בעולם המתקלטים הנשלט בעיקר על ידי גברים, מרענן לראות די.ג'יי ממין נקבה וזוהי בדיוק הסיבה בגללה החליט גוב לצרף בחורה לתקליטנים שלו. "הביזנס הזה לגמרי שוביניסט”, מודה מארגן המסיבות המשופשף, "ואני בפירוש העדפתי לצרף אלינו הפעם בחורה. אני חושב שחברות ה’רקורד’ לא נותנות לנשים מספיק קרדיט. בקבוצה שלי יש שישה די.ג'ייז וכולם גברים. רציתי משהו שונה. נטלי רחביה היתה בדיוק מה שחיפשתי והיא נחשבת גם לאחת הדי.ג'ייז הכי גדולות בארץ".

נטלי, 29, הגיעה לאחרונה ללוס אנג'לס לקראת מסיבת הפורים בהוליווד. בפעם האחרונה שביקרה בארה"ב זה היה בטיול בת המצווה עם ההורים, אבל אז הם נסעו לחוף המזרחי, ועכשיו, היא כאן בפעם הראשונה. בארץ היא מתקלטת במסיבות ומועדונים כמו "אוטו בר", "ג'סיקה" ועוד. כאן היא תרקיד אתכם עם צוות הדי.ג'ייז הוותיק של ליאור גוב. תפסתי עם נטלי שיחה, ימים ספורים לאחר נחיתתה בעיר המלאכים.

מניה חמה בבורסה. רחביה

איך זה להיות בלוס אנג’לס, העיר שהולכת לישון מוקדם?

"זה די שונה. בארץ, אין לילה בו אני לא יוצאת, אם למועדון או מסיבה שם אני מופיעה או כשאני הולכת לשמוע מוזיקה בעצמי. כאן הכי מאוחר שפתוח זה 2 בלילה, אבל אני מקווה שאמצא עוד מקומות שיהיו פתוחים מאוחר".

בהצלחה. אין הרבה די.ג'יי ממין נקבה בביזנס הזה, את שמה לב לכך והאם זה עוזר או מפריע לקבל עבודות?

"כן, רוב הדי.ג'ייז הם גברים, אבל בשנים האחרונות אני חושבת שנותנים לנשים יותר להיכנס לתחום הזה וזה משמח אותי. באופן כללי, אני משתדלת לא לחשוב על העבודה הזאת במושג של גברים ונשים, אבל ברור שברגע שאת נמצאת במיעוט, את נבדלת ובולטת, אז יש בזה גם סוג של יתרון מסויים".

איזה סוג מוזיקה את אוהבת?

"אני אוהבת מיינסטרים, האוס, כל מה שגורם לי לקפוץ. אני חושבת שכדי להיות די.ג'יי, אתה צריך את האהבה למוזיקה, לא רק להיות על הבמה ולנופף עם הידיים באוויר ולשים שירים. אתה צריך לאהוב את מה שאתה עושה ואני תמיד אהבתי מוזיקה. נולדתי לבית מוזיקלי, אז לא היה לי ספק שאעסוק בזה".

האם צריך ללמוד להיות די.ג'יי או שזה תוך כדי עבודה?

"יש אנשים שלומדים את זה, אני אישית למדתי עם מורה פרטי".

האם זה כל מה שאת עושה או שיש לך עיסוקים נוספים?

"זה הדבר העיקרי שאני עושה, אבל אני גם סוחרת במניות".

את מספרת שגדלת בבית מוזיקלי, איזה סוג מוזיקה בדיוק?

"אבא שלי מנגן על אקורדיון והיה מגיע לגן ולביית הספר שלי לנגן במשך שנים. אחי זמר וכותב, ואמא שלי רוקדת ריקודי בטן. אז בבית כל הזמן היינו מתחרים איזה מוזיקה נשמע. אני גם מאוד אוהבת לשיר וביחד עם אחי הקלטתי דואט וקיבלנו הרבה פידבקים חיוביים. אז זה משהו שאני בהחלט הייתי רוצה לעשות בעתיד".

האם את יודעת מראש מה את הולכת לתקלט במסיבה?

"אין לי אף פעם מושג. זה משתנה תמיד על פי הקהל. יחד עם זאת, לא אשים מוזיקה שאני לא מתחברת אליה גם כשאני יודעת שהקהל יתחבר, כי זה לא להיות אני".

יש חלומות שאת רוצה להגשים בתחום?

"אני מתה להגיע ל- Tomorrowland (פסטיבל מוסיקת דאנס-אלקטרונית המתקיים בבלגיה מדי שנה). להגיע לשם ולהניף את דגל מדינת ישראל, זה החלום שלי. ניסיתי להשיג כרטיסים לפסטיבל הקרוב ולא הצלחתי, אבל תמיד יש את שנה הבאה”.