שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משיח הגיע, והוא נוהג בענתיקה שעולה מיליונים
    עשרות מכוניות קלאסיות מכל רחבי העולם הגיעו השבוע לישראל וחצו אותה לאורכה ורוחבה במסע של עושר ואושר. מה מביא אריסטוקרטיה מוטורית עולמית דווקא לישראל וגם, למי לעזאזל יש שבוע פנוי לנהיגה במזרח התיכון עם מכונית בת 80 שעולה מיליוני דולר

    לפתע נראינו כמו מדינה מתוקנת, עם תרבות מוטורית מפותחת ומספיק זמן פנוי כדי לעסוק בדברים חשובים באמת – למשל השתתפות במסע מכוניות קלאסיות בנות עשרות רבות של שנים, חלקן יקרות להחריד וכולן שמורות יותר מיצירת אמנות במוזיאון. לרגע אחד נדמה היה שכל רעשי הרקע הצורמים שקשורים לסיר הלחץ המבעבע והמזרח תיכוני שלנו, מפנים מקום לצלילים אחרים, של חיים רגועים ושלווים ומחויכים ונטולי דאגות קיומיות.

     

    • השבוע: מסע קלאסיות בינלאומי בישראל

    בנטלי 4.5 Litre, מודל 1928 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    בנטלי 4.5 Litre, מודל 1928(רונן טופלברג)

     

    לא מפתיע לגלות שהקהל הרב שהתכנס במהירות סביב השיירה יוצאת הדופן, ן בכל מקום בו עצרו, בוהים בפליאה ביצירות האומנות המוטוריות שנחתו בישראל מכל רחבי העולם, נופפו לשלום כאילו היית זו שיירת בני אצולה מלכותית, שלפו את הטלפונים הניידים כדי לתעד את הרגע ההיסטורי.

     

    על ארגון הולילנד 1000 (שום קשר לפרשה), מסע שנמתח לאורכו של שבוע ימים והסתיים היום (שישי), הגיע לכל פינה במדינה ואורגן למופת, אחראים צמד חובבי רכב קלאסי ישראלים - אלעד שרגא ועמיר אלמגור. השניים, המעדיפים בבירור להישאר מאחורי הקלעים, חיברו את המסע לרעיון מרשים לפחות כמו המכוניות שהשתתפו בו. אירוע נוצץ שלא למטרות רווח אבל בהחלט בעל היבט כספי – אסוף ממון לטובת עמותות שונות ומימון מלגות לבוגרי בתי ספר בפריפריה הישראלית. 

    פורשה 356 מודל 1964 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    פורשה 356 מודל 1964(רונן טופלברג)

     

    למרבה ההפתעה, כמה עשרות חובבי רכב ואספני רכב קלאסי מכל העולם, טיפוסים מהסוג שמעדיף שייק 98 אוקטן על מיץ עשב חיטה, הרימו את הכפפה. או יותר נכון, הוציאו את פנקס הצ'קים ושינעו את עצמם, רכבם הקלאסי ומזוודות העור היוקרתי, היישר לארץ זבת חלב ודבש. כ-40 מהם, עם ענתיקות משופצות ללא רבב בנות חצי מאה לפחות ותג-מחיר ממוצע של מכונית פאר חדשה, יצאו בשני האחרון למסע של 1,600 ק"מ. גם בטבריה.

     

    בלי מזגן, בלי אוטומט, בלי חלונות חשמל

    גם מי שלא חובב רכב השולט בהיסטוריה ובנתונים טכניים מוטוריים, לא מסוגל להישאר אדיש למראה עשרות כלי הרכב הנוצצים, שחלקם עשוי להיות מוכר לו מסרטים, או תצוגות, או מגזיני כרומו מהודרים. כלי הרכב שהגיעו ארצה, וכמובן גם אלה שהצטרפו אליהם עם לוחית רישוי מקומית, עוררו בכל מקום אליו הגיעו תחושות נוסטלגיה מתוקות והמון הערכה.

    יגואר XK120 ots Roadster מודל 1954 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    יגואר XK120 ots Roadster מודל 1954(רונן טופלברג)

     

    עבור מי שכן מבין ומכיר, מדובר חד וחלק בכינוס המוטורי המרשים ביותר שנראה בישראל מעולם. זה ישמע לאחדים מעט מוגזם, אבל עבור חובבי הרכב בישראל, לפחות אלה שהצליחו להתחבר לשיירה יוצאת הדופן בנקודה מסוימת, האירוע הזה שווה ערך לצפייה בהופעה חד-פעמית של הביטלס, קווין, אלביס פרסלי והרולינג סטון על במה אחת. כולל חברי הלהקות שאמורים לקום לתחייה.

     

    על-פי כללי המסע, המאמצים תקנות של אירועים דומים בחו"ל, המכונית הצעירה ביותר נשקה ל-50 בעוד המבוגרת שבהן נמצאת זה מכבר בסוף העשור התשיעי לחייה. רובן משנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, תקופה שנחשבת לתור הזהב של תעשיית הרכב, עם תחילת ההקפדה על אווירודינמיקה, התאמת רכיבים וכיול מכלולים, עדיין ללא אובר-דוז של אלקטרוניקה מסייעת ו-או מאבטחת או תקני בטיחות וזיהום אוויר מסרסים. 

    יגואר E-Type מודל 1966 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    יגואר E-Type מודל 1966(רונן טופלברג)

     

    מבריטניה הגיעו מגוון מכוניות יגואר כמובן, עם דגש על טייפ-E ו-XK, אך גם MG )עדיין בגלגול המקורי, לפני הרכישה הסינית) ואסטון מרטין DB5 המתבקשת, זו שהסיעה את 007 כמובן. גם מאיטליה הגיעו נציגות מתבקשות, החל בפרארי 356 GTS סטנדרטית, ועד עממיות יותר כמו אלפא רומיאו ג'ולייטה וג'וליה. גרמניה שלחה מרצדס SL מהדור הראשון וגם השני, פורשה יוצגה על-ידי 356 מרהיבה וב.מ.וו הטיסה במיוחד ממוזיאון החברה במינכן שלוש נציגות מרשימות - 503, 3200 ברטונה ו-507 רודסטר. גם ליבשת החדשה היה ייצוג עם פורד מוסטאנג ות'נדרבירד. 

    ארנולט בריסטול Bolide מודל 1971 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    ארנולט בריסטול Bolide מודל 1971(רונן טופלברג)

     

    מלבד הרשימה המכובדת היו גם נציגות לעידן שלפני מלחמת העולם השנייה, מכוניות ששלחו מסר אופטימי לפיו אפשר להזדקן ועדיין לחיות טוב. למשל בוגרות מרוצי 24 השעות של לה-מאן כמו אסטון מרטין Ulster מ-1935 או בנטלי ½4 Litre נהוגה בידי שני גברים בסרבלי מרוצים לבנים שנראו כאילו נחתו בישראל הישר מהניצחון ההיסטורי ב-1928, בו ניפצה המכונית הענקית את שיא המהירות במסלול - 111 קמ"ש. את ההצגה גנבה לה אלפא 8C נדירה, היחידה שהביסה את בנטלי בלה-מאן ארבע פעמים ברציפות בשנות ה-30. 

    אלפא רומיאו 8C מודל 1934 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    אלפא רומיאו 8C מודל 1934(רונן טופלברג)

     

    בשלב זה כדאי להזכיר כי מחירה של כל אחת מהשלישייה המפוארת המוזכרת מעלה עומד על כמה מיליוני דולרים. כל אחת. רק לשם פרופורציה.

     

    אנשי הברזל, והזהב, והפלטינה

    ימאים ותיקים אומרים כי פעם הסירות היו עשויות מעץ והמלחים מברזל, ואילו היום הספינות עשויות ברזל והמלחים מעץ. קלישאה חבוטה המתייחסת לשינוי הטכנולוגי שחל בכלי, והצורך המצטמצם והולך בכישרון (ואומץ) אנושי כדי להפעיל אותן. והיא מתאימה היטב לעולם הרכב; עם כמות הטכנולוגיה שנמצאת כיום בכל מכונית עממית, הצורך בכישרון, מיומנות וגם אומץ כדי לנהוג, נמוך לאין שיעור מזה שבמכוניות הקלאסיות. מצד שני, יש לשער שבעלי המכוניות שהגיעו לארץ, נהנים - רובם ככולם – מחשבון עו"ש שונה מזה בו אתם מחזיקים. אפשר להמר גם שלא תמצאו אותם רוטנים על איטיות התור בסופר השכונתי שלכם. 

    מרצדס 250SE קבריו 1965 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    מרצדס 250SE קבריו 1965(רונן טופלברג)
     

     

    בין המשתתפים אפשר להזכיר את סנטלי גולד, חבר מועצת המנהלים של דיסני. או את ריימונד שר, הבעלים של גיטר האוס. לארה ברסקוני היא דוגמנית ארגנטינאית שנוהגת באסטון מרטין DB5 פתוחה ונראית כאילו יצאה ישירות משער מגזין אופנה. ויש אפילו נסיך, ליאופולד וון באיירן מבוואריה. הוא בן 72 אבל "לא הייתם נותנים לו 60", והוא מנפץ כמעט כל כלל נימוס שהייתם מצפים מבן אצולה גרמני. הוא ישיר, בעל חוש הומור בריא וצ'ארמר אמיתי, טיפוס עליז וחברתי וההיפך הגמור מהסנוביזם שמאפיין בדרך כלל תואר מלכותי. בניגוד לבני משפחתו שעובדים במקצועות צפויים (נכון, סביב כסף), בגיל 22 בחר ידידנו בנהיגת מירוץ ועד עתה צבר יותר מ-200 ניצחונות מתחרויות בכל רחבי העולם. כיום הוא משמש כפרזנטור של חטיבת המכוניות הקלאסיות בב.מ.וו. 

    אסטון מרטין DB5 קונברטיבל 1963 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    אסטון מרטין DB5 קונברטיבל 1963(רונן טופלברג)

     

    שלא במפתיע, מרבית המשתתפים מעדיפים שלא לדבר על הביזנס, ומעדיפים לתת למכוניות את הפוקוס המגיע להן. "זה לא כמו לנהוג באוטו חדש ומפואר", מסבירה אילנה מור המשתתפת במסע יחד עם בעלה רוברטו, שניהם במרצדס 250SE קבריולה יפהפיה. "הנסיעה כאן הרבה יותר רגועה ונינוחה. לא ממהרים לשום מקום ופשוט נהנים מהדרך. אתה גם לא סובל מתשומת לב שלילית מהסביבה כמו עם מכוניות יוקרה חדשות, אלא הרבה מאוד אמפטיה. אף אחד לא חושב שאנחנו "ריץ' ביץ'" או "פלייבוי" כשאנחנו באוטו הזה". 

    יגואר XK150 מודל 1958 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    יגואר XK150 מודל 1958(רונן טופלברג)

     

    וויל קלארק מארה"ב שנוהג בפורשה 356SC קבריולה, רואה במכונית שהפכה את החיפושית לספורטיבית מוערכת, מפורסמת והנמכרת בעולם, כ"יצירת אומנות על גלגלים. רק שבמקום לשבת ולהתבונן בציור או בפסל, אני יכול גם להרגיש אותה, להריח ולנשום. בשבילי זו חוויה על-חושית ועוצמתית במיוחד שמזכירה לי את הילדות, כי גם אבי אסף מכוניות". סימונה אשתו מוסיפה את הצד ההגיוני של המשוואה "מדובר בהשקעה לטווח רחוק, בכל פעם שאנחנו רוכשים מכונית קלאסית, הערך שלהן רק עולה. לא שאנחנו מתכננים למכור חלילה". אז אמרה. 

    אוסקה MT4 מודל 1955 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    אוסקה MT4 מודל 1955(רונן טופלברג)

     

    עבור קרלוס סיילקי מארגנטינה, שנוהג בפרארי GTS 365 ומתחרה במרוצי מכוניות קלאסיות כבר שנים רבות (כולל ניצחון במילה מיליה המפורסם באיטליה, ושלוש פעמים במקבילה הארגנטינאית, המיל מיליאס), נהיגה במכוניות הקלאסיות היא אתגר של אדם ומכונה: "כל אחד יכול לנהוג מהר במכונית מודרנית עם כל הטכנולוגיה, אבל כאן כדי להיות מהיר, מלבד כישרון וטכניקה אתה חייב להיות מרוכז ברמה אחרת, קשוב ורגיש למכונה ולמה שהיא אומרת לך דרך הידיים, העיניים, האוזניים ואפילו האף. אין בכלל מה להשוות את עוצמת חווית הנהיגה בין מכונית מודרנית לקלאסית." הוא מסכם. 

    מרצדס 220SE מודל 1960 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    מרצדס 220SE מודל 1960(רונן טופלברג)

     

    רונית שוורץ שהצטרפה למסע עם בתה אריאל, מביטה באלפא רומיאו ג'ולייטה שלה מעט אחרת. "לנהוג חמישה ימים באוטו בלי מזגן, הגה כוח ועם גיר ידני. אתה מכיר עוד אישה שתעשה את זה? לי זה מרגיש כמו לחזור אחורה לגיל 17 בו קיבלתי רישיון".

     

    ויש גם מי שמעריץ אותן גם בלי לנהוג בהן כמו גיא חי ממוסך "אוטו איטליה", המכונאי של רכבי המסע שאמור לפתור כל בעיה שתצוץ. כשהוא מטפל באלפא 8C, בודק שמנוע ה-8 צילינדרים המוגדש "מנגן" גם באקלים מזרח תיכוני, אי אפשר לפספס את עיניו הבורקות ואת ליטופי החיבה על גופה של מי שהייתה גיבורת ילדות נערצת. "בחיים לא האמנתי שתהיה לי את הזכות לטפל בה. זו התגשמות חלום ילדות עבורי. עכשיו אפשר לפרוש, כי מכאן אפשר רק לרדת". 

    ועוד אחת שלה - אלפא רומיאו 8C (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    ועוד אחת שלה - אלפא רומיאו 8C(רונן טופלברג)

     

    ואיך זה מרגיש?

    אני מתיישב לצדו של ליאופולד, עבורי "הנסיך המדליק מבוואריה". ממש לא במקרה הוא אוחז בזמן הזה בהגה הגדול והמרשים של מיטב תוצרת המחוז בו גדל, ב.מ.וו 507, כנראה היצירה הנאה ביותר שיצאה משערי מפעל הרכב הזה, וללא ספק אחת הנדירות שבהן. רק 202 יחידות יוצרו בין השנים 1956-1959, עובדה שהופכת אותה לפריט אספנים מבוקש. כמה מבוקש? בזמנו עלתה 9,000 דולר. לטענת הוד מעלתו, המכונית בה אנחנו חולפים על-פני כבישי הצפון שווה כיום כשני מיליון. דולר.  

    ב.מ.וו 507 מודל 1957 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    ב.מ.וו 507 מודל 1957(רונן טופלברג)

     

    אישית הוא לא ממש מתרגש מהסכום הזה. אישית זו גם לא חוכמה, שכן מדובר בבחור חביב עם הון עצום. וגם חמש טירות, אבל מי סופר. כשאנחנו מטפסים באספלט הצר והמפותל לפסגת הגלבוע, אי אפשר לטעות באינסטינקט נהג המירוצים שמנסה לשלוט בו, ולנצל טעות נהיגה של הרכב שלפניו כדי לעקוף במהירות. 

    ועוד אחת. בגלל הנסיך (יצרנית) (יצרנית)
    ועוד אחת. בגלל הנסיך(יצרנית)

     

    שעה קלה לאחר מכן, חרטום ה-507 מכוון לכביש מבוא חמה בדרום רמת הגולן, בעיני רבים אחד מכבישי הנהיגה הטובים בארץ. אני ממליץ להוד רוממותו לעקוף את השיירה שלפנינו. לא הייתי צריך לשכנע אותו יותר מדי, וכשהאופק נקי הוא מועך את הדוושה, מגביר את הווליום הבוקע מה-V8 ומצרף אליו צווחות צמיגים דקיקים במונחים מודרניים. וכן, הוא מאד מדויק, חד ואפילו מהיר למדי בכביש המאתגר. לא עניין של מה בכך עם מכונית בת 58. 

    מרצדס 300SL מודל 1958 (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    מרצדס 300SL מודל 1958(רונן טופלברג)

     

    יומיים לאחר מכן, כשאנחנו נוטשים את חופי ים המלח לכיוון ירושלים, אני אוזר אומץ ומבקש לנהוג. במפתיע, הנסיך ששומר על ה-507 כאילו הייתה יהלום נדיר וענק, מסכים. תנוחת הנהיגה רחוקה מאידיאלית, הדוושות רחוקות וגלגל ההגה ענק. אני נאלץ להיצמד אליו, ומרגיש כמו בשיעור נהיגה ראשון. מהלך בורר ההילוכים ארוך כמו בטרקטור ישן, לברקסים יש תחושה עצית ועוצמת הבלימה בעזרת ארבעה תופים רחוקה מלשכנע. המנוע אגב בהרצה, ואני יודע שאין כאן שום רשתות הגנה אלקטרוניות. חשוב לזכור כשאתה שולט במכונית שעולה כמו בית בסביון. אז אני מתנהג בהתאם ומתייחס אליה כראוי. בכביש ממעלה אדומים לירושלים, כשיגואר E-טייפ בת כמה עשרות שנים מאחורי, ומרצדס 300SL לא צעירה יותר לפני, אני מרשה לעצמי ללחוץ מעט יותר ולדמיין שיוט במנהרת זמן, בחזרה למירוצים של שנות ה-50. 

     (רונן טופלברג) (רונן טופלברג)
    (רונן טופלברג)

     

    אז נכון שהמהירות הייתה מתחת לחוקית, אבל קשה לתאר מה עושה לך רגע כזה. כי אחרי שחשבת שטעמת כל מה שיש לתעשיית הרכב לתת, פגשת מכונית שגילה כפול משלך ובכל זאת מסוגלת לחדש. הייתי יכול להפליג כאן בתיאורי תחושות ותקשורת, חיבור ואינטימיות בין אדם ומכונה. אבל צריך לנסות כדי לחוות. ואם פונים אליכם בקידה קלה ומכבדים את מעמדכם המלכותי, זה עשוי לעזור.

     

    הכתב היה אורח חברת ב.מ.וו

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים