שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מהיר ועצבני: מסע בעקבות הדובים השחורים
    הוא שוקל כ-150 ק"ג, גופו שמנמן ונראה מסורבל, על אף משקלו העצום, הפרווה העבה, הוא מסוגל לרוץ במהירות של כ-50 קמ"ש, מהיר מכל אצן על פני כדור הארץ ומכור למזון שמשאירים אחריהם בני האדם בטבע. הכירו את הדוב השחור שחי באלפיו בין רכסי הסיירה נבדה בארצות הברית. עינב ברזני במסע בעקבות הדובים

    כ-30 אלף דובים שחורים חיים בקליפורניה, הגדולה פי 21 מישראל, בנבדה חיים רק 300 דובים. תוחלת חייהם נעה בין 25 ל-40 שנה, הזכרים גדולים מהנקבות והם חיים בגפם.

     

    הדובים החיים בסיירה נבדה הם דובים שחורים אמריקאים, שמם עלול להטעות כי הם עשויים להיות שחורים, חומים, בצבע קינמון ואפילו בלונדינים.

     

    צילום: עינב ברזני

    צילום: עינב ברזני

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    הסיירה נבדה הוא רכס הרים במדינת קליפורניה המשתרע לתוך שטחה של נבדה, אורכו 650 ק"מ ובין מאפייניו הגיאוגרפיים נמצא אגם טאהו, עמק יוסמיטי ויערות עצי הסקויה.
     
    על אף שדוב הגריזלי הוא החיה המסמלת את קליפורניה באופן רשמי, אין דובי גריזלי בקליפורניה, אחרון דובי הגריזלי באזור, נהרג סמוך לפארק הלאומי סקויה ב-1922. 

     

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )
      

     

    פורצים למכוניות, בקתות ואוהלים

    הדובים ניחנים בחוש ריח מפותח הרבה יותר מזה של כלבי גישוש, מה שגורם למפגשים מסוכנים בינם לבין מטיילים לא אחראיים. דובים עלולים לפרוץ למכוניות, לבקתות וגם לאוהלים שיש בהם אוכל.

     

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )
     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    בפארקים הלאומיים מנסים להגביר מודעות של מטיילים, לא להשאיר דברי מזון ברכב ובאוהל, אלא בתאי אחסון ייעודיים ממתכת, להקפיד לנעול את פחי הזבל ולא להותיר שאריות מזון.

     

    לראות דובים בטבע זה כמובן עניין של מזל, אך אפשר להגדיל את הסיכויים אם יודעים איפה ומתי לחפש.

     

    שעות הבוקר המוקדמות ובין הערביים הן השעות הטובות לחפש דובים. המקומות הטובים ביותר הם אלה המשמשים כמקור מזון.

     

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)
     

     

    באביב הדובים מחפשים כרי דשא, שם יחפרו בין העשבים והשורשים, או שיהיו ביער ויקרעו גזעי עצים במטרה לאכול חרקים. בקיץ הם יתורו אחר פירות יער ובסתיו יטפסו על עצים בחיפוש אחר מזון.

     

    כשמתקרב החורף, הדובים עשויים לחפש מזון עד 20 שעות ביממה, בחורף הם שוקעים בתרדמת לאחר שאגרו כמויות גדולות של שומן.

     

    בעיירות קטנות בין רכסי הסיירה נבדה, מקורות המזון לא נגמרים גם בחורף, לכן גם בעונה זו של השנה, רוב הדובים ימשיכו לחפש אחר מזון בפחי אשפה ואף בשכונות מגורים.

     

    לפני שנתיים תועד במצלמות אבטחה דוב שחור קטן נכנס דרך הדלת האוטומטית לסניף וונס בעיירה ממות' לייקס. הדוב בחן את דוכן הפירות, אכל כמה תפוחים ויצא החוצה באין מפריע.

     

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    מטרים מהמכונית: דובה עצומה עם גורים

    המפגש הראשון שלי עם דובים בסיירה נבדה, היה בשעות הערב המוקדמות סמוך לאגם טאהו. דובה שחורה עצומת ממדים עמדה על גזע עץ כרות, מטרים ספורים מהמכונית שלנו, שני גוריה בגוון חום בהיר התקוטטו על ארוחת ערב שכללה נמלים וחרקים שהסתתרו בקליפת גזע העץ.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)
     

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    הדובה פירקה חלק ניכר מהגזע בכפותיה, ללא מאמץ רב, הקטנים רחרחו וליקקו את השלל. לאחר דקות ארוכות האם החלה לצעוד לעבר פח זבל גדול מעבר לכביש, היא נעמדה על רגליה האחוריות וגילתה כי הפח נעול, משם המשיכה עם שני גוריה למעבה היער.

     

    גם בפארקים הלאומיים קינגס, יוסמיטי וסקויה, חיים דובים שחורים. שם הדובים מגיעים לעיתים לביקורים במחנות האוהלים הפזורים בפארק.

     

    "מה התכיפות בה מגיע דוב לבקר במחנה האוהלים?", שאלתי את הריינג'ר כשנרשמתי ללינה באחד ממחנות האוהלים בפארק הלאומי סקויה.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    "בכל יום" הוא ענה ללא היסוס. יצאתי בשעות הבוקר המוקדמות לנסיעה בין שבילי הפארק, ביציאה ממחנה האוהלים ישב דוב שנראה מנומנם במרכז הכביש, לאחר נסיעה קצרה גיליתי דוב אחר שחור (בצבע חום) מחפש חרקים בין גזעי העצים, הוא הפך כל גזע שנקרה בדרכו וכשראה אותי זקף את ראשו ורחרח.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    אל תאכילו דובים, אחרת תצטרכו לרוץ מהר

    משקלו הממוצע של הדוב השחור הוא כ-150 ק"ג, זכר גדול עשוי לשקול יותר מ-200 ק"ג. כשהוא נעמד על זוג רגליים גובהו מגיע לכ- 1.5 מטרים. למרות מימדי גופו, הוא מסוגל לרוץ במהירות של כ-50 קמ"ש,

    אם היה משתתף במקצה אולימפי של ריצת 100 מטרים, היה מותיר אבק לאוסיין בולט ומגיע לתוצאה של כשבע שניות.

     

    זה הפתיע אותי כמה קטן הוא נראה בסמוך לעצי הסקויה הענקיים. במפגש עם דובים, תמיד יש להשאיר נתיב בריחה פתוח, בשום אופן אין לעמוד בין אמא דובה לגוריה, גם אם הגורים על אחד העצים בסביבה.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )

     

    אין להסתובב או לברוח, זה יגרום לדוב לזהות אתכם כטרף. אם הדוב מתקדם לעברכם צריך להרעיש ולנסות להיראות גדולים ככל האפשר על ידי הרמת הידיים, להיות אסרטיביים ולנסות לגרשו.

     

    דובים מסתמכים על חוש הריח יותר מחוש הראייה, לכן מומלץ שלא לטייל עם אוכל. לעולם אין להאכיל דובים, באמריקה נהוג לומר "Fed Bear is a Dead Bear" (דוב שהואכל נחשב כמת).

     

    דוב שלמד שניתן להשיג אוכל ממקום מסוים, יחזור לאותו מקום לחפש בו שוב מזון ויהפוך לאגרסיבי. אם הדוב מתחיל לרוץ, כמאמר הבדיחה הישנה: הדרך היחידה לחמוק מדוב בריצה, היא פשוט לרוץ מהר יותר מהאדם שאתה איתו...

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני ) (צילום: עינב ברזני )
    (צילום: עינב ברזני )

     

    צפייה בדובים היא חוויה יוצאת דופן שמשאירה כל חובב טבע פעור פה, רכס הסיירה נבדה הוא מקום מצוין לראות אותם. נסיים במילותיו של אחד מחלוצי שמירת הטבע בארה"ב, סקוטי עקשן שצעד קילומטרים רבים בין רכסי הסיירה נבדה, בנחישותו שכנע נשיאים בארה"ב שיש לשמור על הטבע ולייסד פארקים לאומיים, לשמירה על בעלי החיים, העצים, ההרים ולרווחת האדם.

     

    "כל אחד צריך יופי, כמו גם לחם ומקומות לשחק בהם ולהתפלל, מקום בו הטבע יכול לרפא ולתת כוח לגוף ולנפש כאחד" - ג'ון מיור 

     

    עינב ברזני, צלם טבע, מדריך, כתב ומרצה על סיפורי מסע סביב העולם


    פורסם לראשונה 16/04/2015 13:04

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עינב ברזני
    צילום: עינב ברזני
    צילום: עינב ברזני
    צילום: עינב ברזני
    צילום: עינב ברזני
    צילום: עינב ברזני
    צילום: הדר בן-מנשה
    עינב ברזני
    צילום: הדר בן-מנשה
    מומלצים