ריאליטי עם כנף: קרן וישראל מחכים לגוזל

לצפייה בשידור החי של קרן וישראל , לעמוד הפייסבוק של קרן וישראל

 

דירת חדר מפוארת על עץ אורן בלי חלונות וגג

את חודשי האביב והקיץ הם מבלים בישראל הקטנה. קרן וישראל בחרו לעצמם שכונה פסטורלית ושקטה בשפלת יהודה עם הרבה זוגות של חיוויאים צעירים שמנסים לשרוד בין דגירה, ריצה אחרי המשכנתא ומריבות עם השכנים על לטאות שחוסמות את הכניסה לחנייה מתחת לעץ. ביער של קרן קיימת לישראל, השכונה שלהם עשירה בעצי אורן גבוהים, רוח נעימה ושמש מכל כיוון אפשרי, שיכולה לעיתים לשגע פילים אבל גם עוזרת לחיוויאים "לטגן" קרציות וטפילים שנדבקים להם לכנפיים ולגוף.

 

 

החיוויאים הם עופות דורסים גדולים, עם עיניים צהובות מהפנטות וטפרים חדים ברגליים שלא זקוקים לפדיקור חודשי אצל קוסמטיקאית. הם נוהגים להגיע לישראל לקראת חודש מרץ אחרי שנדדו מאפריקה בכוחות עצמם, הם מבלים כאן בהמוניהם מספר חודשים, בשאיפה לגדל גוזל אחד ואז קצת לפני ראש השנה, הם יימלטו מהארץ ויחזרו לאפריקה לנקות את הראש.

 

 

לפני שקרן וישראל הפכו לכוכבי ריאליטי, קדמו לשיגור התוכנית, מחקר מדעי בן מספר שנים ותכנונים שנמשכו מספר חודשים במירוץ נגד הזמן. פרויקט הריאליטי של קרן קיימת לישראל מתקיים בשיתוף גלעד פרידמן, חוקר עופות דורסים מאוניברסיטת תל אביב.

 

המשענת המדענית לפרויקט התיעודי מתבססת על מחקרים שנערכו על ידי גלעד פרידמן, דוקטורנט מהמחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. 

 

 

רישיון לצלם. לא מפריעים בעונת הקינון

פרידמן, חוקר עופות דורסים מספר כי פגש את קרן וישראל לפני כארבע שנים במסגרת מחקר על על יחסי הגומלין בין עופות דורסים גדולים ביהודה. "כל שנה הם נהגו לקנן בקן אחר והם זוג מוצלח מאוד שהצליח כמעט בכל שנה לגדל גוזל. בשנה שעברה הם קיננו באותו הקן על עץ אורן בגובה של כ-13 מטר. הערכנו שהם יגיעו לאותו העץ גם השנה ולכן המטרה שלנו היתה להציב את המצלמות מבעוד מועד ולקוות לטוב".

 

לא כל אחד יכול להגיע לעץ ולהציב מצלמה בסמוך לקן של עופות דורסים. הפרויקט עצמו עבר את אישוריה של רשות הטבע והגנים והיזמים התחייבו להימנע מהפרעה כלשהי למהלך הקינון של קרן וישראל, המוגדרים כערכי טבע מוגנים ואסור לפגוע בהם או להפריע להם במהלך התקופה הרגישה.

 

 

מהרגע שהמצלמה על העץ, אין דרך חזרה

ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קרן קיימת לישראל, מספר כי עיקר העבודה היתה בלוח זמנים דחוס ותובעני.

 

"אתה צריך למצוא גם את כל ספקי הציוד המתאימים ולהציב את המצלמות לפני שהחיוויאים מגיעים לישראל", הוא מסביר.

 

"כבר בחודש פברואר המצלמה היתה צריכה להיות מוצבת על העץ, כשהיא מוכנה לפעולה וכשברור לכולם, שאי אפשר לגעת במצלמה אחרי שהם הגיעו והתחילו לבנות את הקן. הגישה למצלמות היא בלתי אפשרית לאחר ההתקנה, כי הנושא של שמירת טבע הוא העדיפות העליונה שלנו".

 

 

המחקר של גלעד ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון. 

 

הציפייה להגעתם של החיויואים היתה מותחת מאוד. "נשאר לנו רק להתפלל שהם יגיעו לעץ הנכון, כי גם לזה אף אחד לא ערב. אתה יודע שהם קיננו בו בשנה שעברה, אתה לא יודע מה יקרה השנה. הם יכולים להגיע לאזור ולבחור טריטוריה חדשה ואכלת אותה. ברוך השם שזה הצליח לנו. זה הצליח בחסדי שמיים", הוא צוחק.

 

נס חג הסדר: "יש ביצה!" דיווח חוקר מאוקראינה 

ב-15 במרץ הגיע הרגע הגדול. אנשי קק"ל קיבלו עדכון מאחד מספקי הטכנולוגיות לפרויקט שהבחין כי ישנו עוף דורס גדול עם ענף בפה. צ'רקה קיבל מייל עם תמונה של חיוויאי בקן מולו הוצבה מצלמה ולא האמין למראה עיניו.  

 

בקרן קיימת כיוונו לתיעוד של חיוויאים ועקבים עיטים, שני עופות דורסים שנוהגים לקנן בסמוך זה אל זה. "כנראה שהיו מריבות בין העקבים והחיוואים על הקן הזה והעקבים נאלצו לוותר עליו", הוא מציין.

 

במשך עשרה ימים עקבו אנשי קק"ל והחוקרים אחר קרן וישראל. רק אחרי שהתברר כי השניים מראים סימנים יציבים שהם מחזקים את הקן הישן, הוחלט להעלות את השידור ולהנגישו לציבור באתר.

 

בערב ליל הסדר, קרן וישראל כבר היו אחרי הנקיונות ומירוק הקן. פרידמן היה בדרכו למשפחה לליל הסדר ובדרך, הגיעה שיחת טלפון מפתיעה מאוקראינה. על הקו היה חוקר עמית שצפה בשידורים החיים. "מזל טוב! יש לך ביצה", הוא דיווח לגלעד.

 

 

"היו לי דמעות בעיניים"

בביתו של צ'רקה, שאירח קרובים לחג, גם צפו במתרחש בשידור חי. "הראיתי את השידור לאורחים ואפילו לא ציפיתי שיהיו חיוויאים בקן, אבל פתאום אני רואה את קרן מתנהגת מוזר בקן ומסתבר שהיא היתה בעיצומו של הליך ההטלה. כשראיתי אותה מתאמצת היו לי דמעות בעיניים. זה מחזה מרגש מאוד וקולות התנים ברקע, היו ממש אפקטים של סרט טבע. סגרתי את המחשב כי היינו קרובים לכניסת החג וצפיתי במתרחש רק לאחר מכן", הוא מספר.

 

זה היה אחד התיעודים הראשונים בעולם של נקבת חיוויאי מטילה בטבע. נוצותיה סמרו ובמשך חצי שעה היא התאמצה מאוד. "היא נשמעה נאנקת מכאבים. להטיל ביצה הוא דבר כואב", אומר פרידמן.

 

בסוף כל יום מגיעים פרידמן וצ'רקה למאגר הנתונים של קרן וישראל.מריצים לאחור את היום שהיה ומחפשים רגעים מעניינים אותם יוכלו לשתף עם הגולשים בעמוד הפייסבוק שפתחו לקרן וישראל. "כרגע הם דוגרים אז אין הרבה פעילות, אבל בשבוע הבא הגוזל אמור לבקוע ואז יתחיל האקשן של ההורים מטפלים בו וגם כמות החיות שהם יצודו תגדל בהרבה", מסביר פרידמן. 

 

מאז קרן וישראל דוגרים במרץ ומתחלפים כמו שעון. "ישראל שולח את קרן לחלץ עצמות ולאכול משהו בבוקר ומחכה לה שתבוא להחליף אותו, גם אם זה אומר להמתין עד תשע בבוקר או עד שלוש בצהריים. יש פעמים שהוא מגיע להחליף אותה מאוחר מאוד אחרי שבע וחצי בבוקר", מספר פרידמן.

 

עמרי בונה, המדען הראשי בקק"ל מתגאה כי זו הפעם הראשונה שמתקיים שידור של קינון בטבע, הרחק מסביבה עירונית. "למדנו משידורים דומים שראינו באירופה ובארצות הברית של עופות דורסים. המטרה שלנו היא לנסות ולהלהיב את הציבור כדי לקרב אותו לטבע, לשמירה על הטבע ולעניין הצפרות בכלל", הוא מציין.  

 

"ניסינו בעבר להקים פרויקטים דומים באגמון החולה, אך הם לא צלחו בגלל בעיות טכנולוגיות. השנה הצלחנו לחבר את כל המרכיבים יחד, ממציאת מקורות אנרגיה, סיב אופטי וגם קצת מזל שהקן שנבחר גם יתבצע בו קינון פעיל. זו הזדמנות יוצאת דופן להתבונן בחיים של קרן וישראל מקרוב".

 

הרגעים המדהימים בשידור החי, מעבר לשמיעת קולות היער הטבעיים עם ציוצי הציפורים, יללות התנים או צרחות של עורבני שחורי כיפה, הם ברגע שאחד מבני הזוג מגיע עם טרף שזה עתה צד בטבע.  

 

ישראל מביא לקרן קמטן חורש 

 

אחד מבעלי החיים שסובלים מנחת כנפיהם של החיוויאים הם הזוחלים, ביניהם נחשים וקמטני חורש. זיקיות הם גם חלק מהתפריט וגם מכרסמים קטנים. לא לחינם זכה לשמו בארמית – חיוויא – שמשמעותו היא נחש. באנגלית חיוויאי הנחשים זכה לשם עיט קצר אצבעות, בזכות אצבעותיו הקצרות המאפשרות לו לתפוס היטב את הנחשים.

 

הזכר צריך להוכיח לנקבה שהוא לא רק אמן בבניית קן יציב ומרשים, אלא גם מסוגל לצוד כמויות גדולות של מזון. מאחר והנחשים הם היעדים הבולטים, אחד הרגעים הבלתי נשכחים הוא שישראל הביא לקרן נחש באורך של כמטר וחצי אותו כמעט בלע בשלמותו. הוא הגיע לקן שחלק מהנחש משתלשל ממקורו והיא משכה אותו אליה.

 

"החיוויאים בולעים נחשים שלמים וארוכים, בלי סכין ומזלג. לפעמים הנחש ארוך מאוד ועלול להיתקע להם, לכן לעופות דורסים יש מעין חור לא ברור מתחת ללשון, שמאפשר להם לנשום בזמן שהם מנסים לבלוע נחש שלם", מסביר פרידמן. 

 

ארוחת זיקית בקן