שתי דרכים להחזיר את החמלה לזוגיות שלכם
כל כך הרבה פעמים נקלעים זוגות למעגל הקסמים הזה: היא מרגישה שלא אכפת לו - הוא מרגיש שהוא משתדל אבל לא רואים אותו - היא מתחילה לפתח טינה - הוא מגיב בטינה משלו - היא צועקת – הוא שותק, והחיים יחד מתחילים להיות עצובים ומייאשים. אבל יש מה לעשות, וזה מתחיל בהקשבה שלכם
"עכשיו נסו לשחרר קצת את הרגשות הללו. נשמו עמוק ובקשו מהלב שלכם להירגע, ומקולות הכעס, התסכול, הפחד והאשמה לזוז מעט הצידה, כדי שתוכלו לראות זה את זו מבלי שהם יפריעו לכם. אם קשה לכם לעשות זאת הבטיחו לעצמכם שזה רק לכמה דקות. רק עבור הפגישה", הצעתי.
מירי ומוטי השתדלו לעקוב אחר ההנחיות שלי. למרות הקושי לשחרר את התחושות האוטומטיות שגאו בהם, הם הצליחו להרגיע אותן מעט, והסכימו להתבונן זה בזו מנקודת מבט אחרת, חדשה. מתוך המקום הזה ביקשתי ממירי שתיפנה למוטי שוב ותשאל את השאלה שלה. הפעם, אמרתי, הביאי איתך סקרנות: תשאלי כך שיהיה ברור שאת באמת מעוניינת בתשובה, ולא כאילו נדמה לך שאת כבר יודעת אותה.
בניסיונות הראשונים התקשתה מירי מאד לעשות את מה שביקשתי. "אני הרי יודעת למה מוטי לא עושה את מה שאני מבקשת", אמרה, "הוא לא סופר אותי... ברור שאם היה אכפת לו, הוא היה מתאמץ יותר". אחר-כך אמרה שהוא פשוט לא יוצלח, ושאם היה לו אומץ, כנראה היה קם ועוזב. דמעות מילאו את עיניה ועמדו גם בעיניי. "עצוב לי לשמוע שכך את מרגישה", אמרתי, "אבל אני חוששת שאם לא תשאלי מתוך סקרנות ורצון אמיתי להבין – לעולם לא תדעי את התשובה".
מירי עצמה את עינה, נשמה עמוק, ושאלה שוב. הפעם הייתה התעניינות אמיתית בקולה. הרגשתי שהיא מוכנה, ומסוגלת, לשמוע משהו חדש. עתה הגיע תורו של מוטי: היה עליו לענות על השאלה מבלי להתגונן או להתנצל. "תצטרך להזיז רגע הצידה את הדברים הקשים שאמרה עליך מירי, ואת הזיכרונות של כל הפעמים האחרות בהן שאלה אבל לא באמת התכוונה לקבל תשובה", אמרתי לו.
ראיתי את המאמץ שהשקיע כדי לאסוף את עצמו, לפני שהתחיל לדבר: "אני לא עושה את מה שאת מבקשת כי אני כנראה באמת לא יוצלח", אמר. "אני מנסה, אבל לא מצליח, ושוב מנסה, וזה שוב לא מוצא חן בעינייך. כשאת כועסת גם אני כועס, ואז זה משתק אותי כי אני פוחד להתפרץ, אז אני שותק. אם היית יודעת כמה כן אכפת לי".
כל כך הרבה פעמים נקלעים זוגות למעגל הקסמים הזה: היא מרגישה שלא אכפת לו - הוא מרגיש שהוא משתדל אבל לא רואים אותו - היא מתחילה לפתח טינה - הוא מגיב בטינה משלו - היא צועקת – הוא שותק... והחיים יחד מתחילים להיות עצובים ומייאשים. בסופו של דבר, הם מתגרשים, או ממשיכים לחיות כאילו יחד, אבל בעצם ממש לא. לפעמים בוגדים, לפעמים סתם מוותרים על חדוות הזוגיות.
ובכן, אם הייתם יודעים שיש מה לעשות, הייתם עושים זאת? מירי ומוטי החליטו שכן, שהם לא מוותרים. בפועל, הם היו משוכנעים כמעט לחלוטין ששום דבר כבר לא יעזור, אך למרות זאת החליטו לתת צ'אנס אחרון לזוגיות שלהם וביקשו ממני שאעזור להם בכך.
שיעור ראשון: הקשבה מתוך סקרנות
רוב הזוגות מדברים ביניהם בסימני קריאה במקום בסימני שאלה. לכאורה הם שואלים, בפועל הם מתנגחים ופוגעים זה בזו באמצעות שאלות שהן למעשה עקיצות: "למה שוב לא כיבית את המזגן?", "ביקשת מהבוס העלאה?", "מה יש לך היום?". הרבה פעמים התירוץ הוא שהם כבר מכירים זה את זו מספיק שנים, ולכן יודעים מראש את התשובות. ברוב המקרים הם גם משוכנעים שהכל נעשה נגדם. כך הם הופכים להיות חרשים זה לזו, ומאבדים לחלוטין את הסקרנות ואיתה את האותנטיות ביחסים.
באיזשהו שלב הם גם צודקים: כאשר כמות הביקורת שסופגים בזוגיות עוברת מכסה מסוימת, באמת מתחילים לעשות דברים אחד נגד השני, במקום אחד עבור השני. לזוגות המגיעים אליי לטיפול אני מציעה לוותר לחלוטין על הביקורת על כל גווניה, ולעבור מסימני קריאה לסימני שאלה. אף פעם לא מאוחר מידיי ללמוד להכיר זה את זו ולהקשיב זה לזו בכנות ומתוך סקרנות.
שיעור שני: הקשבה מתוך חמלה
כשמקשיבים זה לזו מתוך סקרנות מגלים דברים מפתיעים: מתחת לטון הביקורתי, לשאלות העוקצניות ולסימני הקריאה התוקפניים, מסתתר אצל כל אחד מאתנו חלק פגוע, שמרגיש לא אהוב וחושש מדחייה ונטישה. כאשר מבינים שהוא שם, קל יותר להתגבר על הצורה בה נאמרים הדברים, ולהגיב ברכות וחמלה לתוכן המסתתר תחתם. במקום להתעלם או להחזיר בביקורתיות או בתוקפנות, ניתן לומר לדוגמה: "לא התכוונתי לגרום לך להרגיש דחויה. הרצונות שלך באמת חשובים לי והייתי רוצה ללמוד להיענות להם בצורה שתהיה לך נעימה יותר".
<<< כל העדכונים - בפייסבוק של ערוץ יחסים >>>
כמו כן, כאשר מודע כל אחד מבני הזוג לחלק הפגוע שלו, וכאשר הוא מפתח את האומץ והביטחון להודות בקיומו מבלי לתת לו להכניע אותו, קל לו יותר לתקשר את הצרכים שלו מתוך חמלה עצמית וכנות, במקום מתוך תוקפנות: "אני צריכה חיבוק עכשיו... אפשר?" או - "אני זקוקה למילה טובה", וגם - "אני מרגישה בלתי מובנית, תוכל להקשיב לי ביתר סובלנות?". אלה הן רק חלק מן הדרכים לעשות טרנספורמציה מוחלטת של התקשורת – מתקשורת מתגוננת ותוקפנית, לתקשורת המבוססת על חמלה הדדית.
סקרנות וחמלה הן התבלינים החשובים ביותר בזוגיות. כאשר תתחילו להשתמש בהם, תפסיקו להעצים את חרדת הנטישה שלכם, ותתחילו לרפא את הכאב והעצב שלכם ושל בן זוגכם. מוטי עשה את פריצת הדרך הראשונה שלו כאשר היה מוכן לראות את מירי מעבר לכעס שהטיחה בו. בפעם הראשונה הבין שהיא מרגישה בלתי נראית בזוגיות איתו. מירי הבינה שהעובדה שבעלה מרגיש לא יוצלח לא עוזרת לו לשנות את דרכיו, ואפילו להפך.
לאט לאט הלכה התקשורת ביניהם והשתפרה. לפעמים הם עדיין נופלים למקומות הישנים והרגילים שלהם, אך במקום להיבהל, הם ממשיכים לנסות ולהתאמן. ככל שעובר הזמן הם משכללים את מיומנויות ההקשבה שלהם, וכתוצאה מכך מרגיעים את הפחדים הקיומיים שליוו את הזוגיות שלהם מתחילתה. כל אחד מכם יכול להיות הראשון להתחיל בצורת התקשורת החדשה הזו. אל תחכו שהשני יהיה זה שיתחיל, קיפצו למים – הוא כבר ישיג אתכם בדרך.
כנרת טל מאיר היא מייסדת 'שיחה שנוגעת', אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי, טיפול רוחני וסדנאות.
לפנייה לכתב/ת 
