אלפי נכים מחכים לעבודה: כך הם ישולבו
כמה בעלי מוגבלויות בגיל העבודה יש בישראל - 290 אלף כפי שטוענים בביטוח הלאומי, או 880 אלף כפי שמעריכים במשרד המשפטים? האם 50% מהם מובטלים או 70%, כיצד מנגישים להם את מקומות התעסוקה ואיך בכלל מאתרים מועמדים מתאימים? לקראת יישום ההסכם שיחייב מעסיקים גדולים לשלב בעלי מוגבלויות, יצאנו לבדוק את ההיערכות בשטח
עשרות אלפי בעלי מוגבלויות בישראל מתקשים במציאת עבודה - אבל הסכם שנחתם אשתקד בין ההסתדרות למעסיקים והורחב על ידי הממשלה לכלל המשק , נועד להקל על עליהם להשתלב בשוק התעסוקה. ההסכם קובע כי עד אוקטובר הקרוב, מקומות עבודה גדולים המעסיקים מעל 100 עובדים יעסיקו אנשים עם מוגבלויות בשיעור של 2% מכלל העובדים, ושל 3% עד אוקטובר 2016.
- לכתבות נוספות בנושא בעלי מוגבלויות
מה המשמעות מבחינת מקומות העבודה עצמם? באילו צעדים עליהם לנקוט על מנת לאפשר בפועל שילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה? תשובות על כך ניתן לקבל בכנס שתערוך עמותת "נגישות ישראל" היום (א') במשרדי חברת הביטוח מגדל בפתח תקווה. רגע לפני – צפו בראיון שערכה אלכסנדרה לוקש עם יו"ר העמותה, יובל וגנר, באולפן ynet:
"היענות אדירה של המגזר העסקי"
על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2012, יותר ממיליון וחצי בני אדם, המהווים כ-18% מאוכלוסיית המדינה, הם אנשים עם מוגבלות - פיזיות, חושיות, נפשיות או קוגניטיביות. הנתונים בדבר שיעורי אי-העסקתם אינם חד משמעיים, אך נעות בין כמאה אלף ל-400 אלף.
ההסכם בין ההסתדרות למעסיקים, שקיבל צו הרחבה לכלל המגזר הפרטי ואושר בהמשך למגזר הציבורי, היה צעד משמעותי - לא מעט בזכות העבודה שהמעסיקים חתמו עליו מרצונם. עם זאת הוא גם עורר לא מעט שאלות באשר ליישומו, למשל הקושי בהגדרה ברורה של מיהו בעל מוגבלות, היעדר מעקב וכלי אכיפה, וכן סוגיות איתור העובדים והתאמת סביבת העבודה.
וגנר לא מאמין שרוב מקומות עבודה יצליחו לעמוד ביעד שהציב ההסכם לשנה זו - אבל מציין כי הוא מזהה עניין הולך וגובר מצד המעסיקים. "השאלות העולות מההסכם מטופלות תוך כדי תנועה", הוא מסביר. "אנחנו מזהים היענות אדירה של המגזר העסקי בניסיון להיערך ולעמוד בצו, המתבטאת באינספור מיילים וטלפונים".
וגנר (50), בן לאב נכה צה"ל, היה טייס קרב ונפצע בתאונת טיסה ב-87'. הוא "למזלי הציעו לי להישאר בצבא והשתחררתי לפני חצי שנה כסגן אלוף", הוא מספר.
בשנת 99' ייסד את עמותת נגישות ישראל, הפועלת להסדרת הנגישות לאנשים עם מוגבלות ואף הביאה לחקיקת החוק לנגשת עסקים לבעלי מוגבלויות. בנוסף מציעה העמותה למעסיקים ליווי בהשמת עובדים עם מוגבלויות. "נגישות זו גם תפיסה עסקית, לפיה 100% מהלקוחות יוכלו להשתמש בשירותים ובמוצרים. עכשיו התפיסה מתרחבת גם להעסקת עובדים".
בכנסת הבאה, הוא מציין, בכוונת העמותה לדרוש חקיקה משלימה להסכם, שתכלול הוראות אכיפה וכן עידוד אנשים בעלי מוגבלויות לצאת לעבודה. "רוב ההשמות של אנשים עם מוגבלות הן במשרות בסיסיות ובשכר מינימום", הוא מספר, "יש כאלו שעושים הכל על אף המוגבלות, אבל הרוב הם ללא הכשרה או תארים והם תלויים יותר במערכת".
"כבר לא מתביישים לשלוח קורות חיים"
דפנה מאור, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה, מתארת את ההיערכות ליישום החוק. לדבריה, לפני כשבוע החלה להתכנס ועדת היגוי, בהשתתפות ההסתדרות, ארגוני המעסיקים ומציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, במטרה לבדוק את אופן הטמעת הצו ולענות על השאלות השונות, למשל קביעת הגדרה לאדם עם מוגבלות, או קביעת כלי אכיפה.
במסמך שפרסם משרד הכלכלה יש מענה לחלק מהשאלות. כך למשל, אם אדם רוצה להתקבל על מנת לעמוד באפליה המתקנת – נקבע כי מותר לפרסם מודעות דרושים לאנשים עם מוגבלות, וכן לשאול מועמדים לעבודה אם יש להם מוגבלות. בנוסף לכך נקבע, כי מי שאינו זקוק כרגע לעובדים נוספים – לא נדרש ממנו לעמוד בהסכם.
בינתיים, כלי האכיפה היחיד המתאפשר כלפי מי שלא יעמוד בצו הוא תביעה אזרחית, כפי שניתן היה להגיש עד כה בגין אפליה. עם זאת מאור מחדדת, כי אוקטובר הקרוב יהווה למעשה נקודת ציון לבחינת יישום ההסכם בשטח. "ההסכם הוא וולנטרי מצד המעסיקים ולא הגיוני שנחפש מקלות בשלב הראשוני", היא מסבירה. "כרגע אנחנו עוסקים באיך עוזרים".
גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות ומנכ"ל המרכז לעיוור, סבור כי היעד לשנת 2016 – של 3% שיעור אנשים עם מוגבלויות בחברות עם יותר מ-100 עובדים - יושג. "ההסכם יצר משהו שמעולם לא היה בחברה הישראלית ביחס להעסקת אנשים עם מוגבלות", הוא אומר. "רמת העיסוק בנושא עלתה באחוזים רבים מאוד, יש הרבה כנסים והמעסיקים מתעניינים".
"ההסכם יצר שיח ותנועה לעבר שינוי העמדה, אבל אלו תהליכים חברתיים מורכבים שלוקחים זמן", הוא מוסיף, "באוקטובר נראה כמה מועסקים בפועל ועם התוצאות הללו נמשיך לעבוד. אנו נעשה כל מה שאנו יכולים כדי לעזור לזה לקרות. ההסכם איפשר להעניק תשומת לב לנושא. היום אנשים עם מוגבלות לא צריכים להתבייש לשלוח קורות חיים כי המעסיק ירצה אותם".
שמחי, בעל לקות ראייה בעצמו, מספר: "אני מועסק, אבל אני יודע כמה קשה לקהילות שלנו. צריך גם לעשות עבודה בפן הרגשי, שתוציא אותנו מאזורי הנוחות שלנו, למשל בקצבאות. גם המעסיקים צריכים ללמוד לקבל את האחר ולבצע התאמות במקומות העבודה, למשל מחשב מדבר לאדם עיוור, או מקום נגיש לאדם עם כסא גלגלים. אנחנו עובדים כדי לשנות את המצב עם כולם - מעסיקים, גופי ממסד, ביטוח לאומי ומשרדי הממשלה".
"אנדרלמוסיה סטטוטורית"
על פי אורן הלמן ממקימי יוזמת "סיכוי שווה" המובילה את המאבק לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, זו בדיוק הבעיה - שלל הגופים הפועלים בשטח. לדבריו, אין בפועל ולו גורם אחד עם נתונים מדויקים באשר לשיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות. "יש בארץ 8 משרדי ממשלה שמטפלים באנשים עם מוגבלויות, באנדרלמוסיה סטטוטורית", הוא מציין. "בעיות הנפש במשרד הבריאות, נכויות אחרות במשרד הרווחה ובביטוח לאומי, נכי צה"ל במשרד הביטחון וכדומה – כשיש ביניהם חוסר תיאום, אי הסכמות וגם מאבקים על טריטוריות והשקפות".
הלמן, סמנכ"ל בחברת החשמל ואב לילדה בחינוך המיוחד, מציין כי הדבר מתבטא בין היתר בנתונים - בעוד שהביטוח הלאומי מכיר בכ-290 אלף אנשים עם מוגבלות בגילאי עבודה, על פי סקר של משרד הכלכלה מ-2012 - יש 720 אלף, ואילו על פי נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים - 880 אלף. "יש גם נתונים שונים ומשונים על רמות ההעסקה - יש שטוענים ל-70% אבטלה ויש ל-50%", הוא מוסיף.
כך או אחרת, יש לדבריו הסכמה כי אחוז ההשתתפות נמוך באופן דרמטי לעומת כלל האוכלוסייה, כאשר בקרב הערבים והחרדים התופעה אף יותר חמורה. "אלו אוכלוסיות שממילא מודרות, ואנשים עם מוגבלויות מודרים אף יותר מאחרים".
דו"ח מבקר המדינה בשנה שעברה, שהסתמך על תחשיב שביצע המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות, קבע כי המדינה מפסידה 5 מיליארד מידי שנה כתוצאה משיעורי התעסוקה הנמוכים של אוכלוסייה זו. עם זאת הלמן מחדד כי "למעשה, מעולם לא נעשה בארץ מיפוי של אנשים עם מוגבלות ומעולם לא נעשתה עבודת מחקר רצינית כלכלית ומשמעותית שבוחנת את התועלת בשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה".
גם לעמדתו - כדי לשנות את המצב, נדרשת אכיפה. "להסכם הקיבוצי יש משמעויות משפטיות, כי מי שלא יקיים אותו עלול להגיע לבית המשפט, שם הוא יצטרך להוכיח שעשה את כל המאמצים ליישומו ואם לא יצליח – הוא ייקנס ללא הוכחת נזק", הוא מציין. "עם זאת, נדרשים שני צעדים משלימים שלא בוצעו – שקיפות ואכיפה. עד שלא יחייבו בחקיקה לחשוף את שיעור העסקת בעלי המוגבלויות בכל גוף שמפרסם דו"ח שנתי – לא נוכל לדעת מה הנתונים האמתיים ולא נוכל לאכוף".
הלמן מוסיף כי גם הם מתכוונים בכנסת הבאה להגיש הצעת חוק בנושא, שתדרוש להחיל את ההסכם גם על גופים קטנים, עם 25 עובדים ומעלה. "הבעיה היא שכולם בעד העסקת אנשים עם מוגבלויות, אך העובדות בשטח הן שהנושא לא מטופל ולמעט גופים בודדים, אין רצון וכוונה אמתית לטפל בו".
הנגשה - לא רק במובן הטכני
בין החברות הפועלות בנושא עוד קודם להסכם, הלמן מציין לטובה את ארומה, חברת החשמל, טלאפארמה והחברות מיטב ומגדל. לאחרונה חברו אליהן מקורות, רשות המסים ותמ"מ – שהחלו לפרסם בעמוד הפייסבוק של סיכוי שווה משרות המיועדות לבעלי מוגבלויות.
בינתיים במגדל אף לקחו את ההסכם צעד אחד קדימה וכללו אותו בהסכם הקיבוצי שנחתם מול ההסתדרות. כך למשל, פרדי קסאפו, כבד שמיעה, מועסק בחברה כ-9 שנים בתפקיד רכז שירות ותפעול בחטיבת חיסכון ארוך טווח ומופקד על שירות, ביצוע והפקת פוליסות ביטוח שמשווקים סוכני החברה במרכז. אשתקד הוא הוכתר כעובד מצטיין בחברה.
צפו: שילוב בעלי מוגבלויות בחברת מגדל
"קליטת עובד עם מוגבלות היא לא רק הנגשה במובן הטכני של המילה. זה הבסיס, תנאי הכרחי. אבל בלי תרבות ארגונית שמעודדת גם קליטה "אנושית" מצד עמיתים לעבודה, מנהלים ישירים ומצד מקבלי השירות, זה לא באמת הנגשה מלאה", הוא מפרט.
שמוליק יעקבי (31), כבד שמיעה מלידה, עובד בחברה מזה כחצי שנה במערך תפעול הגבייה בטיפול משפטי. הוא מציין כי בחברה דואגים לתרגום לשפת הסימנים בהדרכות השונות. "נכון שנדרש ממני להתאמץ יותר ולהקשיב כדי להבין מה שמבקשים ממני, אבל הודות לתמיכה וההתחשבות, אני עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר", הוא מספר.
טיפים לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה
אז אילו כלים יכולים לסייע למעסיקים בשילוב אנשים עם מוגבלויות בעסק? וגנר מחלק את התהליך למספר שלבים:
קבלת החלטה והערכות – ראשית הוא מציין כי צריך לקבל החלטה בנושא ואז ניתן להתחיל להיערך על ידי מציאת משרה מתאימה לאדם המתאים. "החיפוש אינו שונה מתהליך גיוס של עובד רגיל: מודעות דרושים, חברות השמה, הביטוח הלאומי, ארגון נכי צה"ל, שירות התעסוקה, בתי חולים, עובד מביא חבר, אינטרנט ועוד".
ביצוע ראיון עבודה נגיש – על המעסיק לדבר רגיל בגובה העיניים, לייצר פתיחות ואמון. בנוסף עליו לדעת מראש את סוג המוגבלות, ובהתאם לכך עליו להיערך:
- לאדם עם מוגבלות בניידות - לארגן חניית נכים, דרך נגישה, חדר נגיש ללא מכשולים ושירותי נכים בקרבה.
- לאדם חרש - לעשות זאת בליווי מתרגם לשפת הסימנים, להקפיד לדבר עם הפנים מול המתראיין על מנת לאפשר קריאת שפתיים, לדבר ברור ולאט.
- לאדם לקויי ראייה ועיוור - להקפיד לסייע בליווי והכוונה, ולהקפיד לתאר את הסביבה בה אנו נמצאים
הכנת סביבת העבודה - וגנר מציין כי חשוב להכין את סביבת העבודה ממספר בחינות:
- הנגשת המשרדים והריהוט - שולחנות בגובה מתאים ללא מכשולים, מרווח נכון שדרכו יכול לעבור אדם בכסא גלגלים, עזרים לאנשים עם ליקוי ראיה, שילוט בולט, אפשרות התמצאות במרחב ועוד.
- הנגשת הצוות, המנהל והקולגות - הכנה ברמת המודעות ואופן תקשורת בין אישית.
לפנייה לכתב/ת 
