"יקירי": סיני, בלי רגע ציני
תופעת חטיפות הילדים בסין מקבלת ביטוי מפתיע בדרמה "יקירי", שמצליחה לרגש בלי להיות קלישאתית ומניפולטיבית. מה שמתחיל כחיפוש נחוש של הורים אחר בנם הנעדר, מקבל תפנית לא צפויה ששוברת את הלב
בשנה שעברה הוקרן בארץ הסרט "סידהארטה", שהתבסס על סיפור אמיתי. במרכזו אב היוצא למסע חיפושים ברחבי הודו אחר בנו שנעלם, כאשר כל הסימנים מראים שכנראה נחטף. בדומה להודו ולמדינות מתפתחות אחרות, גם בסין נחטפים עשרות אלפי אנשים מדי שנה - בעיקר נשים וילדים. בעוד הבמאי ההודי ריצ'י מהטה בחר לעסוק בנושא בליווי לא מעט רגעים של הומור עדין וחמלה, הסרט "יקירי" של הבמאי פטר צ'אן הוא דרמה מדכדכת, שיסחט מכם לא מעט דמעות לכל אורכו.
עוד ביקורות סרטים ב-ynet:
גם כאן העלילה מבוססת על סיפור אמיתי. לו (האו ליי) וטיאן (הואנג בו) הם זוג גרוש המגדלים את בנם פנגפנג. יום אחד, בזמן שטיאן עסוק בהפרדת ריב שיכורים בקפה האינטרנט אותו הוא מפעיל, מתרחק פנגפנג מחבריו כדי לרדוף אחר המכונית בה נוסעת אמו, ולפתע נחטף על ידי דמות זרה. כל זה קורה עוד לפני כותרות הפתיחה, בסיקוונס המלווה ברעידות מצלמה כאילו ריאליסטיות המדגישות את האיום שבאותה סיטואציה יומיומית לכאורה.
מרגע זה נכנסת המשפחה אל תוך סיוט שהפך מנת חלקם של משפחות רבות כל כך בסין, סיוט שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת לא רק עליהם. אם נחזור ל"סידהארטה", אחד הדברים שהודגשו בסרט הוא חוסר יכולתו של אבי המשפחה הפשוטה והענייה לתאר את בנו, לספק תמונה שלו או אפילו לדעת את גילו המדויק. בסין, בה ננקטת מדיניות הגבלת הילודה, זהו מצב כמעט לא סביר, שכן הילד הופך למרכז עולמם של ההורים והסבים. טיאן נעזר ברשתות חברתיות כדי לקדם את החיפושים אחר בנו, כששוב ושוב עליו להתמודד עם נוכלים למיניהם המבקשים לנצל את מצבו.
מציאת הילד וחילוצו הדרמטי עשויים היו להוות את סופו של הסרט, אך הם מתרחשים באמצעו ומכניסים אל העלילה דמות חדשה אותה מגלמת ז'או ווי, אחת השחקניות המפורסמות ביותר בסין. כאן היא מגלמת את לי הונג קין, האישה הכפרית אשר גידלה את פנגפנג וילדה נוספת. לטענתה, בעלה המנוח הוא שהביא את הילדים מבלי שיהיה לה מושג לגבי נסיבות האירועים האמיתיים. הסרט (שאורכו 130 דקות) מקבל כאן תפנית מעניינת, כאשר האם המאמצת מחליטה להילחם על שני הילדים שהיו כל עולמה ואשר נקשרו אליה וראו בה את אמם.
מעבר לסיפור האישי, "יקירי" נוגע גם בלא מעט סוגיות חברתיות בסין דרך סיפוריהן של הדמויות השונות. החל מהפערים הכלכליים והתרבותיים בין שכבות האוכלוסיה השונות, דרך השלכותיה של מדיניות הגבלת הילודה ועד סוגיות מגדריות. הוא גם לא מפחד לגעת בנושאים כמו כפייתיות שעשויה להתפתח אצל ההורים, הקנאה של מי שלא זכה לראות שוב את ילדיו או שאלת ההמשכיות של החיים בעוד גורלו של הילד הנעדר לוט בערפל (כמו חוסר יכולתה של לו לשכב עם בעלה או הדילמה האם להביא עוד ילד לעולם במחיר הכרזת מותו של הילד הראשון).
אך המעניין ביותר הוא שבניגוד לסרטי חטיפה רגילים, כאן אין חלוקה של שחור ולבן, טובים ורעים במובהק. למרות המעשה הנורא והסבל שנגרם להורים, קשה שלא לחוש אמפתיה וחמלה כלפי דמותה של לי הונג קין, העקרה הכפריה שמגיעה אל העיר הגדולה ועושה הכל כדי להתאחד שוב עם ילדיה. בדרך היא סופגת מטחי עלבונות ואלימות, בעולם בו לעולם לא יהיה לה סיכוי. ז'או ווי, שזכתה לפרסים ולשבחים רבים על תפקיד, מעניקה הופעה חזקה שקשה לשכוח. גם שאר השחקנים עושים עבודה משכנעת, כאשר יש לציין לטובה את שני הילדים ששובים, ושוברים, את לב הצופים.
"יקירי" הוא איננו סרט למי שמחפש בילוי קליל ומבדר, אך למרות אורכו הוא מעניין ומותיר לא מעט חומר למחשבה (כלומר, מעבר ל"איזה עולם מסריח זה"). מומלץ להצטייד בטישיו.
"יקירי" (סין) - במאי: פטר צ'אן. שחקנים ראשיים: האו ליי, ז'או וויי, הואנג בו. אורך הסרט: 130 דקות.
