שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: גטי אימג'ס
    אייס מן: ולדיסלב ביקנוב כובש את אירופה
    "מחוץ לרדאר": כמו בסיפור סינדרלה מושלם, מתוך החום הלוהט של ישראל צמח לו אלוף אירופה בהחלקה מהירה על הקרח. עכשיו הוא רוצה לשבור את תקרת הזכוכית ולהפוך למדליסט החורף האולימפי הראשון של מדינתנו, וממש לא איכפת לו אם כותבים עליו שטויות בטוקבקים
    לאליפות אירופה בהחלקה מהירה על הקרח שנערכה בהולנד לפני קצת פחות מחודשיים, הגיע המחליק הישראלי, ולדיסלב ביקנוב (25), עם מטרה מוצהרת: מדליית זהב, לא פחות מכך.

     

     

    את מקצה המוקדמות ל-1,500 מטרים הוא צלח בלי שום בעיה והתקדם לחצי הגמר. שם, במהלך הקרב על אחד משני הכרטיסים לגמר, הוא נקלע לעימות ישיר מול מחליק צרפתי. בכניסה לסיבוב, נאלץ ביקנוב לאפשר לצרפתי לעבור אותו בכדי להימנע מפסילה. מיד לאחר מכן ניסה ביקנוב לעקוף אותו בחזרה. לפתע הוא חש ביד של הצרפתי אוחזת במחליק שלו ומעיפה אותו מהמסלול. ביקנוב נפסל מיד.

     

    צפו בביקנוב זוכה באליפות אירופה

    צפו בביקנוב זוכה באליפות אירופה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עד היום הוא לא יודע האם מדובר היה במהלך מלוכלך מכוון של הצרפתי או אינסטינקט בלתי נשלט שנבע מהסיטואציה. "התעצבנתי מאוד", הוא נזכר, "פסלו אותי דווקא במקצה שבו ציפיתי לזכות בזהב".

     

    יום לאחר מפח הנפש ב-1,500 מ', התייצב ביקנוב לגמר במרחק הכפול - מקצה מיוחד בו משתתפים שמונת המחליקים בעלי התוצאות המשוקללות הטובות ביותר באליפות בכל המקצים. זו הייתה הפעם הראשונה בחייו שהתחרה במקצה 3,000 מ' תחרותי. לצדו החליק ויקטור אן, אם תרצו "אוסיין בולט" של ההחלקה המהירה. פנומן קוריאני המייצג את רוסיה, אחד שזכה בשש מדליות זהב אולימפיות. שואו-מן שבגמר האולימפי ב-500 מ' בסוצ'י נתן למתחריו 'פור' של חצי שנייה כדי להפוך את המרוץ למעניין יותר.

     

    נתוני הפתיחה הלא פשוטים הללו לא מנעו מביקנוב לנצח במירוץ. לנצח? להביס ללא תנאי. ביקנוב הקדים את מתחריו ביניהם ויקטור אן בכבודו ובעצמו בסיבוב שלם. הזמן שלו - 4:54.151 דקות, היה מהיר ביותר מ-14 שניות מהמקום השני. אלוף אירופה ישראלי בענף ספורט חורפי. בלתי נתפס.

     

    ולדיסלב ביקנוב על הפודיום עם דגל ישראל (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    ולדיסלב ביקנוב על הפודיום עם דגל ישראל(צילום: gettyimages)

     

    השריד הבודד של החוג במטולה

    הדרך הארוכה של ביקנוב אל ראש הפודיום באליפות אירופה החלה בילדותו בקריית שמונה, שם התיישב עם משפחתו אחרי שעלה לארץ מאוקראינה בגיל 5.

    באותם ימים הלהיט הגדול בקרב ילדי העיר הצפונית היה חוג החלקה על הקרח במטולה. גם ביקנוב הצטרף, כדי להיות חלק מהחבר'ה. כיום הוא השריד היחיד של אותו חוג פופולארי.

     

    כבר בשלב מוקדם ביקנוב הפגין כישרון יוצא דופן וכשהיה בן 13 נשלח לתחרות בינלאומית באיטליה, מעין אליפות אירופה לא רשמית לילדים. למרות שהתחרה מול ילדים ממדינות עתירות מסורת בענף כמו רוסיה ואיטליה, ביקנוב קטף את המקום הראשון. בגיל 16 הוא כבר הוכתר כאלוף ישראל לבוגרים. "מגיל 15 ההחלקה היא האוויר לנשימה שלי", הוא מספר.

     

    ביקנוב התגייס לצבא כספורטאי מצטיין ושירת בבית הלל. בשלב זה כבר היה ברור שכדי ללטש את היהלום, ביקנוב חייב להתאמן עם יריבים מחו"ל בעלי שיעור קומה. גם בצה"ל הבינו את העניין ואישרו לביקנוב חופשה מיוחדת ארוכה לצרכי אימונים בקנדה.

     

    ביקנוב בפעולה. "מגיל 15 ההחלקה על הקרח היא האוויר לנשימה" (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    ביקנוב בפעולה. "מגיל 15 ההחלקה על הקרח היא האוויר לנשימה"(צילום: gettyimages)

     

    ביקנוב מתאר את התקופה בקנדה כזו שסיפקה עבורו את הזינוק הגדול בקריירה. "התאמנתי שם אצל מאמן הולנדי, ירואן אוטר, שהדריך נבחרת בינלאומית. הייתה שם יריבות אדירה בתוך הקבוצה, כל אחד דחף את השני להישגים. קפצתי שם ממדורג 25 באירופה למדורג חמישי".

     

    לאחר שביקנוב סיים את שירותו הצבאי, אוטר, אותו מאמן הולנדי שהדריך אותו בקנדה, קיבל את משרת המאמן הלאומי של נבחרת הולנד. אוטר הציע לביקנוב להצטרף אליו ולהתאמן יחד עם נבחרת הולנד.

     

    עבור ביקנוב מדובר היה בהצעה קוסמת. בישראל, בהיעדר יריבי אימונים ראויים ועם משטח קרח באיכות ירודה כמו זה שבמטולה, לביקנוב לא היה שום סיכוי לבצע התקדמות ממשית. בהולנד לעומת זאת, הוא נהנה מאימונים ברמה גבוהה לצד אחת מהנבחרות החזקות בעולם. "חששתי שיעשו לי שם פרצופים, אבל קרה בדיוק ההיפך. כולם שם נחמדים אליי. הפכתי לחלק חשוב בקבוצה", הוא מספר.

     

    ביקנוב (ראשון מימין). מתגורר בהולנד במשך 8-9 חודשים בשנה (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    ביקנוב (ראשון מימין). מתגורר בהולנד במשך 8-9 חודשים בשנה(צילום: gettyimages)

     

    כיום ביקנוב מתגורר בין 8-9 חודשים בשנה בדירה בעיר ההולנדית הירנביין ("מקום שקט - מושלם לספורטאי"). שבוע שגרתי שלו מורכב מ-16-17 אימונים, מתוכם רק 6-8 הם אימוני החלקה. שאר האימונים מתחלקים בין אימוני אופניים, חדר כושר ואפילו אימוני הוקי. בכל הקשור לתזונה ושעות שינה הוא מקפיד על משמעת ספרטנית: "מהרגע שמתחילה העונה אין אצלי חגיגות ואין כלום".

     

    בין אימון לאימון הוא מתאמץ ללמוד את השפה ההולנדית, עומל בשלט רחוק על תואר אקדמאי באוניברסיטה הפתוחה בניהול וביחסים בינלאומיים ונמצא בזוגיות טרייה למדי עם חברה הולנדית ("עוד לא עוברים לגור ביחד, אנחנו רק בהתחלת הדרך, אולי בעוד שנה-שנתיים").

     

    "אחרי הניסיון בסוצ'י, שום דבר לא מלחיץ אותי"

    ענף ההחלקה מהירה מתחלק לשני תחומים - מסלול ארוך ומסלול קצר. במסלוך הארוך התחרות של המחליק היא נגד השעון. המחליק שקובע את הזמן המהיר ביותר בתום כל המקצים מוכתר למנצח. התחרות במסלול הקצר, הענף בו משתתף ביקנוב, לעומת זאת הרבה יותר מזכירה את הפורמט של תחרויות ריצה. המחליק מתחרה בכל מקצה מול מחליקים אחרים ומנסה להתברג במקומות הראשונים על מנת להתקדם לשלב הבא, עד לגמר.

     

    ביקאנוב. "רק בשנה וחצי האחרונות נחתכתי פעמיים" (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    ביקאנוב. "רק בשנה וחצי האחרונות נחתכתי פעמיים"(צילום: EPA)

     

    המסלול הקצר נחשב לענף טקטי ואטרקטיבי יותר עבור הצופה. זה המקום בו תצפו בעקיפות מסוכנות במהירות החלקה מסחררת של 50 קמ"ש, בחסימות מורכבות וגם בהתרסקויות כואבות. "רק בשנה וחצי האחרונות נחתכתי פעמיים", מספר ביקנוב על הסכנות הטמונות בענף, "במוקדמות לאולימפיאדה נחתכתי בברך. הרופאה לא רצתה לאפשר לי להמשיך להתחרות, אבל הבהרתי לה שאין סיכוי שאני מפספס את התחרות הזו. בגביע העולם נחתכתי ליד שריר התאומים, למזלי לא חתכתי שום שריר, אבל העצבים נפגעו ולא הייתה לי תחושה מלאה ברגל".

     

    ביקנוב המתנשא ל-1.86 מ' נחשב למחליק גבוה מאוד בענף. בשל מבנהו הפיזי, הטקטיקה שלו מבוססת על פריצה חזקה קדימה כבר בזינוק והגברת הקצב תוך כדי התקדמות המירוץ.

     

    באולימפיאדת סוצ'י האחרונה זכה ביקנוב בכבוד להיות נושא הדגל של המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה. "זה היה 'וואו' גדול בשבילי", הוא נזכר, "רוב העיניים בטקס הם על נושא הדגל וזה עוד במעמד הכי גבוה של הספורט שלנו. ברגע שאתה יוצא מהמנהרה והאצטדיון מלא ב-40,000 איש, זה מלחיץ ומרגש בו זמנית. אחרי הניסיון הזה שום דבר כבר לא מלחיץ או מרגש אותי בתחרויות".

     

    באולימפיאדה עצמה ביקנוב לא הצליח לעמוד בציפיות שלו מעצמו ולא עבר סיבוב באף אחד משלושת המקצים בהם השתתף. "לא עשיתי את מה שהייתי מסוגל לו באותו הרגע. הייתה לי עלייה חדה של תוצאות באותה תקופה, אבל לא הצלחתי להביא את זה לפועל במירוץ עצמו, כנראה בגלל הלחץ מהמעמד", הוא מסביר.

     

     

    ביקנוב באולימפיאדת החורף. נאלץ לוותר על אליפות העולם (צילום: גטי אימג'ס) (צילום: גטי אימג'ס)
    ביקנוב באולימפיאדת החורף. נאלץ לוותר על אליפות העולם(צילום: גטי אימג'ס)

     

    "מי שלא רוצה לפרגן, שלא יפרגן"

    כרגע ביקנוב הוא ההבטחה הגדולה ביותר של ישראל לקראת אולימפיאדת החורף הבאה, בפיונגצ'אנג ב-2018. המקצה ל-3,000 מ' בו הוכתר לאלוף אירופה, הוא אמנם איננו אולימפי,

    אך ביקנוב מבהיר כי אין לו שום בעיה גם המקצים האולימפיים: "האמת היא שכיום אני מבולבל וכבר לא ממש יודע מה המקצה האהוב עליי. באליפות אירופה ראיתי שאני מסוגל בכל מרחק להילחם על גמר או מדליה. אם אתה מתעקש אז אני חושב שהמקצה ל-1,000 מטר הוא המועדף עליי - הוא לא מקצה ארוך מדי וגם לא מקצה של 'פול גז', יש מספיק זמן לטקטיקה".

     

    ומה לגבי ניפוץ של תקרת הזכוכית וזכייה ישראלית ראשונה במדליה אולימפית במשחקי החורף? ביקנוב מאמין שזה אפשרי: "בראש שלי אני מאמין שאני הולך לעשות את זה ולא אכפת לי מה אנשים יגידו". זו איננה הפעם היחידה במהלך השיחה בינינו בה ביקנוב מדגיש ש"לא אכפת לו מה אנשים יגידו". לאחר שזכה באליפות אירופה, נחשף ביקנוב לתופעת הטוקבקים המכוערת. אנשים רבים שלא טרחו לחקור את עברו, מיהרו להתלהם בזירת התגובות עם אמירות בסגנון: "הוא לא ישראלי", "הוא לא מדבר עברית". "לא אכפת לי מה אנשים חושבים, מי שלא רוצה לפרגן, שלא יפרגן ויגיד מה שבא לו", אומר ביקנוב, "אני לא עושה את זה בשביל אף אחד אחר, אלא בשביל עצמי, כדי לראות כמה אני יכול לדחוף את עצמי ובשביל לייצג את המדינה שלנו בתחרויות".

     

    ענף ההחלקה המהירה בישראל, לפחות בתחום המסלול הקצר, הוא כיום נחלתו הבלעדית של ביקנוב. למרבה הצער, בהיעדר מתקנים ראויים או מאמנים, לענף אין שום יכולת למשוך ילדים ולייצר דור עתיד. "אין בארץ התקדמות בכלל בענף הזה", אומר ביקנוב בצער, "ממה שהבנתי הקרח במטולה במצב כל כך רע שאפילו הוקי אי אפשר לשחק שם. חשבתי לאמן בעתיד, אבל אני לא סגור על עצמי, כי הלימודים שלי הם בכלל בכיוון אחר. אולי אחרי האולימפיאדה אשנה את דעתי וארצה לקדם את הענף בארץ. עם מדליה על הצוואר דברים תמיד עובדים בקלות יותר".

     

    בתקופות הקצרות בהן הוא נמצא בישראל, ביקנוב מתפעל בכל פעם מחדש מנופי ארצנו. "הטבע פה פשוט מדהים, בתקופה הזו הכול צומח, ירוק ויפה כל כך". הוא אוהב כדורגל וכתושב קריית שמונה הוא כמובן אוהד של קבוצת הכדורגל המקומית. "הם משחקים ברמה גבוהה בשנים האחרונות, תענוג לראות אותם. קבוצה מעיר קטנה שמצליחה ככה, זה פשוט יפה", הוא אומר בגאווה.

     

    על אליפות העולם שנפתחה אתמול במוסקבה הוא נאלץ לוותר בגלל ניתוח שעבר בשבוע שעבר לטיפול בפציעה מתמשכת וטורדנית בירך. את העונה הנוכחית הוא למעשה סיים וכעת הוא נמצא בשלבי השיקום מהניתוח, הכל במטרה להגיע מוכן לעונה הבאה, אז כמובן ינסה לזכות פעם נוספת במדליית הזהב באליפות אירופה ולהסתער גם על התואר העולמי. "כיום אני בין הטובים בעולם", הוא מבהיר, "הכי חשוב זה לצאת למירוץ כשאתה יודע מה אתה שווה, ביום טוב שלי אני מסוגל להילחם עם כל אחד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים