שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זגורי לא עומד ביום השואה. צודק
    בסדרה "זגורי אימפריה" מסרב האב לעמוד בצפירה של יום השואה, עד שלא יוכרז "יום המעברות". הצעד המוצדק הזה מזכיר לכולם שאפליית המזרחים החלה כשהחליטו לתת לעולים מאירופה שיכונים טובים יותר
    בתזמון מפליא, חודשיים לפני הבחירות, הפרק הראשון בעונה החדשה של "זגורי אימפריה" משלח חץ מדויק היישר לבטנה הרכה של החברה הישראלית. בבר זגורי, יליד מרוקו שהוריו טבעו בספינת אגוז בדרכם לישראל, מסרב לעמוד דום ביום השואה, עד אשר לא יוכרז "יום המעברות". בבת אחת הפכה הסדרה המפתיעה הזאת מסדרת טלוויזיה מהנה מאוד לסדרה חברתית נשכנית ורבת עוצמה.

     

    ויש מי שחושב אחרת: "זגורי אימפריה" גורמת נזק למזרחים

     

    רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

     

    יש לומר בפה מלא: בבר זגורי צודק. למרבה הצער, אפליית המזרחים ממשיכה להכות גם בחלוף 65 שנה מאז העלייה ההמונית. בישראל 2015 רובם המכריע של תושבי עיירות הפיתוח ושכונות העוני הם מזרחים.

     

    "זגורי אימפריה". סדרה חברתית (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    "זגורי אימפריה". סדרה חברתית(צילום: אוהד רומנו)
     

    היכן התחילה האפליה הזאת? בשנת 1951 חיו במעברות כרבע מיליון איש, רובם המכריע יוצאי עדות המזרח. הם גרו במשך חמש או שבע או עשר שנים ויותר במעברה, שפירושה אוהל, ואחר כך בדון ואחר כך פחון ואחר כך צריפון. ללא שירותים, לעתים קרובות ללא חשמל וללא מים זורמים. בחלוף השנים הפכו המעברות למשכנות עוני, אולם בשנת 1977 עדיין חיו בהן 900 משפחות.

     

    לעומת זאת, החל מחודש ספטמבר 1949 הותר ליהודי פולין לעלות לישראל. הנהלת הסוכנות החליטה שהעולים החדשים מפולין ראויים לתנאי קליטה טובים מהעולים שבאולפניהם. חד וחלק. כדי לחסוך מהם סבל הוצע לשכנם בבית מלון ולחילופין לפנות מחנה שלם כדי לשכנם בתוכו בתנאי רווחה. במקביל, דנו בדרכים לזרז את מעברם לשיכונים של קבע - חלקם דירות שהוקצו מלכתחילה לעולים מארצות האסלאם.

     

    המעברות הן נקודת מוצא מרכזית לדיון באפליית המזרחים כיום. תושביהם היו הניסוי המודרניסטי הגדול של אמצע המאה ה-20, אחד הניסיונות האנושיים המדהימים שנערכו לאחר מלחמת העולם השנייה, שמטרתו בינוי אומה חדשה. בינוי האומה הצליח בגדול, אבל המזרחים וצאצאיהם מוסיפים לשלם מחיר כבד עד עצם היום הזה. את המחיר הזה העלימו. היה ואיננו עוד.

     

    משה איבגי בסדרה. מסרב לעמוד בצפירה (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    משה איבגי בסדרה. מסרב לעמוד בצפירה(צילום: אוהד רומנו)

    הנה חידת טריוויה: היכן בדיוק היו המעברות? מי יודע? אין להן זכר. לא מוזיאון, לא שלט ולא 'יום המעברות'. כאשר שואלים מדוע רוב אנשי ההון והשלטון, הפוליטיקה, התקשורת, הכלכלה והאקדמיה הם אשכנזים, כדאי לחזור לעוול המעברות. הוא חי וקיים ופועם ביתר שאת בלבה של החברה הישראלית.

     

    השבר החברתי לא ייעלם מעצמו

    הגיעה השעה לעשות תיקון. בדומה לאפליה מתקנת של נשים, ראוי ונכון יהיה לייצר אפליה מתקנת ממוסדת של מזרחים. השבר החברתי המפלה מסרב להיעלם מעצמו. צריך לעזור לו באופן פעיל.

     

    הנה דוגמה אפשרית לתיקון: באוקטובר האחרון אישרה המדינה מענק בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל לענקית השבבים

    אינטל. בתמורה למענק, אינטל התחייבה לשדרג את המפעל שלה בקריית גת ולדאוג לכך שלפחות חצי מהמועסקים שלה יהיו מתושבי הדרום, מקו גדרה ודרומה.

     

    זו הזדמנות לעשות מעשה: יש לשריין מחצית מהמקומות באינטל ליוצאי ארצות האסלאם תושבי הדרום. תושבי הקיבוצים והמושבים שגרים בדרום אינם זקוקים לאפליה מתקנת. ישנם אמנם מגזרים נוספים הראויים לאפליה מתקנת, אבל כעת תור המזרחים. הם ממתינים עשרות שנים.

     

    תודה לאנשי "אימפריית זגורי", שבדיאלוגים חדים כתער העלו את נושא אפליית המזרחים. אני מצפה בכיליון עיניים לעוד עונה חכמה, מצחיקה וגם מדהימה ומטלטלת, שלא מהססת להישיר מבט אל הקשיים העמוקים ביותר של החברה הישראלית, בתבונה, ברגישות ובאומץ.

     

    הכותבת היא פרופ' מהמכללה האקדמית הדסה ומכון טרומן באוניברסיטה העברית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוהד רומנו
    משה איבגי בתפקיד בבר. צודק
    צילום: אוהד רומנו
    הטבות למנויים
    מומלצים