'קמחא דפסחא' במספרים

על פי מנהג ה'קמחא דפסחא' או בשמו העברי היפה 'מעות חיטין', תורם כל יהודי לקראת הפסח מכספו בשביל ארוחת החג לנזקקים. גם המדינה היהודית לא נשארה אדישה למנהג העתיק. בכל שנה מסייע משרד הרווחה לעמותות החסד השונות לחלק סלי מזון לקראת הפסח.

7 מיליון שקלים. חילק משרד הרווחה ל-68 עמותות. הסכום שהקציב המשרד לכל עמותה יכול להגיע עד 70 אחוזים מהוצאותיו של הארגון על סלי 'קמחא דפסחא' באותה שנה.

עמותות יכולות להגיש בקשה לתמיכות 'קמחא דפסחא' אם בשנה החולפת חילקה לפחות 5,000 סלי מזון לנזקקים. ואם היא מתחייבת לחלק לפחות 200 סלים שכאלה לקראת חג הפסח.

'הקמחא דפסחא' המסובסד על ידי המדינה הוא סל מזון ,או שובר אישי, או כרטיס מגנטי אישי לרכישת מזון בלבד, שעליהם יוטבע באופן בולט כי הם מיועדים לרכישת מזון בלבד, ששוויו לא יפחת מ-150 שקלים חדשים. ארגונים שמחלקים סל מורחב שעלותו יותר מ-200 שקלים יכולים לגבות מהמקבל עד 10 אחוזים משוויו של הסל.

העמותות מתחייבות לחלק את סלי המזון המסובסדים רק למשפחות המטופלות על ידי מערכות הרווחה העירוניות, או כאלו שהכנסתם היא מתחת ל"סף העוני" שמחושב על פי הכנסה למספר נפשות. כך יהיה אדם שחי בגפו זכאי לסל המזון אם הכנסתו הכוללת נטו, מכל מקור שהוא, אינה עולה על 4,230 שקלים. זוג עם ילד שהכנסתם אינה עולה על 8,967 שקלים. עם שלושה ילדים, סף ההכנסה הנדרש הוא 12,690 שקלים ו'קמחא דפסחא' תוכל לקבל משפחה עם שבעה ילדים שהכנסתה נטו נופלת מ-18,951 שקלים.

במאי 1998 פסק בית המשפט כי 20 אחוזים מכספי התמיכה יוקצו לנזקקים מקרב המוסלמים, הדרוזים והנוצרים, וכי על משרד העבודה והרווחה לקבוע קריטריונים לחלוקת הכספים בין כל האזרחים הנזקקים ללא אפליה.

כתבתנו, רינת ספיבק, יצאה צפונה, לקריית חיים ולעכו, כדי לראות איך נערכות עמותות החסד לחלוקת הסלים לחג.