אל תהנדסו אותנו
מדי שנה המשק הישראלי קולט אלפי בוגרי תואר לשוק העבודה. אך מה שהיה אז אינו עוד היום; אותו שוק עבודה השתנה ואיתו גם חוקי המשחק. שינוי האקלים התעסוקתי מצביע על השאלה הניצחת בין פרקטיקה לתיאוריה, ניסיון לעומת השכלה
השינוי העיקרי באופיו של שוק העבודה ניכר בקריטריונים שמעסיקים פוטנציאלים מחפשים. כיום קיימת עלייה ניכרת בדרישה לניסיון וכישורים מעשיים, לעומת יוקרת התואר או שם מוסד הלימודים שהיוו בעבר מרכיב חשוב יותר בתהליך הסינון של המעסיק.
רוני מטס, המסיים בימים אלו לימודי הנדסאי עיצוב מדיה במכללת אורט ירושלים, מספר כי האנשים המגיעים למסלולי לימודי ההנדסאים הם אנשי ה"תכלס", אנשים שרוצים ללמוד ואפילו כבר להתחיל לעבוד במקצוע תוך כדי. "היום זה לא כמו פעם שהיו מסתכלים על שם האוניברסיטה וממוצע הציונים הסופי. מה שמשחק היום הוא מה אתה יודע ומסוגל לעשות". על פי מטס מקומות העבודה כיום יודעים להבדיל בין כישורים מעשיים לבין יוקרה של מוסד או תואר. מצב זה משנה את חוקי המשחק ונותן יותר מקום למסלולי לימוד המספקים את הכישורים הדרושים היום לשוק העבודה.
מטס הוא אחד מרבים שסיימו תואר ראשון ולא ממש ידעו לאן להמשיך עם זה. את דרכו המקצועית הוא החל כמאפר מיד עם שחרורו מהצבא, במשך השנים גם הספיק לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה. "אחרי הלימודים חיפשתי עוד משהו כי רציתי להוציא מעצמי יותר. מה שמשך אותי למסלול ההנדסאים היה היכולת לשלב לימודים עם החיים. שקלתי תואר שני או תאור ראשון נוסף אבל זה דרש ממני לעצור הכל ולהתמקד רק בלימודים מבלי שום הבטחה או פן מעשי. בלימודי ההנדסאים מצאתי מסלול שאפשר לי להמשיך לעבוד תוך כדי הלימודים ונתן לי כלים מעשיים שמשתלבים עם המקצוע שלי ומאפשרים לי להרחיב את מה שאני עושה, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת שיווק עצמי".
לשאלה המתבקשת האם יש חשש מההבדל בין ההשכלה לה זוכים הנדסאים לעומת ההשכלה האקדמית מטס עונה כי מקצועיות והיקף הידע הנרכש הם שישפיעו על היכולת להצליח בשוק העבודה ואלה תלויים בכיוונים אליהם האדם מתפתח ולוקח את זה. "אלו לימודים שנותנים בסיס חזק ורחב.אנשים שלמדו איתי התחילו כבר לעבוד במשרדי פרסום ומיתוג. בסופו של דבר אם יש כישרון, אז מצליחים ובעיקר צריך להבין שזה תחום בו תיק העבודות והכישרון האישי הוא כרטיס הביקור הכי חזק".
דקלה חזן עסקה שנים רבות בעיצוב פנים ואדריכלות עד שהחליטה שהבשיל הפוטנציאל לצאת לעצמאות. "כשהחלטתי שהגיע הזמן הבנתי שהצעד הכי חשוב מבחינתי זה להרחיב את סל השירותים שאני יכולה להציע ללקוח ולכן החלטתי לצאת ללימודי הנדסאי בניין במכללת אורט קריית ביאליק. המטרה הסופית היא שהעסק שלי יציע היצע מקיף ושלם – קונסטרוקציה, אדריכלות ועיצוב פנים".
חזן מספרת כי בדיעבד ההחלטה היתה נכונה, "אני עצמאית כבר שלוש שנים כשהיציאה ללימודים היתה במקביל לפתיחת המשרד. לימודים במסלול ערב היו מאוד נוחים מבחינתי, אחרת לא היה לי סיכוי לשלב בין יציאה לעצמאות, לימודים וכמובן חיי משפחה. כשנשאלה על הבחירה במסלול הנדסאי לעומת מהנדס והאם היא מסופקת מבחירתה (או שמא היתה שמחה לבחור מחדש) היא מסכמת בפשטות "היום אני יכולה לעשות הכל ולבד, לעסק שלי נפתחו המון אפשרויות בתחום גם ללא תואר מהנדסת, מה גם שהדבר היה כמעט בלתי אפשרי מבחינת החיים שלי".
מהצד השני של המפה ישנם גם המעסיקים. דן סגל מבעליהם של חברת "סגל לזר" העוסקת בתחום תשתיות החשמל ומעסיקה תחתיה עשרות עובדי חשמל בדרגות הסמכה שונות. "כמעסיק מאוד חשוב לי איזה רישיון יש לחשמלאי,והנדסאים הם בעלי רישיון גבוה (הכי גבוה למעט מהנדס) ולכן מסוגלים לבצע עבודה מורכבת יותר. סגל, לאחר תואר ראשון במנהל עסקים, הלך בעצמו ללמוד לימודי הנדסאי חשמל במכללת אורט סינגאלובסקי משום שרצה לרכוש את הידע המקצועי של האנשים אותם הוא מתעתד להעסיק. "היופי בלימודי ההנדסאים הוא הרמה המקצועית הגבוההשמשתלבת עם פן יישומי. מבחינתי כמעסיק אני יודע שמישהו מקצועי יכול להתקדם ולהגיע עד לניהול פרויקטים מסובכים כמו למשל ניהול מערך האחזקה בבורסה לניירות ערך,שכרגע נעשה אצלנו על ידי הנדסאי חשמל בוגר מכללת אורט סינגאלובסקי.
כשנשאל על השוני בין לימודי הנדסאים ללימודי הנדסה, סגל מציין שלא ממש ניתן להשוות בין השניים "מהנדסי חשמל לומדים תכנים ברמה גבוהה יותר שמאפשרים אופציות תעסוקה יוקרתיות, אך אם דרישותיו של השוק משתנות, להנדסאי חשמל תמיד יהיה את היתרון שיש חוסר אמיתי בידיים בשוק ולכן הם תמיד יוכלו למצוא עבודה בתחום".
לא תהיה תשובה חותכת לשאלה אך אין ספק כי נתוני האבטלה בקרב אקדמאים ממשיכים לעלות.בין אם הסיבה לכך היא עלייה בשיעור בוגרי התארים במדינה שהביאה לירידה בערכו של התואר האקדמי ובין אם בחוסר מודעות לפן היישומי במסלולי הלימוד השונים.השורה הסופית היא שההשכלה האקדמית אינה מצליחה כבעבר לייצר אופק תעסוקתי מובטח.
