שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי היה מאמין: יש רוקנרול חדש בעברית
    Men Of North Country מעלים את רף הציפיות, אור בירון ו-Meat Eating Orchids במרד נעורים רועש במיוחד, תעני אסתר יוצאים למסע פסיכדלי בפרדס חנה וגרייס מלודי עוד מאמינים ברוקנרול. פייר, גם אנחנו. האזינו

    חשיפה לצפון החם

    לאט לאט הולכת Men Of North Country (או "Monc") ונהיית אחת הלהקות המקומיות האהובות על כותבי שורות אלה. זה קורה בעיקר כי ההרכב של ישיב כהן, יונתן יידוב, עידו קרצ'מר, צמד האחים הנשפנים עונגי וספי ציזלינג וכמובן יוצאי "אלקטרה" - בועז וולף ודורון פרחי (מינוס ניצן חורש אחד, שעזב לטובת פרויקט ה"קאט אאוט קלאב" שלו), כבר ביסס עצמו בתל אביב כאחד מההרכבים היחידים שמצליחים לעשות מוזיקת נשמה בניחוח בריטי מבלי להישמע כמו ריפ אוף או מחווה מוגזמת לקינקס או The Who. 

     

     

    היציאה המוצלחת האחרונה שלהם היא "77", בלדת סול שמזכירה משהו את אלביס קוסטלו ותופיע בין שירי אלבומם השני, שיצא בלייבל האגדי הלונדוני "אסיד ג'אז" – כיאה להרכב כה אנגלופילי באופיו. לא רק לחובבי המוד, ואם לשפוט לפי האי.פי "Magic" שהוציאו בשנה שעברה, נראה שבהחלט יש למה לצפות.

     

    היפ-הופ עירוני

    הראפר דוד מעיין הופיע בשנה האחרונה עם הקולקטיב "The U Crew" וכמופע החימום של הראפר נצ'י נצ' ברחבי הארץ. כעת הוא עובר לקדמת הפריים ומוציא קליפ לשיר הנושא מתוך אלבומו הבכור, "עיר החטאים", שמייצג לדבריו את העולם כולו, עולם של שחיתות, צביעות, תאוות בצע ושאר כיף מודרני.

     

     

    בקליפ הסלואו מושיין המונוכרומטי שצילם וביים ולדי סקוריק, צועד הראפר בכבודו ובעצמו בשברי החיים הללו; ברחובות המלוכלכים, בין גרוטאות וחלונות מנופצים, בין הביטים האלקטרוניים הרזים שמשאירים את מירב הפוקוס לטקסט הטעון והדחוס טוב טוב. הסינגל "עיר החטאים" יצא בקרוב כחלק מ'אוסף בוגרים 5' של מכללת BPM ללימודי מוזיקה, שמעיין הוא מבוגריה.

     

    מלכת ההייפ חוזרת לניינטיז

    אם אתם גרים בתל אביב, סביר להניח שלא הצלחתם לחמוק מהשם "אור בירון" - בין אם באינסטגרם, בפייסבוק, בפסאז', ברדיו EPGB או בשלל המקומות שהמוזיקאית פוקדת על בסיס יומיומי. אבל פרט להיותה נערת הייפ וחיית לילה, בירון נמנית עם האנשים הבודדים שעשו הסבה מלימודי סינית והופעות קריוקי, אל יצירה מוזיקלית בועטת ומאוד גראנג'ית במהותה.

     

    עד לפני מספר שנים עוד התפרנסה בירון מכתיבת ליריקה על גבי לחנים מוכרים, לכדי שירי בר ובת-מצווש רכים. אלא ששהות בסין ולהקת קאברים שהקימה גרמה לה להבין את ייעודה האמיתי, ומאז היא יוצרת מוזיקה מקורית, המושפעת באופן ניכר מגיבורי גיטרה ניינטיזים משהו, נניח קורט קוביין וקים דיל פינת הברידרז.

     

     

    בימים אלה עומדת בירון בראש הררכב Meat Eating Orchids, שמוציא כעת את הסינגל "Weapon Of Cohice" (כן, כמו השיר ההוא של פטבוי סלים), מתוך אלבום שיושק ב-2016. עם בירון בהרכב מנגנים ניצן זיסק, רן בולדור ובעז בלום, והתוצאה ההיא הרכב רוק דו מיני ומטונף סאונד, שנשמע ונראה כמו הדבר האמיתי וקצת זורק את מאזיניו בחזרה אל חדר הנעורים שלהם, כולל הפוסטרים של אליס אין צ'יינס וסטון טמפל פיילוטס, מערכת ההסטריאו החבוטה והאח בצד השני של הדלת שמבקש שננמיך. ב-27 ביוני הם יופיעו בפסאז' בתל אביב, במסגרת הפקה משותפת עם ״הקצה״ לרגל השקת הגליון השני של "Rio".

     

    התירחש קולי?

    איפה הכי הייתם רוצים למות? בוונציה אולי? בלאס ווגאס? ובכן, להקת הרוק הפסיכדלי תעני אסתר הייתה מעדיפה לעשות זאת דווקא בפרדס חנה. "התבשל אצלנו הרעיון לקחת לפרדס ציוד נגינה והקלטה, לנגן שירים חדשים בתקופה שעוד עבדנו עליהם, לבצע אותם מול קהל משפחתי מצומצם ולתעד את התוצאה", מספרים החברים שי רוט, דיוויד זיסקינד, יונתן יידוב ואמיר שטיינברג על הסשן המוזיקלי שזכה לשם 'פרויקט למות בפרדס חנה'. במהלכו הקליטה וצילמה הלהקה את "התירחש", קליפ לשירה החדש, מתוך אלבומה השני "מסקנות מכדור הארץ" שייצא בקרוב.

     

     

    עליי מצלמה ועריכה הופקד אורי רוט, שלכד את הלהקה הפסיכדלית ברגעי ג'אם שמשיים ופסטורליים ביותר. אלו, במשקל עלה, מוותרים מבעוד מאוד על איי אלו התפתחויות מלודיות מורכבות (שמתבקשות לא אחת מתוקף הטייטל הז'אנרי) ובמקום - נדבקים בקלות ובמתקתקות לאוזן, כיאה לאווירת ה''פיל-גוד'' הרווחת בקליפ. על האלבום, שיורכב משלושה חלקים, עבדו חברי הלהקה בשלוש השנים האחרונות עם מייסד להקת רוקפור, ברוך בן-יצחק. כל חלק באלבום הוקלט בתקופה שונה, בחדר שונה ובטכניקות שונות, כך שהחיבור הולך להיות מעניין.  

     

    גרייס מלודי עוד מאמינים ברוק

    כמה להקות אתם מכירים שעוד עושות רוק בעברית? לעזאזל, כמה מכם עוד מאמינים בקונספט הזה, ולא דילגו ישר אל שלל המקבילות האינדיות ששרות באנגלית ומכוונות החוצה אל הניכר? טל שחר וחבריו להרכב גרייס מלודי עדיין לא איבדו תקווה בכל הנוגע לשילוב גיטרות חשמליות עם ליריקת שפת אם, ואחרי מספר שנות פעילות ואי.פי ראשון שיצא ב-2012, יצאו לסיבוב הופעות ארצי ראשון במסגרת "בושמיל לייב". בין הופעה להופעה הם הספיקו להקליט אלבום אולפן מלא ראשון, ממנו הם מוציאים כעת סינגל ראשון בדמות "הכי רחוק ממך".

     

     

    האלבום "שלום, שקרים ואמונות תפלות" (טייטל הנושא ארומת גאנז אנ' רוזס או סקיד רואו עזה, חייבים להודות) נועד "לתת חוויה כוללת של רוקנ'רול", כדבריהם, ומבט חטוף על חברי הלהקה אכן מראה כי החבורה חיה ונושמת את הז'אנר ההוא, שהיה לוהט בדיוק עד לפני עשור וקצת - כולל השיער הארוך, הקעקועים והלוק הכללי של יוצאי להקות סליז מטאל מלוס אנג'לס של תחילת שנות התשעים.

     

    ב-4 במאי הם ישיקו את האלבום החדש ויארחו את ירמי קפלן ויוצא להקת "אורפנד לנד", יוסי סאסי, בערב שכל הכנסותיו יתרמו לעמותת "אורות של תקווה", התומכת בילדים חולי סרטן ומשפחותיהם. אז מטרה טובה יש, ומי שעדיין לא שכח את הימים בהם שיער ארוך, קעוקועים, דיסטורשן וגרופיות היו הדבר ימצא עצמו חזק בהד בנגינג.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ולדי סקוריק
    גרייס מלודי. בשפת האם
    צילום: ולדי סקוריק
    לאתר ההטבות
    מומלצים