שתף קטע נבחר

תנועת שינוי

שינוים קורים כל הזמן, לא תמיד אנו רואים אותם ואם לא נגיב להם בזמן, אנו עשויים לשלם מחיר

הייתי בעיצומה של שינה עמוקה כאשר רמי, הנוסע שישב לידי, טפח קלות על כתפי. יישרתי את הכיסא, מנסה למחות את שאריות השינה מעל פני, שמעתי את הכרוז מודיע: "נוסעים יקרים, אנו מתקרבים לשדה התעופה קנדי שבניו יורק, הנכם מתבקשים לחזור למקומותיכם…”. ואוו, זה היה מהר, כבר הגענו. "ישנת כמעט כל הדרך”, אמר רמי. העיקר שהגענו. המטוס מתקדם לכיוון מסלול הנחיתה ורוח צד מטלטלת את המטוס וגורמת לי להיות דרוך וער במיוחד. זכרתי שבעצם עוד חורף כאן. הטייס מצליח להשתלט על המטוס ואנו נוחתים בשלום.

 

עברו קצת יותר משבועיים מאז שנסעתי לביקור בישראל. אני זוכר שנשארנו על מסלול ההמראה כמעט שעתיים בגלל השלג הכבד. יצאתי מהטרמינל לתפוס מונית ועמדתי קצת מופתע, היה חם ממש כמו בישראל. תוך שבועיים כאילו הכל נעלם ולא היה, שיפשפתי את עיני מהאור הבהיר של השמש האביבית ונהניתי לראות את העצים פורחים, ונרקיסים צהובים באדניות בכל מקום. האביב הגיע, איזה כיף. מיד הכנסתי את המעיל והצעיף למזוודה. הנסיעה לתוך העיר היתה מהנה, העיר פתאום נראתה לי אחרת. חמימות באוויר ופשוט נעים.

 

הגעתי הביתה. שמחתי לחזור לשגרה. בירכתי לשלום את הדורמן והוא הגיש לי חבילת מכתבים. "התיבה שלך התמלאה, אז שמתי את הכל בצד עבורך”. עליתי לדירה והצצתי במכתבים שהגיעו. היתה שם ערימה די גדולה, אבל מה שתפסה את עיני היתה מעטפה כתומה שהגיעה מישראל. ממתי אני מקבל מכתבים מישראל ועוד בכתב יד? הבחנתי שהמכתב הוא מבחור בשם רוני שפגשתי בביקור האחרון שלי. פתחתי את המכתב בסקרנות.

 

רוני, בחור צעיר בסוף שנות השלושים שלו, בעל עסק לשמירת מסמכים. אנו מכירים עוד מימי האוניברסיטה. הוא ביקש שניפגש בארץ והתפעלתי מאוד מההתקדמות שעשה מאז הפגישה האחרונה שלנו. נראה היה שהוא הגיע לסוג של אזור נוח, אבל כששאלתי אותו מה הוא רואה בעסק שלו בעוד חמש שנים, הוא לא כל כך ידע להשיב והרגיש מאוד לא נוח מהשאלה הזאת.

 

הוא כתב במכתב: "אני בטוח שהעובדה שפתאום אני כותב לך עשויה להפתיע אותך כי בימינו כבר לא ממש כותבים מכתבים. כל היופי שכרוך בלשבת לבחור נייר, מעטפה וממש לכתוב, להדביק את הבול וללכת לתיבת הדואר לשלוח את המכתב - אלה דברים שכבר לא קורים. זה מצחיק שהיום אני מתרגש לקבל מכתב בדואר וחשבתי שזה יהיה נחמד לשלוח לך מכתב ולהגיד לך תודה!"

 

מה כבר עשיתי? חשבתי לעצמי.

 

"רציתי לומר תודה על שהערת והארת אותי. בעקבות הפגישה שלנו קיבלתי סוג של הארה והבנתי שאני צריך שינוי בכיוון העסק שלי. הבנתי שאם אנוח על זרי הדפנה, אני עלול להפסיד את העסק. אני הולך להעביר את כל העסק לאחסון באמצעים דיגיטליים וזה הדבר הבא בתחום אחסון המסמכים. מי משתמש היום במצלמה עם פילם או במכשיר פקס או אפילו בדיסקים. הכל משתנה כל מהר ואם לא נהיה ערים לשינויים, אנו עשויים לשלם מחיר כבד”.

 

חייכתי ושמתי את המכתב בצד. יש משהו במה שהוא אומר, נראה לי שאני צריך להגיד לו תודה.

 

העידן שבו אנחנו חיים מאופיין בשינויים שמתרחשים כל הזמן. היכולת להבחין בשינוי מתרחשת רק כאשר לא נמצאים בסביבת השינוי. לדוגמא, אנו לא יכולים להבחין בצמיחה של הילדים שלנו כי אנחנו רואים אותם כל הזמן. מי שמבחין בכך זה רק מי שלא רואה אותם כל הזמן ויכול להצביע על השינוי. אנו חיים בסביבה משתנה וצריכים לשאול את עצמנו מה השינוי שקורה עכשיו ואיך אני הולך להגיב אליו.

 

מי שפועל בצורה הזאת יכול להבטיח שהוא לא יעלם כמו הוצאת הספרים ‘בורדרס’, שלא הבינה שהיא חייבת לעבור לספרים דיגיטליים. לעומתם ‘בארנס אנד נובלס’ כן הבינו את זה. לכן חשוב שנבין את השינוי ונבדוק כיצד להפוך אותו להזדמנות לצמיחה. שינוי הוא מבורך, רק אל תתנו לו להעלים אתכם.

 

שלמות זה מבחירה.

 

הכותב: ניסים שדה, M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב. מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו-יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.

nissimsade@gmail.com | www.nissimsade.com | 917-225 8549

לקבלת מסר אימוני יומי יש לשלוח את המילה coach למספר 469-2426224 ותתחילו להתאמן

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים