שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    אובדן וטראומה: איך נקבע הפיצוי על מות עובר

    שורה של מקרים טראגיים שנידונו בבתי המשפט בישראל שרטטו את אופן חישוב הפיצוי. הוא מחולק בין הרשלנות, האובדן והנזק הנפשי להורים

    בחינת היקף הפיצויים בתיקי רשלנות רפואית העוסקים ברשלנות בשלב ההיריון או הלידה, שבגינה העובר לא נולד אל אוויר העולם בחיים, מעלה כי ההורים זכאים לפיצוי על הנזקים הרפואיים שיכול שנגרמו לאם (אובדן הסיכוי להרות, אובדן רחם וכו') כמו גם פיצוי לא ממוני על הכאב, הסבל והטראומה הקשה שנגרמה בשל מות העובר בטרם עת.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    תוצאה טראגית כזו עלולה להיווצר משלל סיבות ובעיות הכרוכות בבריאות האם. כך למשל, אחת התופעות הרפואיות המוכרות בקרב נשים הרות היא התפתחות של סוכרת היריון. במקרה כזה, על מנת שלא לסכן את העובר, הצוות הרפואי מחויב לדאוג למעקב ופיקוח משמעותיים של מומחה סוכרת וכן לאיזון האינסולין.

     

    בנוסף, מאחר שלסוכרת היריון יש השפעה על משקל העובר (טיפול לא הולם יכול להביא לגדילה והתפתחות מואצת, שעלולה להביא למותו), אמורה הערכת משקלו להתבצע תחת מעקב רפואי מיומן של מומחה בגניקולוגיה מיוחד לתחום הסוכרת.

     

    אם חלילה לידה של אישה שסבלה מסוכרת היריון לא הסתיימה בהולדת ולד חי, על ההורים לחזור אחורה ולשאול: האם המעקב הרפואי היה ראוי, מיומן ומקצועי? אם יתגלה, למשל, שהמעקב אחר הסוכרת לא היה תקין, הם בהחלט יוכלו לתבוע פיצוי על הנזקים שנגרמו לבריאות האם וכן על הנזק הנפשי שנגרם לשני ההורים – הכאב, הסבל ועגמת הנפש.

     

    בעבר פסיקת הפיצוי במקרים כאלה הייתה צנועה למדי, ולא ניתן מספיק דגש על הסבל הנפשי והפגיעה הרגשית המתלווה לכך, ואולם בשנים האחרונות מגמת הפסיקה השתנתה והיום הנטייה היא להגדיל את סכומי הפיצוי.

     

    כך היה במקרה של אישה שנכנסה להיריון בגיל 37 אחרי טיפולי הפריה ונאלצה להפסיק אותו מאחר שבשלב מאוחר גילו שהעובר סבל ממום. היא ובן זוגה קיבלו כל אחד 600 אלף שקל על הסבל, הכאב ועוגמת הנפש שנגרמה להם.

     

    במקרה אחר, נמצאה רשלנות במעקב ההיריון של האם, שהובילה לכך שדופק העובר נדם והוא הוצא מגופה של האם בשבוע ה-39 להיריון כשהוא ללא רוח חיים. בית המשפט העליון פסק לאם 300 אלף שקל ולאב 250 אלף שקל מתוך הכרה בכאב ובפגיעה הנפשית והרגשית, אף שהשניים לא הציגו חוות דעת בדבר פגיעה נפשית פתולוגית.

     

    בנוסף, נפסקו להם 30 אלף שקל על נזקים ממוניים, הוצאות נסיעה ועזרת הזולת. במקרה זה נקבע, כי מות עובר הוא אחד המקרים היחידים המאפשרים פסיקת פיצוי על סבל נפשי גם ללא חוות דעת רפואית בנושא.

     

    בפסק דין שעסק באובדן ביצית מופרית נפסק לאישה פיצוי של 150 אלף שקל, המהווה, למשנת בית המשפט, 10% מהסכום בגין מות עובר. משמע, שהפיצוי המלא בגין מות עובר עומד על סכום של 1.5 מיליון שקל.

     

    ניתן אם כן לראות כי נטיית הפסיקה בתביעות רשלנות רפואית היא להגדיל באופן משמעותי את הפיצוי להורים בגין מות עובר כתוצאה מרשלנות רפואית. פיצוי בתביעה שכזו יכול להגיע למאות אלפי שקלים ובנסיבות חריגות אף יותר ממיליון שקל.

     

    ועדיין, מדובר בפיצוי נמוך יחסית לעומת זה שנפסק במקרה של ילוד חי שמת בסמוך לאחר הלידה. במקרה כזה עומדת לעיזבון של התינוק גם זכות תביעה עצמאית בראשי הנזק המסורתיים: כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות בשנים האבודות, קיצור תוחלת חיים וכיו"ב.

     

    שימו לב: מדובר בזכות נפרדת שאינה גורעת מההורים את הזכות לתבוע על נזקים כנפגעים ישירים. מקרה שכזה נידון על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, שם נפסק להורי התינוקת המנוחה, שמתה כמה ימים לאחר הלידה בשל רשלנות רפואית, פיצוי של יותר ממיליון שקל הכולל פיצוי עבור נזק לא ממוני ופיצוי בגין קיצור תוחלת חיים והפסדי שכר בשנים האבודות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: עומר בן זיו
    עו"ד אסף אודיז
    צילום: עומר בן זיו
    מומלצים