שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    דודי שמש וקוטג': דווקא לא המצאה ישראלית
    בניגוד לכיפת ברזל, שקדי מרק, גבינה צפתית ובמבה - שהומצאו על ידי ישראלים, יש מוצרים הנחשבים לפטנטים מקומיים אף שהם ממש אינם כאלה

    זה שהמוח היהודי ממציא לנו פטנטים, זו כבר מזמן עובדה מוגמרת. על רשימה ארוכה של מוצרים נרשם פטנט ישראלי: כמדינה יודעת מלחמה זה מתחיל בפיתוח תת-המקלע "עוזי" בשנת 1955, ממשיך ל"לביא" ומגיע ל"כיפת ברזל". בתחום החקלאות, לעומת זאת, פיתחו מדענים ישראלים את הטפטפות, את עגבניות השרי ועגבניות ה"דניאלה".

     

     

    בתחום המזון - שקדי המרק הם המצאה ישראלית, כך גם הפתיתים, הבמבה והביסלי והגבינה הצפתית. וברחבי העולם - מיליוני נשים משתמשות במסיר השיער החשמלי "אפיליידי", וכלל אינן יודעות שהמוצר "קיבוצניק", שכן הוא פותח על ידי יאיר דר ושמעון יהב וייצורו החל ב-1986 בקיבוץ הגושרים. המכשיר יצר מהפכה בעולם בשוק הסרת השיער, ועד היום נמכרו יותר מ-30 מליון מכשירים ברחבי העולם.

     

    אולם בניגוד לכל אלו - יש כמה מוצרים שלעתים נחשבים בטעות כהמצאה ישראלית, למרות שנולדו הרחק מעבר לים.

     

    דודי שמש - נולדו בארה"ב

    רבים חושבים וטוענים שדוד השמש הוא המצאה ישראלית, אבל הוא לא. "ההמצאה של הדוד הסולארי הראשון היתה בארה"ב בשנת 1891", מספר אדר אזנקוט, מנכ"ל "כרומגן". ה"דוד הראשון היה בלי קולט, שהומצא 20 שנה לאחר המצאת הדוד. הסיפור הישראלי של דוד השמש מתחיל ב-1947 בירושלים, כשנולד תינוק למהנדס ישראלי ידוע באותו זמן, לוי ישר.

     (צילום: אבישי זיגמן) (צילום: אבישי זיגמן)
    (צילום: אבישי זיגמן)
     

    אזנקוט: "אשתו של ישר ביקשה לעשות לתינוק אמבט מים חמים, שלא היו באותה תקופה בנמצא. היא לקחה חבית, צבעה אותה בשחור, מילאה אותה במים והניחה את החבית במרכז החצר. כשהצטברו בחבית מים חמים, היא שטפה בהם את התינוק. ישר ראה את המעשה והבין שיש לו ביד פטנט. ארבע שנים לאחר מכן הוא נשלח על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון ללמוד את רזי דוד השמש בארה"ב, וב-1957 קמה חברת דודי השמש הראשונה בישראל, 'נריה'".

     

    לדברי אזנקוט, בסוף שנות ה-70, בעזרת השר יצחק מודעי, נקבע בחוק כי קבלת טופס 4 לאישור השלמה של בנייה, מחייבת הצבת דוד שמש על הגג כדי

    לחסוך בחשמל. המניע לחקיקה היה כלכלי, בשל משבר הדלק והאמרת מחירי הנפט באותה תקופה. "המדינה היתה צריכה הרבה מטבע חוץ, וחיפשו פה דרך לחסוך בדלק ובדולרים", מספר אזנקוט, "אין פה המצאה ישראלית, אלא אימוץ והתאמה למציאות הישראלית. דוד השמש הנפוץ היום הוא פיתוח של ד"ר צבי תבור, מחלוצי השימוש באנרגיה סולארית בישראל".

     

    קוטג' - סוג של גבינה

    הגבינה עם הבית מזכירה לכולנו את הבית הישראלי, אבל מסתבר שהיא הומצאה בכלל בארה"ב ושונתה מעט כשהוחלט להתחיל לשווקה בארץ. השם של גבינת הקוטג', הקיים בשפות רבות, מגיע מהמילה הלועזית קוטג' - בית קטן באזור כפרי. ככל הנראה, מקור השם הוא בהיותה של הגבינה קלה ופשוטה להכנה, גם בבית, בניגוד לגבינות יוקרתיות יותר.

     

    הגבינה נפוצה בארצות שונות מאז המאה ה-19. בישראל פותח הקוטג' רק במאה ה-20, תחילה על ידי חברת "תנובה" ובהמשך על ידי "טרה". שטראוס חדרה לשוק עם קוטג' רק ב-2002.

    הפגנה במהלך מחאת הקוטג' (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    הפגנה במהלך מחאת הקוטג'(צילום: עידו ארז)
     

    הגבינה הפופולרית הפכה גם לסמל חברתי, כאשר ביוני 2011 פרצה בפייסבוק "מחאת הקוטג'" שקראה לציבור להימנע מרכישת המוצר בשל מחירו הגבוה. המחאה הצליחה והובילה להורדת מחירי הגבינה, ובמקביל עוררה מודעות ציבורית ליוקר המחיה בישראל.

     

    מילקי - המצאה גרמנית

    רבים עדיין זוכרים את הפרסומת "הקרב על המילקי" עם סנדי בר. אחרים זוכרים את "מחאת המילקי", שהחלה בפייסבוק נגד מחירי המוצר, לאחר שפורסמו בו ההבדלים בין מחיר המעדן בישראל למחיר מעדנים דומים בברלין. אלא שאם המחאה ניסתה להיתפס לסמל ישראלי, היתה זו טעות. למעשה, מעדן חלב שמייצרת חברת שטראוס, ושמורכב משכבת פודינג ועליה קצפת, הוא בכלל המצאה גרמנית.

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)
     

    מקור המילקי במעדן החלב "דני", שפיתח התאגיד העולמי "דנונה". לאחר ש"דנונה" רכשה חלק מ"שטראוס", כחלק מהחדירה לשוק הישראלי, השיקה החברה ב-1972 את דני, שהשיווק שלו החל בכלל בגרמניה ב-1969. ב-1979 החלה שטראוס לייצר את מעדני מילקי והוא הפך לאחד ממוצרי הדגל של החברה. טרה החלה לייצר ב-2010 מעדן דמוי מילקי, אבל נתח השוק אליו חדרה היה קטן מ-10%, כששטראוס מחזיקה ב-90% מהשוק.

     

    קרמבו - ממתק עממי בדנמרק

    קרמבו, מוצר החורף שנמכר בישראל בעשרות מיליוני פריטים בכל שנה, הומצא בדנמרק כממתק עממי. את שמו העברי, שילוב של המילים "קרם" ו"בו", נתנה ב-1962 חברת "ארטיק", בעת שהחלה לשווקו בישראל.

     (צילום: הילה ספאק) (צילום: הילה ספאק)
    (צילום: הילה ספאק)

    ב-1967 החלה "ויטמן" לייצר קרמבו בטעם מוקה, וב-1979 נרכשה ויטמן ע"י שטראוס, ששולטת היום ברוב נתח השוק הישראלי של הקרמבו. ישראל ידועה כמדינה בה נמכר מספר מוצרי הקרמבו הרב ביותר בעולם. בשטראוס בלבד מיוצרים מדי יום כחצי מיליון מוצרי קרמבו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים