ראש ועדת שאבאס לחקר צוק איתן מתפטר

הישג לדיפלומטיה הישראלית: וויליאם שאבאס, הפרופסור הקנדי שעמד בראש הוועדה לחקר תוצאות המערכה ברצועת עזה בקיץ האחרון, הודיע הלילה (יום ג') על התפטרותו בשל הטענות הישראליות על הטיה הנובעת מהעובדה ששימש כיועץ לאש"ף.  

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

שאבאס (64) מונה בחודש אוגוסט האחרון על-ידי המועצה לזכויות אדם של האו"ם לחקור את מבצע "צוק איתן" ולחפש ראיות לפשעי מלחמה שביצעה לכאורה ישראל. במכתב למועצה, שהעתק ממנו הגיע לידי סוכנות רויטרס, כתב שאבאס שהוא מתפטר מיד כדי למנוע מהעניין להאפיל על הכנת הדו"ח שממצאיו עתידים להתפרסם בחודש הבא. יחד עמו יושבים בוועדה דודו דיאן, מומחה לזכויות אדם מסנגל, ומארי מקגוון דיוויס, שופטת בית המשפט העליון לשעבר בניו יורק ותובעת פדרלית.

וויליאם שאבאס

מי שהכריז על מינוי חברי ועדת החקירה היה שגריר גאבון במועצת זכויות האדם של האו"ם, בודלר נדונג אלה, הנשיא ה-47 של המועצה - גוף שהתמקד לא פעם בביקורת נוקבת על פעולות ישראל בשטחים. "צוות החקירה העצמאי יחקור את כל ההפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי בפעולות הצבאיות מאז 13 ביוני 2014", נמסר בהודעת האו"ם.

על רקע הביקורת הרבה בישראל נגד שאבאס קרא הפרופסור הקנדי בראיון לאולפן ynet באוגוסט האחרון לישראל לשתף פעולה עם הוועדה ודחה את ההאשמות כי הוא אנטי ישראלי. "אני לא שונא ישראל", אמר, "אני חבר של ישראל. הייתי בישראל פעמים רבות". "האינטרס של ישראל לשתף פעולה ולהסביר הכול, בדיוק כשם שזה אינטרס של כל אחד שמאשימים אותו במשהו לנסות ולהסביר את גרסתו", אמר שאבאס.

שאבאס, פרופסור לדין בינלאומי ומומחה בזכויות אדם ונשיא האיגוד הבינלאומי של חוקרי שואה, אמר כשנה וחצי לפני אירועי הקיץ האחרון כי היה מעוניין שראש הממשלה בנימין נתניהו יועמד לדין בהאג. בינואר 2013 הוא הופיע בפני ועידה בניו יורק שעסקה בפלסטינים ואמר: "האדם שהכי הייתי רוצה לראות בבית הדין הבינלאומי הוא נתניהו". הוא אמר את הדברים כהערת אגב.

במאמר בכתב-עת בענייני משפט כתב שאבאס בדצמבר 2010 שאפשר לראות בנתניהו "האדם בעל הסבירות הגבוהה ביותר לאיים על קיומה של ישראל". זאת, על רקע דברי נתניהו כי "אנו ניצבים בפני שלושה אתגרים אסטרטגיים: תוכנית הגרעין של איראן, רקטות המשוגרות לעברנו ודו"ח גולדסטון".

כמה שנים קודם לכן אמר הפרופסור בראיון על זכויות אדם למגזין יווני: "למה שמנו לנו למטרה להעמיד לדין בהאג את נשיא סודן בגלל דרפור ולא את נשיא ישראל בגלל עזה? בגלל פוליטיקה". הנשיא באותה תקופה היה שמעון פרס.