שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מכתב אישי לשר החינוך הבא של ישראל

    בבחירות הקודמות משרד החינוך היה סחורה חמה, אבל הפעם נראה שהמועמדים מנסים להתחמק מהמשרד הזה. אפרת מונשרי גורן לא מקנאה בשר שלבסוף יבוא ומסבירה עם מה הוא יצטרך להתמודד

    אף אחד לא רוצה להיות שר החינוך, יש תיקים הרבה יותר סקסיים שמבטיחים הצלחה או מינוף הכוח בצורה ברורה יותר. אף אחד לא רוצה להיכנס למערכת החינוך ולהתמודד עם בעיות, קשיים ומבחנים משווים, וכנראה בצדק.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

     

    מערכת החינוך מזקקת את כל הבעיות של מדינת ישראל, היא מדגישה את הפערים הקיימים במדינה ואת חלוקת המשאבים הבעייתית. כל סקר ודו"ח שמתפרסם מראה את ההבדלים בין התקציבים שמקבלים תלמידים במרכז לאלו בפריפריה.

     

    כשמכניסים למשוואה מגזרים כמו ערבים, בדואים, או אפילו עולי אתיופיה, המצב גרוע יותר. גם פערי מגדר קיימים במערכת החינוך, ויש עדיין פחות בנות בלימודי מחשבים ופיזיקה לעומת בנים.

     

    עוד טורים של אפרת מונשרי גורן:

    הורים, תפסיקו להתלונן - לכו להצביע

    מחאת הגנים: המאבק למען בני ה-3 רחוק מלהסתיים

    "הוא יכול יותר"; 5 משפטים שאסור לומר לילדים באסיפת הורים

     

    מערכת שלא מצליחה להתעדכן

    כל מי שיקבל את מערכת החינוך, יתקל במערכת, שלמרות הניסיונות שלה להתעדכן, נותרה מיושנת, עמוסה בוועדות, דו"חות ורפורמות, שרובן נשארו על המדף או נקטעו באמצע הביצוע.

     

    מי שיקבל את המערכת, יקבל בירושה את ארגוני המורים, שצריך אומץ אמיתי לעמוד מולם ולייצר שינויים. הסכמי עבודה של שנים וארגונים חזקים שלא מוכנים לשנות, עומדים בדרכו מול שר החינוך החדש לקראת רפורמות נועזות.

     

    לפניכם 10 נושאים שכדאי ששר החינוך הבא יעסוק בהם:

     

    מה יהיה עם מקצוע ההוראה? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מה יהיה עם מקצוע ההוראה?(צילום: shutterstock)

     

    1. הוראה וחינוך כפרופסיה

    שנים עברו מאז שהוקם כאן בית הספר העברי הראשון, שהתגאה בלימודי העברית. מאז, צלצול הפעמון הוחלף במערכת המנגנת את פאר טסי בהפסקה, וקומץ התלמידים התרחב למערכת גדולה ומכובדת שכוללת את כל תלמידי ישראל.

     

    מצד אחד, אליעזר בן יהודה יכול להתגאות במפעל העברית המרשים, שהתחיל בבית ספר בודד. מצד שני, אם פעם מורה היה מקצוע להתגאות בו, הרי היום לא יזיק לשפר את מעמד המורה מבייביסיטר לאומי למקצוע פרופסיונלי מקצועי.

     

    מה קרה בדרך? הוראה, מקצוע שהיה שייך לגברים, פינה את מקומו לטובת נשים שיצאו לעבוד והעדיפו מקצוע נוח. יחד עם הנוחות ירד השכר, ירדה היוקרה של המקצוע, ולצערנו ירדה גם איכות המורים. 

     

    הוראה היא אחד המקצועות החשובים ביותר שיש. ראוי לשלם היטב למי שמופקד על חינוך ילדינו, כדי שרק הטובים ביותר ישארו במקצוע. הדבר נכון גם לגבי הגננות והסייעות בגנים.

     

    2. חינוך חינם

    חוק חינוך חינם חוקק במטרה לאפשר לכל הילדים חינוך איכותי ושווה. מאז השתנתה המציאות, והחינם לא כולל ספרי לימוד, תשלומי הורים, תלבושת אחידה, טיולים, סל תרבות, דמי שכלול, שכפול ובטח שכחתי עוד משהו.

     

    את מחיר החינם הזה, לא כולם יכולים לשלם, והפערים בין בתי ספר שונים ביישובים שונים - הולכים וגדלים.

     

    3. ימי חופשה

    החופשות בישראל נקבעו, יחד עם התפתחות מערכת החינוך, אי שם בשנות ה-40, אז ישבה האמא בבית וגידלה את הילדים, השקיעה בכביסה ביד וחיכתה לאיש הקרח שימכור לה בלוק קרח למקרר.

     

    אז, כשבגרוש היה חור ומכנסיים קצרים נחשבו למשהו תמים, יכלו האמהות לשמור על הילדים בקיץ, כי מי יכול ללמוד ביולי אוגוסט הישראלי כשהמילה מזגן עדיין לא הומצאה?

     

    מאז עברו כמה עשורים, הבנייה השתפרה, הותקנו מזגנים ואמא עזבה את הכביסה ויצאה לשוק העבודה. אבל החופשות נשארו כשהיו. הורים ממוצעים נאלצים לג'נגל ולהוציא כסף רב על חופשות משרד החינוך, המפוזרות לאורך כל השנה ומשתנות מדי פעם, כטוב בעיני השר התורן.

     

    רפורמה רצינית דרושה כאן. היא אמנם התחילה בימי פירון הקצרים, אבל חייבת חשיבה מעמיקה נוספת והבנה ששוק העבודה הישראלי, נפגע מחוסר ההתאמה בין חופשות משרד החינוך לחופשות העובדים במשק.

     

    4. חינוך לגיל הרך

    רוב מדינות העולם המערבי מבינות את החשיבות בחינוך לגיל הרך. כאן יש נטייה להאמין שהילדים שלנו, כמו הצבר הממוצע, זקוקים למעט מים ולמעט דשן והם כבר יגדלו בסדר. אולי אפילו עדיף קצת לחשל אותם, כי אנחנו לא באמת צריכים אותם כמו האירופאים העדינים האלה.

     

    מסתבר שההנחה שלצופף ילדים בקבוצות גדולות, כפול מההמלצה בעולם, עם מעט אנשי צוות (חצי מאנשי הצוות המומלצים במחקרים) בהחלט עוזרת לגדל ילדים אלימים, עצבנים ונטולי מוטיבציה ללמידה.

     

    את זה לא אני אומרת, אלא מחקרים של אנשי חינוך, כלכלה ופסיכולוגיה. מערכת החינוך של הגיל הרך, שמתנדנדת בין משרד התמ"ת למשרד החינוך, חייבת לקבל בית חם שידאג לה, ינהל ויבין את צרכי הילדים.

     

    המחקרים מדגישים את הנזקים הגדולים לטווח ארוך שנעשים כאן בנושא חינוך לגיל הרך, נזקים שיהיה קשה לשקם.

     

    הילדים לומדים למבחנים ולא לומדים ללמוד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הילדים לומדים למבחנים ולא לומדים ללמוד(צילום: shutterstock)

     

    5. לימודים ומבחנים

    מערכת החינוך מכווננת מבחנים ולא למידה. הילדים במערכת החינוך ממשיכים לשנן חומר שמצוי בכל מקום ברשת ולא לומדים באמת ללמוד. מעט שיעורים או מקצועות מכווני למידה, השאר מתייחסים להצלחה במבחנים שונים.

     

    המבחנים יכולים להיות כלי להבנת מצב הילד והתקדמותו אבל בהחלט לא העיקר. דרושה כאן חשיבה אמיתית על השאלה איך ללמד את הילדים ואיך להוריד את הלחץ המיותר של המבחנים המיותרים עוד יותר, כדי להקדיש זמן להבנה, לימודים ועבודת צוות.

     

    6. תזונה

    תזונה, יאמרו אנשי משרד החינוך, שייכת למשרד הבריאות. אבל למעשה הילדים שלנו אוכלים בבתי הספר, ולכן משרד החינוך מהווה כתובת ועליו לקחת אחריות. 

     

    בכיתות הנמוכות, הצהרון משלים את ארוחת הצהרים במזון שאינו תמיד בריא. בכיתות הגבוהות, בהן שעות הלימודים ארוכות במיוחד,התלמידים קונים משהו קטן בקפיטריה או ניזונים מכריכים עד השעה ארבע ויותר.

     

    כדי לייצר כאן אווירה נעימה ונכונה ללימודים כדאי לתת מענה בריא וטעים, ולא להמשיך לאפשר לילדים לאכול חמגשיות על שולחן בית הספר.

     

    7. החינוך המיוחד

    אחרי שהסבירו לנו שהאחר הוא אני, הגיע הזמן ליישם ולעזור בהתמודדות לכל ההורים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בבתי הספר ישנה מערכת שילוב, אבל כמעט כל הורה מוצא עצמו נלחם במערכת כדי לשלב את הילד הפרטי שלו, על קשייו הייחודים.

     

    מורכב לא פחות הוא הניסיון למצוא בתי ספר פנויים בקרבת הבית לילדים עם צרכים מיוחדים שזקוקים לבית ספר מיוחד. בנוסף, לא יתכן שבמערכת החינוך עדיין יהיו בתי ספר לא נגישים.

     

    8. מגדר

    נשים מהוות קצת יותר ממחצית מאוכלוסיית מדינת ישראל, אבל הן עדיין מרוויחות בכ-40% פחות מהגברים. ההבדלים מתחילים במערכת החינוך. כנסו פעם לכיתת מחשבים ובדקו כמה בנות יש שם. לא, הן לא מוכשרות פחות, הן לא חכמות פחות ולא חסרות מוטיבציה.

     

    הבנות מכוונות מגיל צעיר ללמוד פחות מדעים ומתמטיקה. אפשר לשנות את הגישה בעזרת חשיבה יצירתית ובהחלטה לעודד בנות ללמוד. כדי לעשות זאת, חייבים להחליט קודם שמדובר משימה חשובה.

     

    9. חינוך מיני

    בחסות הטלפונים הניידים ותעשיית הפורנו המשגשגת, כל ילד בעל מכשיר מיושן ו-WIFI מסוגל לעשות היכרות מהירה עם סרטים פורנוגרפיים, ולקבל מידע מעוות על מין ומיניות.

     

    נכון שזו אחריות ההורים לחנך, אבל במציאת של ימינו מערכת החינוך צריכה וחייבת לקחת אחריות גם על הנושא הזה ולדאוג, שלפחות בשעות הלימודים, תלמידים יבינו את הפסול על גבול הפלילי, בצילום חברים שלהם בשירותים, סצנות מכות והודעות ווטסאפ המוניות.

     

    החינוך צריך להתחיל בשפה המינית שאנחנו משתמשים בה: למשל אין מין קבוצתי בגיל 13, אלא יש אונס. אולי אני נאיבית אבל בהחלט מצפה שמערכת החינוך לא תתעלם, אלא תתמודד.

     

    10. הורים

    גם בהורים צריך להשקיע. הורים הם אולי לא היעד של מערכת החינוך, אבל לבתים האלה חוזרים התלמידים. בעולם דיגיטאלי ואלים, כדאי ורצוי לתת להורים תמיכה, שיכולה להתחיל בגיל הרך בקורסי גמילה מחיתולים, לפני הכניסה לגן ולהמשיך בליווי.

     

    כיום, ביוזמות מקומיות בעיקר, ישנן סדנאות נקודתיות לפני מעברים של ילדים לכיתה א' או לחטיבה, אלה צריכים להיות תכופים יותר ומושקעים, כדי לגייס את ההורים להתמודדות עם הילדים ולבניית קשר טוב יותר בין המשולש הקדוש: בית ספר, תלמידים והורים.

     

     

     

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מערכת החינוך. מערכת מיושנת עם רפורמות שנקטעו באמצע
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים