סוד האהבה: "היא יפה כמו לפני 60 שנה"

כולנו מכירים את קלישאת "הרגליים הקרות", אותה סצנה מפורסמת בה אחד מבני הזוג בורח רגע לפני החופה ומשאיר את השני עם עיניים דומעות, לב שבור ורצון עז למות מרוב בושה. אקט הבריחה הזה לא ממש לגיטימי, אך הפחד ממנו הוא נובע מוכר לכולנו.

עכשיו בערוץ יחסים:

3 דברים שנשים רוצות וגברים לא קולטים

החיים רק מתחילים: סקס ואורגיות בגיל הזהב

אין ספק שלהתחייב להיות רק עם אדם אחד כל החיים זה אקט גורלי ומפחיד, אך תראו איזה פלא: ישנם עדיין זוגות שיכולים להעיד שנישואין, כמו יין, דווקא משתבחים עם השנים. ברשת הדיור המוגן "עד 120" מתגוררים לא מעט זוגות שנשואים כבר מעל לחמישים שנה ועושים זאת באושר רב. השבוע ישבתי איתם כדי ללמוד מהם מה סוד הקסם, ואיך נשארים יחד כל כך הרבה שנים בלי לרצות לשבור את הכלים.

לא הולכים לישון בכעס

שרה (84) ועמנואל (85) שחר, התחתנו לפני 64 שנים. עמנואל, ירושלמי במקור, השתחרר מהצבא ועבר לגור בתל אביב. בחג החנוכה חבר תל אביבי הזמין אותו למוגרבי מתחת לשעון, איפה שהיו נפגשים החברים מהעיר. בפינת הרחוב עמד איש עם כיפה שמכר לביבות. שרה קנתה ממנו כמה לביבות וניגשה לכבד את החברים. "כולם התביישו ולא לקחו, חוץ ממני - אני היחידי שהושיט יד להתכבד בלביבה, ומאז שאכלתי את הלביבה - אכלתי אותה!", מספר עמנואל בחיוך.

הכל התחיל בלביבה. שרה ועמנואל(קרדיט: מתוך אלבום פרטי)

"לאחר מכן נאמר לי ששרה לא מגיעה למפגשים הללו אם לא מגיעים לאסוף אותה. וכך, בשבת הראשונה התייצבתי בביתה לאסוף אותה למפגש ומאז אנחנו יחד". השניים נישאו לאחר שנה של היכרות, ומאז הם נשואים כבר 64 שנים מאושרות. ביום הנישואין האחרון שלהם, שלח עמנואל לשרה זר פרחים ענק וכל 5 שנים, השניים מקיימים חגיגה גדולה בנוכחות כל בני המשפחה שכוללת ארוחת ערב במסעדה, וכמובן החלפת ברכות ומתנות.

היינו צעירים. שרה ועמנואל ביום חתונתם(קרדיט: אלבום פרטי)

"החיים מלאים עליות ומורדות", הוא מספר כשאני שואלת אותו על סוד האהבה שלו לשרה. "לכל זוג ישנם ימים טובים וימים בעייתיים. הסוד הוא לקחת כל רגע מאושר בחיים - לידה של נכד, חגיגות או אירועים משפחתיים משמחים - ובעזרתו למלא את המצברים שיעזרו לעבור את הימים הקשים, ופשוט לזרום עם החיים". למשמע הדברים, שרה מחייכת ומוסיפה: "צריך לדעת לסלוח לבן הזוג ולהמשיך הלאה. יש לנו גם חוק חשוב מאוד בינינו: מותר לריב אבל רק עד הרגע שהולכים לישון. אסור ללכת לישון כועסים אחד על השנייה".

זר של אהבה. שרה ליד המשלוח של עמנואל(קרדיט: מתוך אלבום פרטי)

עמנואל מאשר: "כמו כל זוג, גם אנחנו רבים לפעמים, אבל ריב הוא דבר נחמד, כי אחריו מגיע הפיוס שהוא הכי נחמד. בזכות ההסכם שלנו, כל ריב חייב להסתיים באותו יום או אפילו באותו רגע. הייתה לי חברה בצופים שסיפרה לי על מילת קוד, שאם משתמשים בה הריב נעצר, כמו להגיד 'פוס' שמפסיק את הריב. כך אנו עושים לפני שאנחנו הולכים לישון". ושרה מסכמת: "אנחנו משפחה מאוד מלוכדת וחשוב מאוד לשמור על קשר הדוק עם המשפחה, זה גם תורם בעקיפין לזוגיות".

חיה ותן לחיות

חנה (76) ואברהם (80) עופר, שחגגו השבוע 54 שנות נישואין, דווקא מאמינים שהמפתח לזוגיות טובה הוא לתת ספייס האחד לשניה. השניים נולדו וגדלו בראשון לציון והכירו בשכונה מאז שהיו ילדים, אך לא היה ביניהם קשר רומנטי. אחרי הצבא אברהם נסע לארצות הברית ללמוד וכשחזר לארץ התחיל ללמד קורס במתמטיקה בבניין בו חנה למדה קורס באנגלית. אברהם מצא עצמו מתעניין בחנה מבחינה רומנטית, לראשונה מאז נפגשו.

נותנים ספייס. הזוג עופר בצעירותם(קרדיט: מתוך אלבום פרטי)

לצערו, היה לחנה חבר אך אברהם לא ויתר, ושבועיים לאחר מכן כבר הציע לה נישואין. בדיעבד זה השתלם גם לאותו חבר, שהתחתן בסוף עם האקסית של אברהם. את יום הנישואין חגגו השבוע בארוחה חגיגית, וכמובן גם עם זר ענק של הפרחים האהובים על חנה שאברהם מביא לה כל שנה ביום הנישואין שלהם.

השניים מסבירים שמעבר למחוות מהסוג הזה, הסוד לזוגיות טובה הוא להתקיים גם כאינדיבידואלים וגם כזוג: "אנחנו מאמינים במשפט 'חיה ותן לחיות'", חנה אומרת ומוסיפה: "כל אחד עושה בנפרד את מה שהוא אוהב, וביחד עושים את מה ששנינו אוהבים".

חיה ותן לחיות. חנה ואברהם מקסימים(קרדיט: אוסף פרטי)

אברהם מספר: "אני עדיין עובד וחנה כבר לא עובדת אבל היא כל היום עסוקה עם העניינים שלה, כך שבמשך היום אנחנו כמעט ולא מתראים. אנחנו עדיין מבלים המון ביחד והולכים להצגות, טיולים בארץ ובחו"ל, קונצרטים, הרצאות ועוד. הסוד הוא לא לשבת על הראש של מישהו כל היום ולשגע אותו, צריך לעשות הרבה דברים בנפרד והרבה דברים ביחד".

מדהימים. הזוג עופר ביום חתונתם(קרדיט: מתוך אלבום פרטי)

לדעתו של אברהם, תקרית השוקולד שאירעה השבוע יכולה להעניק הסבר טוב לחלק ממקרי הגירושין של זמננו: "לאנשים היום יש פתיל קצר, אין להם סבלנות והם מתעצבנים מהר. ברור שלא כולם כאלו, אבל אולי זה גם עניין של חינוך מהבית. לנו יש שלושה ילדים שנשואים הרבה שנים ובאושר".

"אי אפשר שלא להתאהב בה"

שרה (85) ומשה (91) אברמוביץ', הם זוג ניצולי שואה שנשואים כבר 65 שנה. הם הכירו כשקרוב משפחה של משה לקח אותו לפגוש שותף שלו לעסק ולא אמר לו למה, ושם חיכתה לו שרה אדומת השיער עם צמה מסודרת. הוא מספר שהתאהב בה מהרגע הראשון, וש"אי אפשר היה שלא להתאהב בה".

חבר של משה סידר. הזוג אברמוביץ'(קרדיט: מתוך אלבום פרטי)

"גם היום כשאני מסתכל עליה היא עדיין יפה, בדיוק כמו שהייתה לפני שישים שנה", מציין משה בהתרגשות. לדבריו, מספר שבועות אחרי שהכירו, ציינו בארץ את יום העצמאות, ומשה לקח אותה לראות את החגיגות וההופעות. היתה זו הפעם הראשונה ששרה חגגה את יום העצמאות בישראל. לאחר מכן, ישבו השניים בבית קפה ברמת גן והיום, מידי פעם כשיוצא להם לעבור בשכונה, הם עוצרים שם לשתות קפה ולהעלות זיכרונות מתוקים על חתיכת עוגה מתוקה.

יפים. הזוג אברמוביץ' בצעירותם(קרדיט: אלבום פרטי)

משה טוען שבשביל להחזיק יחד 65 שנה, "צריך להיות רציניים, לא להסתכל לצדדים, לאהוב אחד את השני, לפרגן ולוותר אחד לשני וככה כיף לחיות. חשוב מאד לכבד את הרצונות אחד של השנייה, להתקדם ולהתבגר ביחד. אנחנו מאוד מאושרים יחד ואוהבים זה את זו". שרה מוסיפה: "צריך לשמור אחד על השני ולחשוב מה יהיה טוב בשביל בן הזוג ולא על טובתך האישית. אני נותנת את העצות לפי מה שטוב בשבילו וברוך השם עד היום הצליח לי".

נראה שבאמת הצליח לה, כי החודש ביום הולדתה, משה איחל לשניים עוד שנים רבות יחד. על כך הוא מספר: "בבית יש מנהג לברך את ילידי החודש, אז תמיד בחודש פברואר אני מברך את שרה מול כל דיירי הבית, מספר על מעלותיה ומאחל לה עוד שנים של אושר לצידי".

שיהיה במזל טוב, ונאחל גם אנחנו לכל הזוגות עוד שנים רבות של אושר ביחד. מכירים עוד סיפורי אהבה מרגשים? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים.