שתף קטע נבחר

כינתה עובדת סוציאלית "נאצית" - ונתבעה

אם שילדיה נלקחו ממנה פרסמה ברשת השמצות כלפי עובדת רווחה. בית המשפט קבע שחופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והיא תשלם 100 אלף שקל

אישה שילדיה נלקחו על ידי הרווחה ביקשה להתנקם בעובדת הסוציאלית שליוותה את המשפחה ופרסמה תגובות באתרים שונים באינטרנט שבמסגרתן כינתה אותה "חוטפת ילדים" ו"נאצית". העובדת הסוציאלית הגישה נגדה תביעה על לשון הרע בבית משפט השלום בתל אביב ולאחרונה זכתה לפיצוי של 100 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

הפרשה החלה לפני כמה שנים, כאשר במסגרת תפקידה כפקידת סעד החליטה עובדת סוציאלית על הוצאת שני ילדים מחזקת אמם. בסמוך לאחר מכן החלה האם לפרסם נאצות כלפי העובדת, בין השאר באתר "התנועה למען עתיד ילדינו", המשמש (כך לפי האתר) פלטפורמה להורים "הנרדפים" על ידי רשויות הרווחה.

 

בין השאר היא כתבה שבתה של העובדת הסוציאלית נולדה מתרומת זרע, הזמינה גולשים להפגין מול ביתה, תוך ציון כתובתה, והעלתה סרטונים התוקפים את רשויות הרווחה. בתביעה נטען כי האם הפיצה עלונים בתיבות דואר ועל גבי מכוניות בשכונת מגוריה של העובדת הסוציאלית, שבהם היא הוגדרה רווקה בת 50 שחוטפת ילדים ומזניחה את בתה.

 

בתביעה, שהוגשה נגד התנועה, היו"ר שלה והאם, עתרו התובעת לפיצוי של 200 אלף שקל על הפצת לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

 

האם טענה מנגד שעמדה על זכותה למחות ולהתבטא בחופשיות, ושהתביעה הוגשה כדי לנסות להשתיק אותה ואת מלחמתה בעוול שנעשה לה. היא הוסיפה כי הפרסומים חוסים תחת הגנת החוק מאחר שמסופרת בהם רק האמת ויש בהם עניין לציבור. הם גם פורסמו בתום לב, ומובעת בהם דעתה האישית על דברים שחוותה על בשרה. בנוסף, היא טענה שהיא עיתונאית ולכן הייתה זו חובתה המוסרית לפרסמם.

 

"חופש הביטוי אינו חופש הביזוי"

בפסק דין, הנפרש על פני 47 עמודים, קבעה סגנית הנשיא השופטת נועה גרוסמן כי אין כל ספק שמדובר בפרסומים פוגעניים שמהווים לשון הרע. היא דחתה את טענות האם וקבעה כי בהתחשב בשלל הכינויים המעליבים שבהם השתמשה, היא לא זכאית ליהנות מההגנות שבחוק לשון הרע.

 

כך, למשל, לא ניתן לקבוע שכינוי התובעת "נאצית" או "שקרנית עם קבלות" או השתלחות באגודת העו"סים כוללים אמת עובדתית כלשהי או מהווים הבעת דעה לגיטימית.

 

עוד הסבירה השופטת שלדברי העלבון הללו אין כל ערך ציבורי וברור שהם לא פורסמו בתום לב, אלא מתוך כוונה לפגוע בעובדות סוציאליות ולהשחיר את שמן. היא הבהירה ש"חופש הביטוי אינו חופש הביזוי", ופרסומים בעלי כוונה רעה אינם חוסים תחת כנפיו.

 

בסיכומו של עניין נמצאו האם והעמותה אחראיות לפרסום לשון הרע ולפגיעה בפרטיות העובדת הסוציאלית, שתזכה לפיצוי של 100 אלף שקל. עם זאת, מאחר שהחוק לא מאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לתאגיד – אגודה העובדות הסוציאליות לא תזכה לפיצוי. הנתבעים יישאו בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעות: עו"ד צ'רלי בוזגלו
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד רז משגב
  • עו"ד צחי פלג עוסק בליטיגציה אזרחית ובייצוג חברות
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים