רונן חרזי: "נהניתי מכל רגע. אם הייתי שומר על עצמי, הייתי מצליח גם באירופה"
סטודנט לנטורופתיה, מכור לאורח חיים בריא ואפילו מוזכר בשיר של ראפר. למרות תחושת ההחמצה, רונן חרזי, מגדולי החלוצים בכדורגל הישראלי, מסתכל על העבר בחיוך: "העיקר שזוכרים אותי לטובה". מצאנו את האפיקומן - ynet ספורט חוזר לכוכבים שנעלמו מהרדאר
פסח ב-ynet ספורט:
חרזי גדל בהפועל ר"ג (עלה לבוגרים בעונת 86/87), והוזמן לנבחרת למרות ששיחק בליגה השנייה. את הפריצה הגדולה שלו עשה בגיל 22 כשחתם לחמש שנים בבית"ר ירושלים. חרזי היה אהוד הקהל, וזכה עם הירושלמים בשתי אליפויות מדינה. זכורה במיוחד העונה הראשונה הגדולה, 1992/3, בה כבש 15 שערים.
הקריירה המשיכה בגיחות קצרות ופחות מוצלחות לספרד (סלמנקה, 97) ולטורקיה (בורסאספור, 98). אחרי חצי עונה בסלמנקה חתך להפועל חיפה, ומבורסאספור עבר לחצי עונה למכבי חיפה. את הקריירה סיים כמו גדול בהפועל ת"א, עמה זכה בדאבל בעונת 1999/2000, ואף הוכתר למלך שערי הקבוצה עם 17 כיבושים, הגם שלא שיחק עונה מלאה. בגיל 30 נאלץ לפרוש בגלל פריצת דיסק.
גם בנבחרת ישראל רונן חרזי היה אחד החלוצים הפוריים. משנת 1992 ועד 1999 כבש 23 שערים ב-53 משחקים. בליגת העל המאזן שלו: 87 כיבושים ב-210 משחקים.
חרזי חגג השבוע יום הולדת 45, (“אני בן 45, אתה קולט?”), אבל בעשור האחרון נעלם לגמרי מהנוף התקשורתי. את זמנו הוא מעביר כסטודנט לנטורופתיה במכללת "מדיטבע", ולומד על אורח חיים בריא. כמו כן, עבר קורס מאמנים וארבע פעמים בשבוע מאמן חלוצים במחלקת הנוער של הפועל ר"ג ובחוגי ילדים. בנו הגדול (טל) משחק קשר שמאלי בנוער של הכח עמידר ר"ג, ובנו הצעיר (ניתי) מתאמן אצלו בחוג לכדורגל.
רונן חרזי, מה לך ולאורח חיים בריא?
"הלימודים בראש מעייניי. אני רוצה להכניס לכדורגל אורח חיים בריא ושיקום מפציעות. אם לא הייתי מושך פציעות, והייתי נוהג לפי הכללים של אורח חיים בריא, הייתי מגיע רחוק יותר. לא נפצעתי הרבה, פשוט משכתי פציעות ועשיתי טעויות כשמאמנים ביקשו ממני לשחק ועליתי למגרש עם זריקות. לכן, החלטתי ללמוד על בריאות ושיקום פציעות, דבר שהיה פחות נפוץ כששיחקתי. אני רוצה לבנות את השחקן מגיל צעיר, ללמד תזונה נכונה".
אם היית שומר על עצמך בריאותית, היית מצליח באירופה?
"בהחלט. פרשתי מוקדם, בגיל 30. אם הייתי שומר על עצמי, הייתי מצליח גם באירופה, כי בארץ מיציתי את עצמי”.
מה הרגע הכי גדול בקריירה שלך?
"אין משחק מסוים. היו כמה משחקים, ה-2:2 עם הנבחרת בבולגריה, שבו כבשתי את הראשון, והניצחון המפורסם על נבחרת צרפת (2:3), שגם בו כבשתי. היה גם המשחק עם פולין, שבו כבשתי שני שערים (1:2). ואי אפשר לשכוח את שער השוויון שכבשתי לרשת מכבי ת"א בעונה הראשונה שלי בבית"ר ירושלים. השער הזה מנע ממכבי ת"א לעלות למקום הראשון (1:1), והשאיר אותנו בפסגה בפער של שלוש נקודות".
אירוע מרגש בקריירה?
"בעונה הראשונה בבית"ר ירושלים, במשחק ההכתרה מול בית"ר ת"א. ניצחנו 0:2, 12 אלף צופים צעקו לי "תישאר, תישאר". באותה עונה נבחרתי לכדורגלן העונה מטעם “ידיעות אחרונות”".
מה דעתך על החלוצים שיש היום?
"יש התקדמות גדולה אצל הכדורגלן הישראלי, והמון חלוצים טובים. אחרי הדור של אלי אוחנה ורוני רוזנטל כחלוצים, בנבחרת היו חלוצים רק האווירון ואני. לעומת זאת היום יש יותר חלוצים טובים, שיכולים לספק את הסחורה. אני באמת חושב שלנוכח ריבוי הכישרונות הגיע הזמן שהנבחרת תעשה קפיצת מדרגה".
לאיזה מאמן אתה חייב את הצלחתך?
"לדרור קשטן, שאימן אותי בהפועל ר"ג בעונה שירדנו מהליגה הראשונה ואחר כך לקח אותי לבית"ר ירושלים ולהפועל ת"א. וגם לשלמה שרף , שזימן אותי לנבחרת בזמן ששיחקתי בליגה הארצית".
מה תספר לילדיך על הקריירה?
"עזוב מה אני אומר, תראה מה הבן שלי אומר".
השיר של "טונה" עם האיזכור של רונן חרזי
מה הוא אומר?
"יש שיר של הראפר "טונה" והבן אומר לי שמזכירים אותי בשיר "גם זה יעבור" בהקשר שעבר זמני. הבן אמר לי, שזה לא טוב שעבר זמני. אני מסביר לו שנגד הזמן אין מה לעשות, העיקר שזוכרים אותי לטובה. אני אמנם מרגיש החמצה, כי יכולתי לעשות יותר, אבל לפחות זוכרים אותי לטובה”.
לפנייה לכתב/ת 
