שתף קטע נבחר

הריון טבעי מעל גיל 40? אל תשלי את עצמך

יותר ויותר נשים יולדות בגילאים מבוגרים, מה שגורם לנו לחשוב שאין שום בעיה להמתין עם ההריון עד גיל מאוחר. אבל אין רחוק מכך: מגיל 40 ומעלה הסיכוי להשיג הריון ללא תרומת ביצית הולך ומדרדר. פרופ' שלמה משיח מסביר מדוע חשוב לא להמתין - ולמה צריכה המדינה לממן לנשים הקפאת ביציות כבר בגיל 30

בשבוע שעבר התבשרנו על אישה שהצליחה להרות וללדת את בנה הבכור בגיל 56. אלא שמאחורי הסיפור המרגש קיימת הטעייה מאוד גדולה, שעלולה להיות גורלית עבור נשים רבות. בכתבות אלה "שוכחות" הנשים לציין שההריון הושג, כמעט בלי יוצא מן הכלל, באמצעות תרומת ביציות, מה שגורם לנשים רבות לחשוב שניתן להרות בגילאים אלה.

 

עובדתית, הפוריות של האישה ויכולתה להרות מהביציות שלה נפסקת לגמרי עד גיל 45, בו מתדלדל לחלוטין מאגר הביציות. הדרך היחידה כיום, לעצור את "שעון החול הביולוגי" היא באמצעות הקפאת ביציות או הקפאת עוברים.

 

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet 

 

נשים רבות מניחות כי פוריות האישה נמשכת עד גיל הפסקת המחזור החודשי, בגיל 50-55, ונוטות לדחות את מועד הכניסה להריון, תוך שכנוע פנימי עמוק כי לא יהיה להן כל קושי להביא ילד לעולם בגיל מאוחר יותר. אלא שברגע האמת הן נופלות אל קרקע המציאות, ונקלעות אל המעגל המתיש והמסוכן, שלעתים הינו חסר תכלית לחלוטין, של טיפולי פוריות אינסופיים. במבט לאחור הן מבינות שעשו טעות כשדחו את מועד הכניסה להריון. אלא שבשלב הזה נותר להן בעיקר לבכות על חלב שנשפך.

 

מגיל 40: צניחה מואצת בפוריות האישה

על רקע העלייה בגיל הכניסה להריון בישראל ובעולם המערבי בכלל, בין השאר כתוצאה מהתמקדות בפיתוח הקריירה, קשה להבין את הביקורת הציבורית העזה על חברות ההייטק הגדולות בארצות הברית, ובראשן גוגל ופייסבוק, שהציעו לעובדות שלהן לממן עבורן תהליך יקר של הקפאת ביציות. המבקרים טוענים להתערבות גסה בנושא אישי ואינטימי, שלא באמת נועד לרווחתן של הנשים אלא לניצול איכותי יותר של כח העבודה הנשי, אלא שעבור נשים רבות מדובר בפתרון מושלם. ממילא הן לא התכוונו להביא ילדים בגיל מוקדם, וההצעה של החברות הללו תאפשר להן לתכנן את עתידן באופן מושכל ורגוע יותר, ללא הלחץ של השעון הביולוגי.

הקפאת ביציות. מאפשר לשים לפתח קריירה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הקפאת ביציות. מאפשר לשים לפתח קריירה(צילום: shutterstock)

 

אלא שבישראל, למרות היותה "אימפריה של פוריות", אין מספיק מודעות לחיוניות ולחשיבות הקריטית של הקפאת הביציות לשם שימור הפוריות אצל נשים שרוצות לדחות את האימהות, ברצותן להמתין לבן זוג ראוי או בגלל לימודים וקריירה. בניגוד לדעה המקובלת בציבוריות הישראלית, הירידה במספר הביציות ובאיכותן אינה מתחילה בגיל 35, אלא הרבה יותר מוקדם. להבדיל מגברים, שאצלם תהליך ייצור הזרע נמשך עד גיל זקנה (אם כי גם בגברים כמות הזרע ואיכותו הולכות ויורדות עם הגיל), תהליך "הזדקנות השחלות" או בשפה מדעית, תהליך "הידלדלות הרזרבה" השחלתית, מתחיל ממש עם ההתבגרות המינית.

 

בעת ההתבגרות המינית (בגיל 14-13), יש בשחלותיה של הנערה כ-500 אלף ביציות. בגיל 25 המספר יורד לכ-100 אלף ביציות ומכאן צולל במהירות ומגיע, בגיל 40 לכדי עשרת אלפים בלבד. מגיל 40 הצניחה מואצת עוד יותר, ואם לא די בירידה החדה בכמות הביציות, גם איכותן ויכולתן להיות מופרות ולהביא ליצירת עובר תקין, הולכת ופוחתת במהירות. עבורנו, מומחי הפוריות, גילה של האישה הוא, היום, המנבא העיקרי בקביעת סיכוייה להרות.

 

העתיד: "בנק ביציות" במימון המדינה

בעידן המודרני - החיפוש אחרי בן זוג מתאים והציפיה "לנסיך על הסוס הלבן", כמו גם הלימודים הממושכים והקריירה התובענית, מביאים נשים רבות לדחות את ההורות. אלא שהטבע הוא אכזר: נשים בנות 40 יכולות להיראות ולהרגיש צעירות - אבל הביציות שלהן הן כבר זקנות ולמעשה אינן מאפשרות פוריות.

 

חברת הכנסת מיכל בירן ("העבודה"), שסיפרה לאחרונה בגילוי לב ובאומץ רב על תהליך הקפאת הביציות שעברה במטרה לשמר את פוריותה, הצביעה על מצב אבסורדי, שקיים בישראל ולפיו המדינה (באמצעות קופות החולים) מממנת במלואן את תהליכי ההפריה החוץ גופית לנשים המבקשות להיכנס להריון, אך אינה תומכת כלל בהקפאת ביציות למטרת שמירת הפוריות, אלא אם מדובר בשימור פוריות מסבות רפואיות, כמו לפני טיפולי כימותרפיה או קרינה בחולות סרטן.

 

מכאן שיש מקום לערוך רפורמה חקיקתית מקיפה בנושא ולאפשר לכל אישה בישראל המעוניינת בכך - במסגרת טיפולי "סל הבריאות" - להקפיא ביציות, כדי לאפשר לה בעתיד להגשים את החלום להביא ילד ביולוגי לעולם. להקפאת הביציות במימון המדינה יש גם יתרונות כלכליים היות והקפאת הביציות תמנע, במידה משמעותית ביותר, הוצאות כספיות גדולות בהרבה בעתיד, בטיפולי פוריות לאותן נשים, עת שתחצנה את גיל ה-40.

 

הקפאת הביציות הוא תהליך יקר למדי: כל מחזור טיפולי עלותו לאישה (כולל התרופות) כ-20 אלף שקלים.

לשם אגירה של כ-20 ביציות (כפי שמאפשרת תקנת משרד הבריאות), עליה לשלם כ-60 אלף שקלים. לשם הנגשת הטיפול למירב הנשים, גם כאלו שידן אינה משגת, יש להקים בנק ביציות (בדומה לבנקי הזרע). לנשים המבקשות שימור ביציות על ידי הקפאתן, תוצע האפשרות לתרום חלק מהביציות לבנק (לשימושן של נשים אחרות הזקוקות לתרומת ביציות) ו"בתמורה" - הן תהיינה זכאיות לטיפולי פוריות מלאים, לשם הקפאת ביציותיהן - ללא תשלום.

 

כאמור, הדרך היחידה כיום לעצור את "שעון החול הביולוגי" היא באמצעות הקפאת ביציות או הקפאת עוברים, מהלך שיחסוך למדינה המון כסף, ימנע מנשים רבות להיכנס למעגל טיפולי ההפריה, ויאפשר להן גמישות רבה יותר בניהול חייהן.

 

הכותב הוא מומחה לפוריות ומחלוצי הפריות המבחנה בישראל




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
הקפאת ביציות. מגיל 40 איכותן יורדת
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים