שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    להיוולד שוב: ניצולי השואה שברחו לפיליפינים
    כ-1,200 יהודים ברחו מהתופת הנאצית והגיעו למדינת האיים. תחילה היה זה גן עדן: פפאיה וגויאבה וריצה בסנדלים. אך המשחקים בשמש נקטעו עם הגעת הטרור היפני לחופיה. "חברי עלה על מוקש. אפשר היה להריח את ריח הגופות, שוכבות שם ונרקבות", סיפרה לוטה הרשפילד. סגירת המעגל עם המדינה שפתחה שעריה בפני היהודים הגיעה דווקא כשהטייפון "הייאן" היכה בה

    אפילו בגיל 7 ידעה לוטה הרשפילד שהעולם סביבה מתפורר.

     

    היא נמנעה מלגשת לספסלים שעליהם נכתב "לא לכלבים או ליהודים" ולא יכלה ללכת לבתי הספר הציבוריים. הנאצים וכלבי הרועים הגרמניים שלהם פשטו על בית משפחתה והשליכו את הספרים לאש. כילדה, "הייתי מאוד מודעת", אומרת הרשפילד, כיום בת 84. היהודים לא רצויים בביתם שלהם.

     

    ניתן לקרוא את הכתבה גם באתר CNN

     

    לנוכח התבגרותה בצל הפחד, עזבו הוריה ואחיה הגדול את ביתם בברסלאו שבגרמניה (כיום העיר שייכת לפולין ושמה ורוצלב) ב-1938 ויצאו למסע אחר בית חדש, שאותו מצאו במפתיע בפיליפינים.

     

    צפו בכתבה באולפן ynet:

    היהודים שניצלו הרחק מארץ ישראל    (צילום: אלי סגל וניצן דרור)

    היהודים שניצלו הרחק מארץ ישראל    (צילום: אלי סגל וניצן דרור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הרשפילד (מתוך הסרט) ()
    הרשפילד (מתוך הסרט)

    כ-1,200 יהודים מאירופה הגיעו לפיליפינים משנת 1937 עד 1941 - ברחו מאימת הנאצים רק כדי להתמודד עם מלחמה נוספת עקובה מדם תחת הכיבוש היפני.

     

    רבים מהיהודים הגיעו מאוסטריה ומגרמניה, שם הלכה והתעצמה המדיניות האנטישמית במסגרת חוקי נירנברג. ללא יכולת להגר למדינות כמו בריטניה וארצות הברית, אלפי יהודים ברחו לשנגחאי שבסין, סוסה שברפובליקה הדומיניקנית ומנילה.

     

    אלה שהגיעו למנילה לא ידעו כי ברחו מהשואה למלחמה אחרת, ב"חזית הפסיפית", שבמסגרתה הייתה הפיליפינים נתונה תחת מתקפה. "ברחנו מהמחבת הלוהטת לאש", הגדירה זאת הרשפילד. "נמלטנו מהצוררים הנאציים לחיק הנוגשים היפניים".

     

    בירת הפיליפינים שוחררה לאחר מערכה מפרכת בת חודש - "הקרב על מנילה" - אחד הקרבות הקטלניים של מלחמת העולם השנייה, שזה עתה מציינים בעולם 70 שנה לסיומה.

     

    מרדיפה לקבלת פנים

    הפרק הכמעט בלתי ידוע בהיסטוריה, המגולל את מסעם של הפליטים היהודים לפיליפינים, העניק השראה לשני סרטים דוקומנטריים ודיבור על סרט עלילתי אפשרי.

     

     

     (צילום: באדיבות CNN) (צילום: באדיבות CNN)
    (צילום: באדיבות CNN)
     

    "אנחנו מכירים את הסיפורים של אנה פרנק ורשימת שינדלר - אלה הדברים ה'פופולריים' שנתפשו בדמיון", אומרת מישל אפרים, שאביה, פרנק אפרים, ברח לפיליפינים אחרי ליל הבדולח ב-1938. "ברגע שהוכנס האלמנט האסייתי, זה הפך למורכב מאוד, מעניין ואפילו מפתיע".

     

    לפי היוצרים התיעודיים, כ-40 פליטים יהודים חיים היום בפיליפינים. הם היו ילדים כשהגיעו לפיליפינים לפני יותר מ-70 שנה.

     

    "זה היה כמו להיוולד מחדש", אומר נואל איזון, יוצר הסרט התיעודי "דלת פתוחה: הצלת היהודים בפיליפינים", שבו ראיין כמה ניצולי שואה יהודים. "הם ברחו ממוות כמעט ודאי לחיים האלה". אחד מהם הוא פרנק אפרים, שהגיע למנילה בגיל 8. הוא שחזר את חוויותיו בביוגרפיה "הבריחה למנילה: מהעריצות הנאצית לטרור היפני".

    פרנק אפרים (הנער מימין) (צילום: באדיבות CNN) (צילום: באדיבות CNN)
    פרנק אפרים (הנער מימין)(צילום: באדיבות CNN)
     

    "אבי קיבל המון תשומת לב חיובית כשהגיע ממקום שבו התייחסו ליהודים כל כך רע ושממנו הם גורשו", מספרת בתו על בריחתו מאירופה. פרנק אפרים מת ב-2006. "הפיליפינים היו נחמדים באופן יוצא מהכלל והתייחסו אליו ממש טוב. היה בכך סוג של גאולה".

     

    איך הפכה הפיליפינים למקום מקלט?

    מנואל קזון, הנשיא הראשון של הישות האוטונומית של הפיליפינים, וקבוצת אמריקנים - שכללה את מי שיהיה לימים נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר והאחים פריידרס היהודים - חששו ממצב היהודים באירופה ההולך ומחמיר בסוף שנות ה-30.

     

    "הם חלקו את אותה נקודת מבט על העולם, הם הבינו מה קורה באירופה", טוען ראס הודג', מפיק הסרט הדוקומנטרי "חילוץ בפיליפינים". סרט זה הוקרן בפיליפינים במעמד הנשיא בניגנו אקינו בשנה שעברה.

     

    על משחקי פוקר, גיבשה קבוצת הגברים אסטרטגיה שתסייע להעביר פליטים יהודים לפיליפינים.

     

    הישות האוטונומית של הפיליפינים (The Philippines Commonwealth) נותרה תחת פיקוח אמריקני כדי שלא תוכל לקבל אליה בני אדם שעשויים להזדקק לסיוע ציבורי. ועדת הפליטים חיפשה יותר בעלי מקצוע כמו רופאים, מכונאים ורואי חשבון.

     

     

    הקרב על מנילה (צילום: באדיבות CNN) (צילום: באדיבות CNN)
    הקרב על מנילה(צילום: באדיבות CNN)
     

    ב-1938 הגיע זרם של פליטים שכלל רב, רופאים, כימאים ואפילו מנצח, הרברט זיפר, שניצל ממחנה הריכוז דכאו ולימים הפך למייסד הסימפוניה של מנילה.

     

    תקוותיו של קזון ליישב 10,000 יהודים באי הדרומי מינדנאו נופצו כשהמלחמה הגיעה לחופיה של הפיליפינים.

     

    בית חדש וטרופי

    "היה זה הלם תרבות", עבור היהודים מאירופה שהגיעו לפיליפינים, טוענת הרשפילד. "לא הבנו את השפה. לא ראינו מעולם אנשים שאינם לבנים". הלחות הגבוהה, החום המכביד והיתושים הענקיים. אך הפליטים היהודים הצעירים ראו בפיליפינים הרפתקה חדשה. ילדים טיפסו על עצי מנגו, שחו במפרץ ולמדו שירים פיליפיניים.

     

    הרשפילד התחברה לשכנים המקומיים, שיחקה "סיפּה" (משחק בעיטות מקומי) והתענגה על פירות טרופיים כמו פפאיה וגויאבה. החיים במנילה התאפיינו בריצה בסנדלים ובבגדי קיץ. אך ההורים חוו את הפיליפינים בצורה אחרת.

    הנשיא מנואל קזון (שמאל) והנציב האמריקני העליון לפיליפינים פול מקנאט (צילום: באדיבות CNN) (צילום: באדיבות CNN)
    הנשיא מנואל קזון (שמאל) והנציב האמריקני העליון לפיליפינים פול מקנאט(צילום: באדיבות CNN)
      

    "להורים שלי היה קשה", סיפרה. "הם מעולם לא למדו את שפת הטגלוג. הם היו מערביים ונשארו לרוב במעגל המהגרים שלהם". רבים מהם חיו בשכונת מגורים צפופה שבה היו פורצים לעתים קרובות קטטות. הוריה, שהיו אמידים למדי בגרמניה, היו כמעט חסרי כול בפיליפינים.

     

    "זה לא היה מה שהם הכירו בגרמניה", סבור איזון. "אך הם יכלו לקיים את מנהגיהם הדתיים ובמקביל גם להתערות בחברה ולייסד עסקים".

     

    ימיה הפסטורליים של הרשפילד במשחקים תחת השמש של מנילה הופסקו באחת עם הגעת המלחמה לחופי הפיליפינים.

     

    הכיבוש היפני

    היפנים החלו בכיבוש הפיליפינים ב-1941. בכמה מובנים, היחס לפליטים היהודים היה טוב יותר מאשר היחס לפיליפינים. מה שבאופן אירוני הגן על היהודים היה דרכוניהם הגרמניים המעוטרים בצלבי קרס. בעיני היפנים, הם היו בעלי ברית.

     

    "גיליתי את זה אחר כך - זה מה ששמר עלינו מפני מאסר", סיפרה אורסולה מיודוסקי, שהייתה בת 7 באותו הזמן.

    אורסולה מיודובסקי בגיל 5 עם אמה מרתה (צילום: באדיבות CNN) (צילום: באדיבות CNN)
    אורסולה מיודובסקי בגיל 5 עם אמה מרתה(צילום: באדיבות CNN)
     

    היפנים כלאו תושבים אמריקניים ובריטיים במחנות. הפיליפינים והחיילים האמריקניים אולצו לצעוד יותר מ-100 קילומטרים בצעדת המוות בבטאן הידועה לשמצה, שגבתה את חייהם של כעשרת אלפים אסירים.

     

    החיילים היפנים עיקלו את בתי התושבים ואגרו יבולים עבור הצבא. הכלכלה המקומית הצטמקה ומזון הפך למצרך נדיר. הפליטים סיפרו כי החיים תחת הכיבוש היפני היו קשים וברוטליים.

     

    כשבעלות הברית החלו לכבוש מחדש את הפיליפינים, הופצצה המדינה באופן יום-יומי. משפחות הסתתרו במקלטים, מבלי שידעו היכן תיפול הפצצה הבאה. פרנק אפרים התחבא במשך ימים שלמים בתעלה, רועד, עם מזרן על ראשו. אחד מחבריה של הרשפילד מת כשדרך על מוקש.

    כמיליון פיליפינים נהרגו במלחמה (צילום: באדיבות CNN) (צילום: באדיבות CNN)
    כמיליון פיליפינים נהרגו במלחמה(צילום: באדיבות CNN)
     

    "הירי נמשך כל הזמן", סיפרה הרשפילד. "אפשר היה לראות את העננים השחורים, להריח את ריח הגופות, שוכבות שם ונרקבות".

     

    כשהיפנים ראו שהם מאבדים את השליטה על מנילה, פתחו לוחמי הצבא הקיסרי במבצע ברוטלי בעיר. דיווחים נפוצו על מקרי אונס, עינויים, עריפות ראשים ודקירות של אזרחים - עד שהגנרל היפני טומויוקי ימשיטה הוצא לאחר מכן להורג משום שנכשל בשליטה על חייליו.

     

    "היפנים החליטו להרוס את מנילה. הם רצו להותיר אחריהם עיר מתה, זו הייתה משימתם", אמרה מיודוסקי. "הם שרפו והם רצחו". אך למרות כל זאת, תקופת המלחמה בפיליפינים "הייתה עדיפה על השהות במחנה ריכוז", טענה.

     

    הקרב האורבני בן החודש על מנילה הותיר את עיר הבירה כערימת אפר עם כלכלה ותשתיות הרוסות. כמיליון אזרחים פיליפינים נהרגו במהלך המלחמה. אולם למרות הטראומה משתי חזיתות המלחמה, נותרה הרשפילד אסירת תודה. "לא היינו בחיים היום אלמלא הפיליפינים. היינו מושמדים בקרמטוריום".

     

    זיכרון הפליטות

    ב-2009 הוקמה אנדרטה לכבוד הפיליפינים סמוך לאנדרטת השואה בראשון לציון. הגלעד, שעוצב בדמות שלוש דלתות פתוחות, נועד להוקיר תודה לעם הפיליפיני ולנשיאו שפתחו את שעריהם לפליטים היהודים בזמן השואה.

    האנדרטה בראשון לציון (צילום: באדיבות CNN) (צילום: באדיבות CNN)
    האנדרטה בראשון לציון(צילום: באדיבות CNN)
     

    רבים מצאצאי הפליטים היהודים שברחו לפיליפינים לא שכחו את המקלט שהיוותה המדינה להוריהם. כשטייפון "הייאן" היכה בפיליפינים

     בנובמבר 2013 הגיעו עובדי סיוע מארגון הג'וינט כדי להשתתף במאמצי השיקום.

     

    דני פינס, קרוב משפחה של הרשפילד ובן לפליט יהודי בפיליפינים, עמד בראש צוות החלוץ. "זו הייתה סגירת מעגל ולא יכולתי שלא לחשוב איך הרגישו אמי והסבים שלי כשהגיעו לשם לפני 76 שנה", אמר. "נסיעתי לפיליפינים אחרי הטייפון הייתה מיוחדת מאוד. החזרתי חוב למדינה שהצילה את משפחתי".

     

    הכתבה תורגמה על ידי ynet ובאחריותו

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות CNN
    צלבי הקרס על הדרכונים הגרמניים הצילו אותם ממאסר. אורסולה מיודוסקי
    צילום: באדיבות CNN
    מומלצים