שתף קטע נבחר

נותנים קונטרה חיובית למוזיאון "יד ושם"

איך מראים שהיהודים לא הלכו כצאן לטבח, איך מפארים את מיליון וחצי הלוחמים היהודים שניצחו במלחמת העולם השנייה? עדיין לא הסתיימה בנייתו, אבל מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון מציג את הצד השונה והפחות מוכר של ניצחון היהודים על הנאצים

את אתר ההנצחה "יד לשריון" שבלטרון מכיר כמעט כל ילד בישראל. אולם לא רבים מודעים לכך שבמקום נבנה לפני שנתיים גם "מוזיאון הלוחם היהודי" שבא להעלות על נס את סיפוריהם של מיליון וחצי הלוחמים היהודים שלחמו בזמן השואה מול הנאצים וסייעו לניצחון בעלות הברית על המכונה הגרמנית.

 

קראו עוד על יום הניצחון היהודי

היהודי שפתח את שערי אושוויץ לחופש

לחם בנאצים וניצל בזכות ריקוד סביב העץ

 

ב-8,9 במאי (כ"ו באייר לפי תאריך עברי) מציינים מידי שנה ברחבי העולם את יום הניצחון. גם הכנסת החליטה לציין מדי שנה את יום הניצחון באמצעות דיון מיוחד בנוכחות נשיא המדינה וראש הממשלה. אבל למרות הנופך המעט ממלכתי שקיבל היום הזה בעשורים האחרונים, ניכר שחג הניצחון היהודי, לא זכה עדיין להכרה לה הוא ראוי בקרב הציבור הישראלי הרחב.

מוזיאון למיליון וחצי לוחמים יהודים. מבנה "מוזיאון הלוחם היהודי" במלחמת העולם השניה (באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי) (באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי)
מוזיאון למיליון וחצי לוחמים יהודים. מבנה "מוזיאון הלוחם היהודי" במלחמת העולם השניה(באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי)

זאת למרות ההשתתפות הגדולה והמשמעותית כל כך, של הלוחמים היהודים. ועדיין, מידי שנה מאות ווטרנים (ותיקי מלחמת העולם השנייה) יהודים שלחמו בצבא האדום מקיימים צעדות ברחובות ערים מרכזיות ובמוזיאון הלוחם היהודי.

 

יום השואה וה.....

זה עלול להישמע מוזר אך סיפור הנצחת השואה היהודית ותקומתה השתנה מספר פעמים במהלך השנים. "בארץ ישראל של שנות ה-50 לא ידעו איך להתייחס לשואה", אומר צביקה קן-תור, מנהל מוזיאון הלוחם היהודי. "ולמען האמת ב-13 שנים הראשונות של הקמת המדינה התעסקנו רק בנושא הגבורה: מורדי הגטאות, הפרטיזנים, הבריגדה היהודית והצנחנים, בהם חנה סנש ואחרים דבר שצוין בשם שניתן ,"יום הזיכרון לשואה ולגבורה". אלו היו כיסודות שאנחנו כנוער גדלנו עליהם", הוא מציין. לדבריו העובדה שרבים מניצולי המלחמה לא היו דוברי השפה העברית ורבים אף בחרו לשתוק ולא להציף את החוויות הקשות שהם חוו שגם סייע בכך שהציבור הישראלי לא באמת נחשף לזוועות.

משפט אייכמן פתח את נושא השואה לשיח בישראל  ()
משפט אייכמן פתח את נושא השואה לשיח בישראל

השינוי התרחש באחת בשנת 1961 עם תפיסת אדולף אייכמן בידי המוסד. המשפט שהתנהל כשבסופו הוצא הרוצח אייכמן להורג, בעצם לימד מה קרה בשואה. "הציבור הישראלי הבין מה באמת היה שם. התחילה להיווצר אמפתיה והתחלנו להקשיב. התופעה התחזקה באמצע שנות ה-80 כאשר הגוש המזרחי התמוטט וניתן היה להגיע לפולין, לבקר במחנות, לגעת במשרפות ולהבין מה זה התהליך של השואה והדעות משתנות", מוסיף קן-תור.

 

הלוחמיםהיהודים בצבאות בזמן מלחמת העולם השניה. ניצחו את הנאצים (באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה) (באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה)
הלוחמיםהיהודים בצבאות בזמן מלחמת העולם השניה. ניצחו את הנאצים(באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה)

עם הזמן ובמסגרת השפה המקוצרת שאנו נוטים לאמץ כה מהר, "יום הזיכרון לשואה ולגבורה" הפך ל"יום השואה" המקוצר, ללא הגבורה היהודית. כך יצא שכאשר העלייה הרוסית הגיעה לישראל בשנות ה-90 הגבורה היהודית בזמן מלחמת העולם השנייה כמעט ולא הוזכרה. הווטרנים שהיו רגילים לחגוג ברחובות את יום הניצחון מצאו עצמם העולים חוגגים לבד את ה-9 במאי.

 

את צביקה קן-תור זה הדליק. "כשהבנתי את זה תפסתי את עצמי ואמרתי סליחה בואו ונקשיב לאנשים הללו אולי יש להם משהו מעניין". הוא החל לפעול בנושא ופנה בשנת 2002 לראש הממשלה דאז אריאל שרון וביקש ממנו לעזור בהקמת מוזיאון שיציין את הגבורה של לוחמיה היהודיים של צבאות בעלות הברית והוא נענע. אך סיפור הקמת המוזיאון הוא גם הסיפור הישראלי שבמקרים רבים נשכחים בו הפרטים הקטנים. למרות שבניין המוזיאון כבר נבנה בסיוע המדינה ותורמים יהודים מהארץ ומהעולם הוא עדיין לא הושלם. הווטרנים שגרים בארץ וממתינים לראות את המוזיאון, הולכים ומתמעטים ולצביקה הדבר כואב אך לא רק בגלל הסיבה הזאת: העובדה שהחינוך בישראל יכול לקבל זווית שכמעט ולא נלמדת - היא הניצחון היהודי ולא רק השואה האיומה – דבר שבעוד שנים מעטות יישכח ללא אימוץ וחיבוק ממסדי משום ש-70 שנה לניצחון אומר שבעוד שנים ספורות כבר לא יישארו וטרנים לספר את סיפורם.

"חשוב לנו לחנך את הנוער שלנו שהיהודים לא הלכו כצאן לטבח". הדמייה מתוך המוזיאון (באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי) (באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי)
"חשוב לנו לחנך את הנוער שלנו שהיהודים לא הלכו כצאן לטבח". הדמייה מתוך המוזיאון(באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי)

המוזיאון שכאמור הושלם חלקית מתוכנן להיות לא רק תצוגה מוזיאונית אלא גם מרכז מחקר אקדמאי עולמי, מרכז לימוד, אודיטוריום ארכיב ועוד. "מורה או מ.פ יכול לקבל חדר לקבל חומר ספציפי שהוא רוצה ויכול ללמד את החניכים או את החיילים שלו על זווית הגבורה היהודית כלוחמים במלחמת העולם השנייה". לדבריו, היום בכל מקום בו יש קיבוץ של עולים מרוסיה, יש חדרון של ווטרנים אבל המקומות הללו ייעלמו כי הווטרנים מזדקנים ופוחתים.

 

קונטרה למוזיאון יד ושם

"אנחנו כעם, חשוב לנו לזכור את הלוחמים? חשוב לנו לחנך את הנוער שלנו שהיהודים לא הלכו כצאן לטבח?

חשוב לנו שהנוער ידע שהניצחון במלחמת העצמאות לא בא סתם מהאוויר אלא באו אנשים עם ידע בהפעלת מטוסים, אוניות וטנקים - דבר שלא למדו במחתרת או בפלמ"ח? אז בואו ונציג את זה", אומר צביקה בהתרגשות.

 

מה החלום שלך?

"הבניין הזה חייב להיות גמור והכי מכובד. משקל נגד של "מוזיאון יד ושם" – לא קונטרה אלא משקל נגד, כדי לבוא ולהגיד מוזיאון יד ושם, מציג בצורה היפה, הנכונה והמרגשת ביותר את נושא השואה ואנחנו מציגים את נושא הגבורה והלוחמה היהודית. צריך מקום שידע לשמר את הזיכרון הזה. אנחנו בינתיים אוספים את החומר".

 

מטה יום הניצחון קורא לציין ולחגוג את יום הניצחון על הצורר הנאצי בין ה-8-9 במאי ע"פ תאריך עברי - כ"ו באייר, כפי שמציינים את כל מועדי ישראל.

 

את יום הניצחון יזם גרמן זכרייב, נשיא קרן Stmegi - הקרן של יהודי קווקז בישראל. רכז הפרויקט הוא מנהל תוכניות בינלאומיות בקונגרס יהודי רוסיה, בני בריסקין.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי
בניין המוזיאון
באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי
באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי
צביקה קן-תור
באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי
מומלצים