת יופי של ירקות, אגודה חקלאית הנחשבת לאגודה לשיווק הגדולה בארץ, מאשים את אדישות הממשלה במצב החמור. "מפעל חיים של עשרות שנים בסכנה וזה לא מעניין אף אחד. בעיני הממשלה, המדינה מתחילה בגדרה ומסתיימת בחדרה. החקלאות לא בראש סדר העדיפויות שלה. צריך לקבל החלטה אסטרטגית. אנחנו רחוקים כ-120 ק"מ לפחות מכל עיר שיכולה לספק אפשרות עבודה".

"המדינה מסתיימת בגדרה". איתי גל (צילום: אבי פז) (צילום: אבי פז)
"המדינה מסתיימת בגדרה". איתי גל(צילום: אבי פז)
 

גל עובד יחד עם אביו בן ה-74, העוסק בחקלאות באזור עשרות שנים: "הוא מלח הארץ האמיתי. זו אכזבה גדולה מאוד עבורו לראות את מה שקורה סביבנו. הכי כואב זה שאין למי לפנות. משאירים אותנו להתבוסס בסחי של עצמנו. זה לא מעניין את המדינה.

 

"הגעתי לערבה בגיל 6. החקלאות היא דרך חיים, תפיסת עולם, אהבת האדמה. אני לא מתבייש להיות ציוני ולחשוב שעצם עיבוד האדמה קובעים את גבולות הארץ. זה חלק מאיך שמדינת ישראל צמחה ופרחה והגיעה עד הלום".

 

"משרדי הממשלה עסוקים בשחיתויות ובחירות" 

רונן שלכט (50) מעין יהב, העוסק בגידול פלפלים ובייצוא, רואה את הבית שלו ניצב על פי תהום. "אני שומע מחברים שלי על קריסה טוטאלית. יש בעיה. גם עם משרד החקלאות ומשרדי הממשלה האחרים. הם עסוקים בכל השחיתויות והבחירות- אף אחד לא חושב אפילו לעזור לנו. מפעל ציוני שקיים מעל 50 שנה בערבה קורס.

 

"כבר לא מכבדים את כרטיסי האשראי של חלק מהחקלאים. ההכנסות שלנו ירדו במעל 50%, בעוד שההוצאות נותרו כשהיו. אנחנו לא מבקשים מהממשלה מענקים או כסף, אלא הלוואות בערבות מדינה. אף אחד מהבנקים לא מוכן לתת את זה.

"הפרה החולבת לא מסוגלת עוד לתת". רונן שלכט ()
"הפרה החולבת לא מסוגלת עוד לתת". רונן שלכט
 

"אנחנו כבר לא מסוגלים לשלם. הפרה החולבת של מסים למדינה כבר לא מסוגלת לתת. אנחנו פשוט מבקשים שינסו לעזור לנו לעבור את המשבר הזה. נכון לעכשיו - החקלאים פשוט התרסקו לגמרי".

 

"רוסיה קונה תוצרת ישראל בלי שיקולים פוליטיים"

כחלק מהתערוכה החקלאית שהתקיימה במו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית-תמר, התקיים דיון עם ראשי הארגונים החקלאיים בקשר למצב הקשה של החקלאות בישראל, ובעיית הייצוא, וכן לעתיד החקלאות בכינוס קבלו החקלאים על מחירי המים המאמירים, וכן על בעיית המס על נחלות לבנים חוזרים.

 

רוסיה הפכה בשנים האחרונות ליעד הייצוא מספר 1 לתוצרת חקלאית ישראלית. ינון חורש, מנכ"ל משותף של חברת הייצוא אדום, מסביר כי "בשנים האחרונות כמעט 50% מסך הייצוא החקלאי הישראלי היה מגיע לרוסיה. רוסיה היא אחת המדינות מהיחידות בעולם שקונה את התוצרת הישראלית בלי שום חסמים או שיקולים פוליטיים. מה שאי אפשר לומר על אירופה".

 

חורש מוסיף, כי עם תחילת העונה היו ציפיות למחירים גבוהים עקב העובדה שלישראלים יש כמעט בלעדיות על השוק הרוסי. אלא שאז הגיע המשבר. "הרובל דילג מ-30 ל-70 לדולר. זה צימצם את הביקוש ויצר הפסדים לייבואנים הרוסים. החקלאי נאלץ לספוג חלק מההפסדים של היבואן הרוסי. במקרים קיצוניים היבואנים פשטו רגל או ברחו יחד עם הכסף של החקלאי. אני עוסק בתחום כמעט 20 שנה ואני לא זוכר שפל כל כך גדול במחירי תמורה ובהוצאות מול הכנסות בחקלאות.

"יבואנים ברחו עם הכסף". ינון חורש (צילום: נגה חורש ) (צילום: נגה חורש )
"יבואנים ברחו עם הכסף". ינון חורש(צילום: נגה חורש )
 

"המדינה עסוקה בבחירות. החקלאים אף פעם לא היוו גורם מעניין מבחינה פוליטית-אלקטורלית. לכן עניין החקלאים נדחק לשוליים. יש ניסיונות לקבל הלוואות בערבות מדינה. אבל אני לא מרגיש שהמדינה מנסה לעזור. צריך להבין: פשיטת רגל של החקלאים יכולה לייצר אפקט דומינו. הספקים ייפגעו וכך גם נותני שירותים.

 

"חקלאי לא יכול לנטוש את החממה ולעבור למפעל היי-טק הסמוך. הערבה מהווה חמישית משטח מדינת ישראל, והיא עלולה להפוך לאזור עני, פושט רגל. כביש הערבה יהפוך לשממה".  

"מקדמים הלוואות בערבות המדינה". אייל בלום (צילום:  גלעד לבני) (צילום:  גלעד לבני)
"מקדמים הלוואות בערבות המדינה". אייל בלום(צילום: גלעד לבני)

ראש המועצה האיזורית ערבה תיכונה, אייל בלום, הביע תקווה שהממשלה תירתם לסייע. "את המצב האמיתי נדע רק בחודש מאי. אנחנו מנסים לקדם עם משרד החקלאות הלוואות בערבות המדינה. אנחנו מקווים שזה יצליח. המדינה יכולה לעזור בנושא המיסוי, בייחוד בכל הנוגע לעובדים זרים".

 

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד בוחן את האפשרות למתן סיוע ליצואנים הישראלים, מול משרד האוצר. טרם התקבלה החלטה בעניין".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבי פז
"החיוך הפך לנדיר". איתי גל
צילום: אבי פז
מומלצים