נפגעתם במהלך טיסה? אולי מגיע לכם פיצוי
התעלפתם במהלך טיסה? הדיילת שפכה עליכם תה רותח או שנפלה עליכם מזוודה? את מי ניתן לתבוע במקרים כאלה? באילו מקרים לא ניתן לתבוע, ואיך בית המשפט מתייחס למקרים כאלה? עו"ד לענייני תעופה מסביר
רכשתם כרטיסי טיסה ממיטב כספכם על מנת לטוס לטיול מהנה ומפנק, ובתקווה שהטיסה תעבור בשקט וללא תקלות מיותרות. אך למרבה הצער, במהלך הטיסה נפגעתם מעגלת מזון שהתדרדרה, פגעה בכם וגרמה לכם לנזק רציני שלא רק הרס את הטיול, אלא גם הסב לכם מזכרת בדמות נזק גופני קבוע. ומה אם התעלפתם, כמו במקרה של טיסת אייר אירופה מהבוקר?
מה עושים אז?
מי אחראי לנזק שנגרם בטיסה?
במקרים בהם נגרם לנוסע נזק גופני במטוס או תוך כדי פעולת עליה או ירידה ממנו, חלות הוראות אמנת ורשה, במסגרתה מוטלת אחריות כמעט מוחלטת על חברת התעופה לפצות את הנוסע.
על מנת שחברת התעופה לא תהיה אחראית (באופן מלא או חלקי) לנזק שנגרם לנוסע, עליה להוכיח כי אשמת הנוסע היא שגרמה או תרמה לנזק שנגרם לו בטיסה, או אם היא תצליח להוכיח כי היא ועובדיה נקטו בכל האמצעים הנדרשים למניעת הנזק שנגרם לנוסע.
במה זה שונה מתביעת פיצויים בשל עיכוב / ביטול טיסה?
להבדיל ממקרים של עיכוב בטיסה בהם ניתן לדרוש מחברת התעופה פיצוי כספי הקבוע בחוק שירותי תעופה ללא הוכחת נזק, במקרים של תאונה בטיסה בה נגרם לנוסע נזק גופני, נדרש הנוסע להוכיח את הנזק שנגרם לו, וגם שהוא נגרם כתוצאה מאירוע תאונתי (המוגדר כ"מאורע בלתי צפוי, או בלתי רגיל, או התרחשות שהינם חיצוניים לנוסע - אשר גרם לחבלה, פציעה או מוות").
לדוגמה, במקרה של טיסת אייר אירופה בה התעלפו כעשרה נוסעים כתוצאה לכאורה מריח חריף של גז שנפלט ממערכת המיזוג במטוס - באם יצליחו הנוסעים להוכיח כי דליפת הגז מהווה אירוע תאונתי, ובגללו נגרם להם נזק גופני, אז נראה כי יהיה להם בסיס לתביעה נגד חברת התעופה.
מה קורה אם הנזק שנגרם בטיסה הוא לא בגלל תאונה?
במקרים שחלילה נגרם לנוסע נזק בטיסה בשל מחלה (לדוגמה התקף לב או אירוע מוחי), לא ניתן להגיש תביעה נגד חברת התעופה. כך לדוגמה במסגרת מספר פסקי דין, נדחו תביעות שהגישו נוסעים נגד חברות התעופה, אשר במהלך הטיסה הם נפגעו מתסמונת ה-DVT (תסמונת פקקת הורידים העמוקים), ונקבע כי חברת התעופה אינה מחויבת במקרים כאלה בתשלום פיצויים, היות ולא מדובר באירוע תאונתי שהתרחש במהלך הטיסה.
יש הבדל בין תאונה בתוך מטוס לבין תאונה בשדה תעופה?
כן. במקרים של תאונה בשדה התעופה עצמו (לדוגמה - אם החלקתם בשדה התעופה), הוראות אמנת ורשה אינן חלות, היות ולא מדובר בתאונה שהתרחשה בתוך המטוס, או תוך כדי עליה או ירידה ממנו, אלא חוקי הנזיקין הרגילים הקיימים בישראל.
נפגע מעגלת מזון - וקיבל 148 אלף ש"ח
במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה, נדון מקרה של נוסע שהגיש תביעה נגד אל על, בה טען כי נפגע במהלך המראת המטוס מעגלת המזון שלא היתה נעולה כנדרש, ולכן במהלך ההמראה העגלה צברה תאוצה ופגעה בעוצמה בברכו, ובשל כך סבל מכאבים קשים במהלך הטיול ואחריו.
במקרה זה קבע בית המשפט כי אל על התרשלה בכך שדייליה לא דאגו לסגור לפני ההמראה את עגלת המזון, דבר שגרם להתדרדרותה ולנזק לנוסע, וחייב אותה לשלם לנוסע פיצוי בסך 148 אלף ש"ח. בנוסף דחה בית המשפט את טענת אל על לגבי אחריותו של הנוסע לתאונה, וציין כי אין זה סביר לצפות מהנוסעים בהיעדר הנחיה מפורשת לשבת בטיסה "צמודי איברים ומהודקים למקומם".
נחבלה תוך גלישה במגלשת חירום - וקיבלה 632 אלף ש"ח
במקרה אחר נדונה תביעת נוסעת שטסה מתל אביב לברלין עם חברת ישראייר, שנדרשה בשל תקלה שהתגלתה במהלך הטיסה במטוס לגלוש במגלשת חירום, שבמהלכה מעדה, נחבלה ונפגעה.
בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את ישראייר לשלם לנוסעת פיצוי בסך 632 אלף ₪, לאחר שנקבע כי נותרו לנוסעת 33% נכות בגלל התאונה. בית המשפט קבע כי הנוסעת נפגעה בגלל דחיפה של אדם כלשהו בעת הגלישה במגלשת החירום, ולכן מדובר בתאונה בה על חברת התעופה לפצות.
- עורך דין אהוד פאי, עוסק בתחום התעופה
- אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
לפנייה לכתב/ת 
