75 שנה לשחרור מחנה בוכנוולד
ב-11 באפריל 1945 הגיע הצבא האמריקאי אל שערי מחנה הריכוז הגדול בגרמניה. שעות אחדות קודם לכן השתלטו האסירים על אחרוני אנשי האס אס הנסוגים, כלאו אותם, ואת חלקם הוציאו להורג
מחנה הריכוז הגדול על אדמת גרמניה הוקם ב1937, ושנה מאוחר יותר החלו להישלח אליו אסירים יהודים. היחס אל היהודים במחנה היה אכזרי במיוחד. הם הועסקו בעבודות מפרכות באתר, 15-14 שעות ביממה, בעיקר במחצבה הידועה לשמצה, והוחזקו בתנאים מחרידים. הדבר נעשה בעיקר כדי ללחוץ על האסירים ובני משפחותיהם להגר במהרה מגרמניה.
בחורף 1939-1938 שוחררו כ-9,370 אסירים יהודים, אחרי שקרובי משפחה ומוסדות יהודיים ובין-לאומיים הסדירו את הגירתם. כ-600 מהאסירים היהודים שהוחזקו במחנה עד אז נרצחו, נספו או התאבדו בעת שהותם הקצרה בבוכנוולד. אחרי פרוץ מלחמת-העולם השנייה שוב עלה מספר האסירים היהודים, כשהועברו למחנה יהודים מרחבי גרמניה.
בהתאם להוראה באוקטובר 1942 על העברת כול האסירים היהודים ממחנות הריכוז שעל אדמת גרמניה למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, נשלחו שלם כול היהודים שהיו בבוכנוולד פרט ל-204 בעלי מקצוע חיוניים.
ב-1944 הגיעו לבוכנוולד מאושוויץ משלוחים של יהודי הונגריה, ואחרי שהות קצרה במחנה הראשי נשלחו רובם למחנות משנה, לעבודה בתעשיית החימוש. אחרי 18 בינואר 1945, עם פינוי אושוויץ ומחנות אחרים במזרח, הגיעו לבוכנוולד אלפי אסירים יהודים. בין מפוני אושוויץ היו כמה מאות ילדים ונערים יהודים, ובשבילם הוקם ב'מחנה האוהלים' צריף מיוחד, 'בלוק הילדים 66', ובו שוכנו יותר מ-600 ילדים ונערים. רובם שרדו.
ב-11 באפריל 1945 השתחררו בתוך המחנה כ-21,000 מאסירי בוכנוולד. ביניהם היו כ-4,000 יהודים, ובכללם כ-1,000 ילדים ונערים. ביו המשוחררים מהמחנה היו הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו, והסופר אלי ויזל.
(הנתונים נלקחו ממרכז המידע של יד ושם)
