שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    למה ישראלים חיים יותר למרות הלחץ והקשיים?

    אנחנו מוקפים אויבים ואיומים, מתקשים לשרוד במציאות הכלכלית העגומה ונמצאים בלחץ בלתי פוסק. אז איך זה שלמרות הכל, תוחלת החיים של הישראלים היא מהגבוהות בעולם ורמת האופטימיות שלנו בשמיים? פסיכולוג, סוציולוג ורופאה גריאטרית מנסים לפצח את החידה

    האיומים על מדינת ישראל, גם בשנה ה-67 לקיומה, אינם פוסקים. אנחנו נמצאים בסטרס בלתי פוסק אפוף במבצעים צבאיים, איום גרעיני, מצב כלכלי רעוע, ואפילו רכבת תחתית אין, וכנראה שלא תהיה פה בשנים הקרובות. ולמרות זאת, ישראל היא בין המדינות בהן תוחלת החיים הגבוהה בעולם.

     

    רק בישראל

    מישהו התלונן? הבריאות בישראל - מקום 4 בעולם

    סקר: מאיזה בתי חולים בארץ אנחנו הכי מרוצים?

    חיים יותר: גברים ישראלים במקום ה-4 בעולם

     

    הדו"ח האחרון מגלה כי הגברים הישראלים ממוקמים במקום הרביעי הכלל עולמי, עם תוחלת חיים של 80.2 בממוצע, כשבמקומות הראשונים נמצאים הגברים האיסלנדים (81.2), שוויץ (80.7) ואוסטרליה (80.5). גם הנשים הישראליות אינן מקופחות וממוקמות במקום ה-10 המכובד עם תוחלת חיים אף גבוהה מזו של הגברים (84 שנים).

     

     

    קצת לפני יפן ואוסטרליה

    מחישוב כולל של שני המינים, גברים ונשים, עולה כי ישראל נמצאת במקום השלישי לצד מדינות נוספות: תוחלת החיים הארוכה ביותר היא ביפן - 84 שנים בממוצע, אחריה אוסטרליה, איטליה סינגפור, סן מרינו, שוויץ ואנדורה עם 83 שנות חיים ממוצעות.

     

    במקום השלישי נמצאת ישראל צרפת, ספרד, שוודיה, נורבגיה, ניו זילנד, מונקו לוקסמבורג וקפריסין - עם 82 שנות חיים ממוצעות.

     

    כן, משהו בגנום הצברי גורם לנו לשרוד את קשיי היום יום, להתגבר על שלל המהמורות, הפחדים והאיומים, ולהאריך חיים. שלושה מומחים מסבירים מהו סוד הקסם של אריכות החיים של הישראלי הממוצע.

     

    אפי גיל, פסיכולוג: החום והקרבה הישראלית

    "אנחנו נמצאים במצב לחימה בלתי פוסק", אומר הפסיכולוג הרפואי אפי גיל, "מאז קום המדינה ועד ימינו יש התפרצויות של לחימה, הגרעין האיראני מלחיץ, חיילים מסתובבים ברחובות עם נשק, והאוכלוסיה הישראלית פיתחה אפקט של הסתגלות לסטרס שקיים כאן.

     

    "אם אוסטרלי יגיע לכאן הוא עשוי להיבהל מהנשק ברחובות, אבל אצלנו מדובר בעניין שבשגרה. יחסית למדינות אחרות, החברה הישראלית הסתגלה לחיות לצד מלחמה ואנחנו נבהלים פחות מארועים טראומטיים. לכידות הקבוצתית כאן אל מול איומים קיצוניים מאוד גבוהה.

     

    "בצוק איתן למשל, אלפים התגייסו ותרמו ועזרו לחיילים. זה קורה גם ברמה האינדיבידואלית – הלכידות המשפחתית גורמת לחוסן. באוכלוסיות שונות, רואים שדיכאון נגרם פעמים רבות מבדידות, ואילו החברה הישראלית מאופיינת במערכות יחסים חמות".

     

    החמימות והקרבה המשפחתית עוזרים לנו להמשיך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    החמימות והקרבה המשפחתית עוזרים לנו להמשיך(צילום: shutterstock)

     

    גיל מוסיף שלצד העמידות הגבוהה יחסית מהאיומים הקיומיים, אחד הגורמים המשמעותיים לאריכות החיים כאן היא החמימות הישראלית: "אנחנו נהנים מקירבה משפחתית גבוהה. אנחנו גרים קרוב יחסים להורים ולשאר בני הבית, במרחק נסיעה של כמה דקות עד שעתיים זה מזה. הם מסייעים לשמור על קשר משפחתי חם.

     

    "גם העובדה שיש כאן תמיכה חברתית, היא בעלת השפעה מכרעת על המצב הנפשי ומכאן גם על החוסן האישי. אנחנו יכולים לקפוץ גם בלי התראה לקפה אצל חברים, או סתם לקבל כתף תומכת בכל רגע. הקשר החברי החם פה, הוא אלמנט משמעותי ביותר בהישרדות, הרבה יותר מהמצב הכלכלי.

     

    "מחקרים הוכיחו, שעושר כלכלי לא מביא לאושר, שהרי אנשים שקפצו במדרגת החיים, שינו גם את הסביבה שלהם, והם ימשיכו להשוות את עצמם למעמד החדש שבו הם קיימים.

     

    "אין ספק שמי שעני חסר כל הוא הרבה יותר אומלל. אבל אצל אלה שבמעמד הביניים, עלייה ברמת השכר לא משיגה עוד מדדי אושר. לעומת זאת, בכל המחקרים אנחנו רואים שדווקא תמיכה חברתית, יחסים חברתיים קרובים, החמימות המשפחתית - אלה בדיוק האלמנטים שגורמים לאושר, ומן הסתם לתוחלת חיים גבוהה יותר".  

     

    פרופ' גבי בן דור, סוציולוג: אופטימיים ומאמינים במדינה

    פרופ' גבי בן דור, סוציולוג מהמרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, מקיים כבר 15 שנים את "סקר החוסן הלאומי" שמגלה פרטים על השקפות הישראלים מכלל המגזרים והאלוכסיות בישראל על חייהם בהווה ובעתיד.

     

    התוצאות לדבריו, עקביות מדי שנה ומראות פרמטר מכריע אחד: האופטימיות הגבוהה של הישראלי הממוצע. 

     

    "הציבור אצלנו חי ברמה גבוהה של פחד מטרור, מהתקפות קונבנציונליות ואיומים, אבל הוא מאוד מפתיע", אומר פרופ' בן דור, "מצד אחד הוא פוחד, ומנגד הוא מאמין שבעתיד הדברים יסתדרו.

     

    "לא כל כך בגלל שהמנהיגים שלנו מוצלחים, אלא בגלל שהחברה הישראלית בריאה באופן בסיסי. אנשים כאן גאים להיות ישראלים, מאמינים בערכים ומאמינים שגם בעתיד נסתדר אל מול האיומים.

    לחשוב חיובי
    מחקר הוכיח: אנשים אופטימיים בריאים הרבה יותר / ד"ר איתי גל
    רוצים להיות בריאים יותר? שמרו על גישה חיובית לחיים: חוקרים שבדקו אלפי אנשים מצאו כי אלה שהיו אופטימיים יותר היו גם בעלי מדדים תקינים יותר של הלב וכלי הדם. הממצאים תואמים מחקרים קודמים, שמצאו קשר בין המערכת הנפשית לזו הגופנית
    לכתבה המלאה

     

    "כאשר אנשים אופטימיים, יש להם בשביל מה לחיות. הם מולידים ילדים, מתבססים במשפחות ומקדישים את חייהם לטיפול בגרעין המשפחתי מתוך אמונה שיש במה להשקיע. במדינות אחרות מאמינים פחות בעתיד, אופטימיים פחות לגבי מה שצפוי.

     

    "הם חיים כאן ועכשיו, חוטפים מכל הבא ליד בנהנתנות גבוהה. יש להם אולי חיים כלכליים יותר טובים משלנו, אבל הרבה פחות טובים במובנים הערכיים. ולכן תוחלת החיים שלהם פחות גבוהה משלנו".

     

    מהסקרים השנתיים שעורך פרופ' בן דור, עומד מדד האופטימיות הישראלי על 4.6, בסולם של 1 עד 6. לדבריו, בהשוואה לסקרים דומים בינלאומיים, הממוצע הישראלי גבוה מאוד.

     

    סקר מדד האופטימיות (מקור: פרופ'  גבי בן דור) ( )
    סקר מדד האופטימיות (מקור: פרופ' גבי בן דור)

     

    "אופטימיות משפיעה על איכות החיים. אנשים רוצים לחיות, נלחמים במלחמות, בטראומות, בפציעות, בשכול כי מאמינים שזה ישתלם בעתיד וזה הדבר הנכון לעשות", הוא אומר, "עובדה למשל, שהירידה מהארץ נמוכה אחרי כל הבכי של המילקי בברלין.

     

    "אנשים אולי פה ושם טיפה פחות אופטימיים, אבל בגרף לאורך 15 שנות הסקר ישנה יציבות גבוהה של מדד האופטימיות שהיא שורשית מאוד באופי הלאומי. זה לא נובע מאמונה במנהיגים אלא ממשהו מאוד בסיסי ועמוק. מהאמונה בחברה הישראלית ומהגאווה במדינה".

     

    פרופ' דבורה ליברמן, רופאה גריאטרית: יותר ישראלים יעברו את גיל 100 

    את המראות הקשים האלה אתם מכירים: זקנים מאושפזים במסדרון, מקרר ריק ורעב. כן, מצבם של אלפי קשישים בישראל עגום, תוך שהם נאבקים בעוני ובשירותי הרפואה הקורסים. אבל עבור מרבית אוכלוסיית הגיל השלישי, החיים כאן סבירים, ואולי למעלה מזה.

     

    "בסך הכל מאוד טוב פה לקשישים", אומרת פרופ' דבורה ליברמן, מנהלת המחלקה לגריאטריה במרכז הרפואי סורוקה, "אנחנו רואים כאן קשישים מאושפזים מכל המגזרים, מכל המינים, ומכל השכבות הסוציו אקונומיות, גם הקשות ביותר, ועדיין הם אינם מוזנחים. נכון, שצריך לחכות לעתים הרבה שעות בתור, אבל שירותי הרפואה כאן בסך הכל טובים למדי.

     

    "קופות החולים עורכות מדדי איכות לכל מטופל ורופא המשפחה מוודא שכל קשיש עובר את הבדיקות הקבועות כל תקופה ומקבל את התרופות שהוא צריך.

     

    "היום יותר אנשים מודעים לרפואה מונעת, מקבלים את החיסונים שמונעים מחלות קשות ומאריכים חיים, צורכים תזונה נכונה עתירת סיבים ודלת מלח ושומנים.

     

    תורים ארוכים ומיטות במסדרון, אבל רפואה איכותית ()
    תורים ארוכים ומיטות במסדרון, אבל רפואה איכותית

     

    "חוק הסיעוד מאפשר לכל קשיש לקבל סיוע של מטפל או מטפלת שעורכים עבורם קניות, דואגים שיתקלחו, מבשלים עבורם ומביאים להם תרופות. קופות החולים שולחות את רופא המשפחה והאחות לביקורי בית לקשישים סיעודיים. זה אולי לא מספיק, אבל זו תרומה אדירה.

     

    "גם כשקשיש מתאשפז, השיקולים נעשים לגופו של עניין. לעולם לא נאמר שאדם הוא זקן מדי כדי לקבל תרופה או טיפול. אנחנו נעשה הכל כדי להציל כל אחד, להאריך את חייו במינימום של סבל ובכבוד.

     

    אין ספק שבעתיד נראה יותר ויותר קשישים בני 100 ומעלה, ותמיד נשאלת השאלה איפה הגבול. לאדם יש זכות על גופו, וחלק מהם אומרים לא אחת שהגוף שלהם בוגד בהם, שזקנה ממושכת היא סבל. אנחנו משתדלים לשפר את איכות חייהם של הקשישים תוך שהרפואה יודעת להאריך חיים באופן משמעותי.

     

    "הרצון הבסיסי לחיות קיים כמעט בכל אחד, אך לעתים יש מקרים שבהם הקשיש מאבד צלם אנוש, איכות חייו נפגעת קשות, הוא מאבד מעצמאותו, וגם מהרצון לחיות לנצח".




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כמה ישראלים יגיעו לגיל 100?
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים