שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הסב הרב, האבא הנשיא. מי אתה יצחק הרצוג
    הרצוג דור 3: הסב, הרב יצחק הלוי-הרצוג, יצא בשואה למסע להצלת יהודי אירופה ופעל להחזרת 12 אלף ילדים שהוסתרו במנזרים לחיק היהדות. האב, חיים הרצוג, שירת בהגנה וכיהן כנשיא השישי. יצחק הרצוג ינסה להיות ראש הממשלה הבא

    שושלת המנהיגות של משפחת יו"ר המחנה הציוני והמועמד לראשות הממשלה יצחק הרצוג, החלה עם מינוי סבו, הרב יצחק הלוי-הרצוג, לתפקיד הרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל. אביו, חיים הרצוג, היה אלוף בצה"ל וכיהן כשגריר ישראל באו"ם וכנשיאה השישי של מדינת ישראל.

     

    צפו באביו, חיים הרצוג, קורע החלטה נגד ישראל באו"ם:  

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הסב היה רב ראשי, האבא נשיא. שושלת הרצוג (צילום: AP, ויקיפדיה) (צילום: AP, ויקיפדיה)
    הסב היה רב ראשי, האבא נשיא. שושלת הרצוג(צילום: AP, ויקיפדיה)

     

    הרב ד"ר יצחק הלוי הרצוג - הרב הראשי האשכנזי הראשון

    הסב, הרב הרצוג נולד בשנת 1886 בצפון מזרח פולין. כשהיה בן 11 עבר עם הוריו לבריטניה, שם מונה אביו יואל לרב העיר לידס. כשהיה בן 22 הוסמך לרבנות. במקביל להיותו רב למד הרב הרצוג באקדמיה ובשנת 1916 הוא הוסמך לדוקטור לספרות באוניברסיטת דבלין שבאירלנד. פרט לאנגלית ועברית הוא ידע שש שפות נוספות על בוריין.

     

    כשהיה בן 30 מונה לרב הראשי בבלפסט ומאוחר יותר היה הרב הראשי של דבלין ולרב הראשי של אירלנד. בין היתר הוא הצליח למנוע את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית במדינה הקתולית. בשנת 1935 הוא ביקר לראשונה בארץ ישראל. לאחר פטירתו של הרב קוק, שהיה הרב הראשי האשכנזי בארץ ישראל, נבחר הרב הרצוג לתפקיד.

     

    הסב, הרב הראשי (צילום: קלוגר זולטן, לע"מ) (צילום: קלוגר זולטן, לע
    הסב, הרב הראשי(צילום: קלוגר זולטן, לע"מ)

    הרב יצחק הלוי הרצוג (בשורה הראשונה שלישי משמאל) בזמן נאום הנשיא חיים ויצמן בהשבעת הכנסת הראשונה ב-1949 (צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ) (צילום: הוגו מנדלסון, לע
    הרב יצחק הלוי הרצוג (בשורה הראשונה שלישי משמאל) בזמן נאום הנשיא חיים ויצמן בהשבעת הכנסת הראשונה ב-1949(צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ)

     

    בשנת 1939 עמד הרב הרצוג, שכונה בין היתר "הרב הציוני", בראש הפגנת ההמונים נגד "הספר הלבן" בירושלים.

     

    בזמן השואה הוא יצא למסע להצלת יהודי אירופה. הוא ביקר בבריטניה וארצות-הברית וקיבל את הסכמת הממשל בברית המועצות לתת ליהודים פליטי ישיבות מליטא ופולין לעבור דרך רוסיה למזרח הרחוק ומשם לארץ ישראל. הוא יצא גם לשליחות סודית ב טורקיה, אך פרסום בעיתונות בטורקיה שיבש את מאמציו להציל יהודים. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא נסע לפולין על מנת לשכנע ניצולי שואה לעלות לארץ ישראל.

     

    הוא נפגש בין היתר באותה תקופה עם האפיפיור ושורה של מדינאים באירופה המערבית בנוגע להוצאת ילדים יהודים שהוסתרו במנזרים, כדי להחזירם ליהדות. הרב הרצוג, בהמלצת האפיפיור, יצא אחרי כן למנזרים שברחבי אירופה. לפי אומדן צנוע, הוחזרו כתוצאה ממסע זה לחיק היהדות לא פחות מ-12 אלף ילדים יהודים.

     

    הרב הרצוג החזיק את הספר בידו לעיני אלפי המפגינים ולאחר מכן קרע אותו לגזרים. הוא הכריז: "כשם שנקרע ספר זה, כן ייקרעו כל הגזירות הרעות" (צילום: הנס פין, לע"מ) (צילום: הנס פיןף לע"מ) (צילום: הנס פיןף לע
    הרב הרצוג החזיק את הספר בידו לעיני אלפי המפגינים ולאחר מכן קרע אותו לגזרים. הוא הכריז: "כשם שנקרע ספר זה, כן ייקרעו כל הגזירות הרעות" (צילום: הנס פין, לע"מ)
     

     

    לאחר הקמת המדינה ראה הרב הרצוג את הרבנות הראשית בעיקר כדבק המאחה את קרעי העם. ביתו הפך בית ועד לחכמי היהדות מכל הזרמים. לשרים, לאילי ממון ולאדירי רוח - אך גם מרי הנפש שבהם. ב"ידיעות אחרונות" נכתב כי באחד המקרים הגיעה לביתו אישה עגונה, שביקשה להתיר את עגינותה. היא מצאה אצלו אוזן קשבת לא פחות מאשר גודלי הישיבות. הרב הרצוג הוא חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת 1958.

     

    הרב הרצוג הלך לעולמו ביולי 1959. ב"ידיעות אחרונות" נכתב אז: "כצדיק תמים נפטר ראש הרבנים לישראל. ביום שבת קודש. מיתת נשיקה מת. חיש מהר פשטה הידיעה בעיר והשרתה קדרות ואבל על ירושלים. בתי כנסיותיה ובתי מדרשיה. המוניה החלו נוהרים אל בית הרב הראשי שברחוב אבן-עזרא, כשהשפתיים ממלמלות תפילה חרישית". בין המספידים בהלוויה היה הרב עובדיה יוסף, שהפך עם השנים לרב הראשי הספרדי של ישראל ולמנהיגה הרוחני של ש"ס.

     

    הרב עובדיה יוסף ספד לסבו של הרצוג בהלוויה (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    הרב עובדיה יוסף ספד לסבו של הרצוג בהלוויה(צילום: גיל יוחנן)

     

    על שמו נקרא הקיבוץ הדתי משואות יצחק, שהוקם בשנת 1945 בגוש עציון. לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות הוא הועבר לאזור אשקלון.

     

    חיים הרצוג - נשיא המדינה ואלוף בצה"ל

    האב, חיים הרצוג נולד בבלפסט באירלנד לרב יצחק הלוי הרצוג, וגדל בעיר דבלין. למד בוולסלי קולג' בדבלין. עלה לארץ ישראל ב-1935 יחד עם משפחתו והמשיך את לימודיו בישיבת חברון בירושלים. ב-1936 הצטרף לשורות ארגון "ההגנה" בירושלים. שנתיים לאחר מכן החל ללמוד משפטים באוניברסיטאות לונדון וקיימברידג'.

     

    ב-1942, עם תום לימודיו ובעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא הבריטי והוסמך כקצין. את מרבית שירותו עשה כקצין מודיעין. במסגרת תפקיד זה השתתף בקרבות בצרפת (בין היתר במהלך הפלישה לנורמנדי), בבלגיה, בהולנד ובגרמניה. כמו כן השתתף בשִחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן. הרצוג אמר לניצולים היהודים כי הוא קצין יהודי מארץ ישראל, אך הם התקשו להאמין לו. הרצוג היה גם בין החיילים הבריטים שלכדו את מפקד האס-אס, היינריך הימלר, במאי 1945.

     

    מפקד האס-אס, היינריך הימלר. אביו של הרצוג השתתף בלכידתו של הפושע הנאצי (צילום: gettyimages imagebank) (צילום: gettyimages imagebank)
    מפקד האס-אס, היינריך הימלר. אביו של הרצוג השתתף בלכידתו של הפושע הנאצי(צילום: gettyimages imagebank)

     

    ב-1947 שב הרצוג לארץ ישראל והתגייס שוב לשורות "ההגנה". באותה שנה נישא לאורה לבית אמב"ש. בזכות הכשרתו בצבא הבריטי, מילא תפקידים שונים במערך המודיעין של "ההגנה" ובין השאר, כיהן כראש אגף הביטחון של הסוכנות היהודית. לאחר הקמת מדינת ישראל התגייס לצה"ל ובזמן מלחמת העצמאות שירת כקצין המבצעים והמודיעין של חטיבה 7.

     

    בשנים 1948 - 1950 פיקד הרצוג על מחלקת המודיעין במטכ"ל, וב-1950 - 1955 כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן), בדרגת אלוף. לאחר מכן כיהן כנספח צבאי בארה"ב, כמפקד חטיבת ירושלים, כראש מטה פיקוד דרום וב-1959 מונה שנית לראש אמ"ן.

     

    ב-1962 פרש הרצוג מצה"ל, ופנה לפעילות עסקית. כמו כן היה שותף בהקמת מפלגת רפ"י. במלחמת ששת הימים שימש כפרשן צבאי של קול ישראל. דיווחיו במהלך הקרבות הפכו את הרצוג לדמות מוכרת ופופולרית בציבור הישראלי. עם תום המלחמה, מונה למושל הצבאי הראשון בגדה המערבית.

     

    בין השנים 1975 - 1978 כיהן כשגריר ישראל באו"ם. בזמן כהונתו התקבלה החלטת האו"ם המשווה את הציונות לגזענות (1975). באקט דרמטי עלה הרצוג לדוכן הנואמים וקרע את דפי ההחלטה אל מול חברי עצרת האו"ם. בנאומו הכריז כי "היטלר היה מרגיש עצמו בבית בפורום זה".

     

    האב, חיים הרצוג, נשיא המדינה השישי (צילום: יעקב סער, לע"מ) (צילום: יעקב סער, לע
    האב, חיים הרצוג, נשיא המדינה השישי(צילום: יעקב סער, לע"מ)

      

    בתום כהונתו באו"ם שב אל החיים הפוליטיים וב-1981 נבחר לכנסת מטעם המערך. הרצוג היה חבר בוועדה לענייני חוץ וביטחון ובוועדת חוקה, חוק ומשפט. במאי 1983 נבחר לנשיא מדינת ישראל, לאחר שגבר על מנחם אלון. ב-1988 נבחר לכהונה נוספת כנשיא. הוא סיים את תפקידו במשכן הנשיא בשנת 1993.

     

    הרצוג היה הנשיא הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בארצות הברית ובגרמניה. במהלך כהונתו חנן את אנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300 ובכך סייע להביא את הפרשה אל סיומה. כמו כן העניק חנינה למרבית אסירי המחתרת היהודית. צעדים אלו עוררו מחלוקת ציבורית קשה.

     

    הרצוג כתב גם כמה ספרים – בהם: "ימים גדולים" (1967), "הימים הנוראים" (1973), "מלחמת יום הדין" (1975), "לפני אומות העולם" (1979), "עם כלביא יקום" (1983) ו"מלחמות התנ"ך" (עם מרדכי גיחון; 1978). ב-1970 העניקה לו מלכת בריטניה את התואר "אביר האימפריה הבריטית" וכן קיבל תוארי דוקטור של כבוד ב"ישיבה יוניברסיטי", בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק ובאוניברסיטת בר אילן.

     

    חיים הרצוג הלך לעולמו באפריל 1997.

     

    יצחק הרצוג - שר ומועמד לראשות הממשלה

    יצחק הרצוג נולד בתל-אביב לחיים הרצוג. בילדותו דבק בו הכינוי - בוז'י. על הכינוי סיפרה אמו אורה הרצוג: "כשהוא היה ילד הוא נראה ממש כמו בובה. נהגתי לקרוא לו בשם חיבה 'בובהל'ה ז'וז'ו' ועם הזמן זה הפך לכינוי בוז'י".

     

    הרצוג הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב. כמו כן למד יחסים בינלאומיים וספרות אנגלית באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת ניו יורק. עסק בעריכת דין במשרד שהקים אביו (הרצוג-פוקס-נאמן), במקביל היה פעיל פוליטית במסגרת מפלגת העבודה.

    יצחק הרצוג בכותל, אמש (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    יצחק הרצוג בכותל, אמש(צילום: גיל יוחנן)

     

    לקראת הבחירות לראשות הממשלה ב-1999 היה הרצוג פעיל במטהו של אהוד ברק, שהתמודד וניצח בבחירות. מעורבותו במימון פעילות מטה הבחירות באמצעות עמותות זכתה לביקורת חריפה בדו"ח שהוציא מבקר המדינה, שבו הועלו חשדות לעבירות על חוק מימון מפלגות. ב-2003 החליטה הפרקליטות על סגירת התיק מחוסר ראיות מספיקות.

     

    הרצוג כיהן כמזכיר הממשלה בממשלתו של אהוד ברק ולאחר מכן כיהן כיו"ר הרשות למלחמה בסמים. ב-2003 נבחר הרצוג לכנסת ה-16 במסגרת רשימת העבודה. במהלך כהונת כנסת זו
    היה חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, בוועדת הכספים, ובוועדה למאבק בנגע הסמים.

     

    בינואר 2005 הצטרפה מפלגת העבודה לממשלתו של אריאל שרון והרצוג מונה לשר הבינוי והשיכון. בנובמבר אותה שנה עזבה העבודה את הממשלה וכהונתו בתפקיד הסתיימה. במאי 2006 חתמה מפלגת העבודה על הסכם קואליציוני עם מפלגת קדימה. בהתאם להסכם מונה הרצוג לשר התיירות, אך סיים את תפקידו כשר התיירות עם כניסתה של ישראל ביתנו לקואליציה. ב-2007 מונה לשר הרווחה ושר השירותים החברתיים, שר לענייני התפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. במרס 2009 מונה לתפקיד שר הרווחה בממשלתו של בנימין נתניהו. הוא פרש מהממשלה כשברק הקים את סיעת עצמאות.

     

    בנובמבר 2013 גבר על שלי יחימוביץ' בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 התאחדה העבודה עם התנועה של ציפי לבני והרצוג הוא מועמד המחנה הציוני לראשות הממשלה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים