שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    תת-תזונה: המחלה שהורגת את העולם השבע

    עשרות אלפים מתים מדי שנה מתת-תזונה ברחבי העולם המערבי. כבר לא מדובר במחלה של עניים בלבד אלא בסכנת חיים הנובעת ממחלות בהם לא הושם דגש על טיפול תזונתי הולם ומירידה במשקל בקרב בני הגיל השלישי. ישראל משיקה תוכנית לאומית למיגור התופעה

    תת תזונה הנובעת ממחלות והגיל השלישי גובה את מותם של עשרות אלפי אנשים במדינות העולם מדי שנה. 

    בישראל ההערכה כי מדובר בכ-500,000 איש הנמצאים בסיכון חיים הנובע מחוסר תזונתי להם נדרשת התייחסות מצילת חיים.

    בעולם המספרים גבוהים הרבה יותר. על פי ההערכות באירופה נמצאים כ-33 מיליון חולים בסיכון תזונתי ורבים מבינהם כלל אינם מאובחנים או סובלים מהיעדר טיפול תזונתי הולם.

     

    עוד כתבות במדור 60 פלוס: 

    אל תתעצלו: כך תמנעו מחלות עיניים

    יוגה נשית: 5 תרגילים לבריאות ויציבות גם בגיל 60+

    כך תשדרגו את הבית אחרי שהילדים עזבו

     

    העלות למערכות הבריאות בעולם של חסר תזונתי הנובע ממחלות (Disease related mal-nutrition) מוערכת בכ-170 טריליון יורו לשנה, כך שישנו צורך דחוף לנקוט בפעולה.

     

    טיפול תזונתי עולה פחות מתרופות

    ישנה טעות בסיסית בהתייחסות של מערכות בריאות לנושא התזונה, לאור זאת שדווקא ההוצאות על תזונה הן יחסית נמוכות, לעומת ההוצאות על תרופות, השיקולים לגבי תזונת החולה נדחקות לפינה ואינן מקבלות תשומת לב ראוי.

     

    כך נוצרת מציאות מתמשכת של מטופלים במערכות הבריאות השונות בעולם אך גם בישראל, בעידן השפע של שנות האלפיים, החיים במצב לא סביר של תת תזונה ואינם מקבלים טיפול הולם.

     

    ירידה במשקל אינה רצויה תמיד

    אפשר לציין כי אחת הסיבות היא תפיסת הטיפול בחולה. המושג "מצבו התזונתי של החולה" אינו מוטמע כחלק בלתי נפרד מהטיפול השלם בחולה.

     

    האמונה על ידי החברה המעודדת ירידה במשקל והמנעות מהשמנת יתר כי ירידה במשקל בקרב אוכלוסיית החולים היא חיובית ורצויה היא טעות שעלולה לעלות בחיי אדם. 

    דווקא כשמדובר באוכלוסיה של אנשים עם מחלות רקע או בני הגיל השלישי ירידה במשקל יכולה להיות הרסנית ולהגדיל משמעותית את הסיכויים לתחלואה ולתמותה, כמו גם אשפוזים חוזרים.

     

    בנוסף יש גם נטייה שגויה לחשוב כי השמנת יתר גובה מחיר כלכלי כבד ממערכת הבריאות. אולם דווקא תת תזונה בקרב חולים מביאה להשלכות בעייתיות הרבה יותר. אשר באות לידי ביטוי בעלויות כבדות על מערכת הבריאות, תחלואה, תמותה ושעות כח אדם רבות, אשר יכלו להיות מנותבות לצרכים אחרים במוסדות הבריאות בישראל.

     

    תזונה הולמת היא חלק בלתי נפרד מטיפול במחלות (shutterstock)
    תזונה הולמת היא חלק בלתי נפרד מטיפול במחלות(shutterstock)

    תזונה כחלק מטיפול הולם

    מחקרים רבים הוכיחו שטיפול תרופתי אינו שלם ללא הטיפול התזונתי והאפקטיביות שלו נפגעת משמעותית אם החולה סובל מתת תזונה. ועדיין תת תזונה הינה בעיה נפוצה בכל המוסדות הרפואיים בעולם. לרבות בתי חולים, מרפאות, טיפולי בית ובתי אבות בהיקפים של עשרות אחוזים ובקהילה בהיקפים של כעשרה אחוזים.

     

    האבחון התזונתי חייב להיות אחד מהפרמטרים שנקבעים בעת הגיעו של אדם לטיפול רפואי וחלק בלתי נפרד מהפרוטוקול הטיפולי, בין אם בבית חולים או בקהילה. עליו להיות משוכלל לשאר הפרמטרים שנבדקים, וחייבת, ללא כל עוררין, להתקבל החלטה לגבי אופן הטיפול בו. 

     

    מצב חירום הדורש תוכנית חירום

    לאחרונה התקיים בישראל המפגש הראשון בנושא התכנית לאומית למיגור מצבי סיכון תזונתיים. תכנית זו החלה כתכנית בינלאומית אותה מוביל ENHA – The European Nutrition for Health Alliance  בשיתוף עם ממשלות, משרדי בריאות וארגוני רפואיים מובילים.

     

    ישראל לוקחת חלק במאמץ העולמי ותוכנית זו נבחרה לתוכנית לאומית מועדפת, למניעת תת תזונה בבתי חולים ובקהילה. מובילי התוכנית בישראל הם בכירי הקהילה הרפואית, משרד הבריאות ועמותת עתיד.

     

    השלב הראשון ליישום התכנית החל בנובמבר האחרון בכנס שנערך בבריסל, אליו הוזמנו משתתפים מקרואטיה, גרמניה, ספרד, טורקיה, צרפת, ישראל, פולין וסלובניה. בינהם נציגים מארגונים רפואיים לאומיים לתזונה קלינית ומטבוליזם, קבוצות מטופלים, אנשי מקצוע בתחומים טיפוליים, דיאטנים, קובעי מדיניות, מנהלי בתי חולים, מטפלים, מומחים מהתעשייה ומומחים משפטיים.

     

    במהלך יומיים נדרשו הנציגים השונים להגדיר סדרי עדיפויות לאומיים באמצעות שיתוף בשיטות עבודה מהפרקטיקה ובכך לסייע בהעשרת הגישה הכלל-אירופאית. בסיומו של האירוע חתמו המשתתפים על כתב הזכויות לטיפול תזונתי מיטבי, מסמך המזמין אנשים יחידים להתחייב לחזון משותף לשיפור הטיפול התזונתי.

     

    ישראל מצטרפת לעולם במאבק

    מטרת המפגש הראשון בישראל בנושא היה להשיק ולהוציא לפועל פרויקט זה בישראל ובראש ובראשונה להפחית את שיעור תת התזונה בארץ.

     

    במפגש לקחו חלק המחלקה לתזונה של משרד הבריאות, ראש שירותי בריאות הציבור, דיאטניות ראשיות של קופות החולים, מנהלות מערך הסיעוד, מנהלי בתי חולים ומנהלי מחלקות גריאטריות. במסגרת המפגש נקבעו צוותי עבודה בנושאי תת תזונה בקהילה, בבתי חולים ובמוסדות רפואיים, תיקשור הנתונים בין המערכות השונות וקביעת מדדי איכות בנושא.

     

    עצם העובדה כי ישראל מצטרפת עתה לתכנית בינלאומית, ששותפות לה מדינות אירופאיות מפותחות, אשר ממשלותיהן החליטו להקצות משאבים לנושא זה, מהווה קפיצת מדרגה משמעותית בהתייחסות של ישראל לנושא חשוב זה.

     

    זהו האור שבקצה המנהרה, אמנם הדרך עוד ארוכה, אך מחיבת התגייסות של כלל מערכת הבריאות לרבות משרדי הבריאות והאוצר.

     

    פרופסור פייר זינגר הוא מנהל המכון לחקר התזונה, בבית החולים בילינסון בפתח תקווה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מגדלי הים התיכון
    shutterstock
    סכנת חיים בעקבות תזונה לקויה
    shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים