שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרפורמה כבר בשטח: פשיטת רגל תוך שנתיים
    השינוי שעברו הליכי פשיטת הרגל בשנה האחרונה מקצר את ההליכים ומסייע לחייבים לפתוח חיים חדשים. מה צריך לעשות לשם כך? מדריך
    בעלת מניות בחברה שהוכרזה פושטת רגל בשל חובות של יותר מארבעה מיליון שקל לבנקים ולספקים, קיבלה לאחרונה צו הפטר סופי בתום הליך שארך כשנתיים בלבד. קבלת הפטר מחובות תוך שנתיים היא בגדר תקדים של ממש, שכן ככלל, הליכי פשיטת רגל אורכים שנים על גבי שנים, ולרוב עד לקבלת ההפטר המיוחל עשויות לעבור בין ארבע ל-10 שנים ולעיתים אף יותר.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    אותה חייבת, אגב, ניהלה הליך מורכב שכלל גם מימוש נכס וערעור של אחד הנושים בגין דחיית תביעת החוב שלו. והנה, למרות זאת, היעילות והמהירות שבה טופל התיק הביאו לכך שהוא הסתיים חיש מהר והחייבת יצאה לדרך חדשה ונטולת חובות.

     

    מקרה זה מעיד על כך שהנטייה לראות בהליך פשיטת רגל "סוף העולם" כבר אינה מציאותית היום, ובפועל לא מדובר בהליך כל כך מפחיד כפי שמצטייר.

     

    הליך פשיטת הרגל הוא סעד, עזרה שהמחוקק מציע למי שאינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו ולשלם לנושיו. בסוף התהליך, לאחר שנכסי החייב (ככל שיש כאלה) מומשו, ובהנחה שפעל בתום לב, יקבל החייב הפטר – כך שלא יצטרך לשלם עוד את חובות העבר והוא יוכל להתחיל דף חדש בחייו.

     

    הדברים האמורים נכונים שבעתיים בשל הרפורמה עליה הכריז הכונס הרשמי, שבמסגרתה הליכי פשיטת הרגל קוצרו משמעותית. התוכנית, שיצאה לפועל בספטמבר 2013, מגבילה את אורכם של הליכי פשיטת הרגל (בניגוד למצב שהיה קודם לכן, שאז לא היה להליכים זמן סיום מוגדר).

     

    כך, חייב שיפעל בתום לב ובשיתוף פעולה עם בית המשפט, יוכל לקבל תוכנית תשלומים מתאימה, ויזכה לקבל הפטר בתוך פרק זמן קצוב, עד 5-4 שנים, וכאמור במקרים מסוימים אף לפני כן.

    אילוסטרציה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

    ואכן, מאז כניסת הרפורמה לתוקפה ניתן לראות את התקצרות ההליכים בצורה ברורה. יחד עם זאת, אין לזלזל במורכבות ההליך ובדקויות הנדרשות בכל שלב ושלב. גם כיום נמצאים חייבים רבים בסבך הבירוקרטיה ומתקשים לקבל את הסעד המיוחל בשל היעדר הדרכה נאותה ובחירות שגויות.

     

    למי זה מתאים?

    לפי פקודת פשיטת הרגל, חייב שצבר חובות של יותר מ-17,150 שקל ואינו יכול לפרוע אותם, רשאי לפנות בבקשה להכריז עליו כפושט רגל. במציאות זהו סכום נמוך מאוד ובדרך כלל בקשות פשיטת רגל מוגשות כשמדובר בחובות בסך מאות אלפי ומיליוני שקלים.

     

    מלבד החייב, גם נושה שלא מצליח לגבות את כספו רשאי להגיש בקשה להכריז על בעל החוב כפושט רגל.

     

    לגופו של הליך

    ההליך נפתח בהגשת בקשה למתן צו כינוס ולהכרזה כפושט רגל. בבקשה החייב נדרש לפרט את הוצאותיו, הכנסותיו וההליכים שננקטו כנגדו. מילוי המסמכים באופן מדויק וצירוף האסמכתאות הוא משמעותי: אם הבקשה תהיה חסרה או לא תענה על דרישות החוק היא תוחזר לחייב לצורך השלמתה והדבר יביא לעיכוב ההליך.

     

    הבקשה נבחנת במשרדי הכונס הרשמי (כנ"ר) וככל שהיא עונה על הדרישות היא מועברת לבית המשפט המחוזי הקובע דיון בתיק לאחר שנה עד שנתיים. בשלב זה ניתן צו כינוס לנכסי החייב, צו לעיכוב כל ההליכים נגדו (מלבד הליכים מיוחדים הקבועים בחוק) ונקבע תשלום חודשי לקופת הכנ"ר המיועדת לנושים.

     

    בנוסף, הכונס הרשמי ממנה מנהל/ת מיוחד/ת שתפקידם לבדוק את יכולת החייב ולהכין תוכנית לפירעון החוב.

     

    בדיון שייערך בבקשה ידון בית המשפט בהמלצות בעלי התפקיד, האם על החייב להמשיך בתשלום החודשי ואילו תנאים עליו למלא עוד. לאחר מכן, או שייקבע דיון נוסף או שהחייב יוכרז כפושט רגל ולעיתים, כבר במעמד ההכרזה יופטר מחובותיו.

     

    ההגבלות

    על מנת לוודא שהחייב יקיים את התחייבויותיו כלפי הנושים ולא יצבור חובות חדשים מוטלות על החייב הגבלות שונות, בהן:

     

    א. סטטוס של לקוח מוגבל מיוחד: המשמעות היא שלילת האפשרות לנהל חשבון שיש בו אשראי. חשוב לדעת כי כיום קיימת הוראה לאפשר לחייב כזה לנהל חשבון בנק כדי שיוכל לקבל קצבה או שכר, אך ללא אשראי וללא אפשרות למשוך שיקים.

    ב. הגבלת השימוש בכרטיסי חיוב: חל איסור על החייב לעשות שימוש בכרטיס אשראי, אלא בסייגים שבדין.

    ג. איסור ייסוד תאגיד או עניין בו: חל איסור על החייב להיות בעל מניות או בעל עניין בתאגיד, באופן ישיר או עקיף, למעט בנסיבות מיוחדות ובאישור.

    ד. עיכוב יציאה מהארץ: בדרך כלל, החל ממועד הוצאת צו כינוס נגד החייב מעוכבת יציאתו מהארץ. עם זאת, במידה שהחייב מעוניין לצאת לחו"ל ולתקופה קצרה – הדבר אפשרי, במקרים ובתנאים שייקבעו.

     

    אז איך מקבלים הפטר מהר?

    1. שתפו פעולה עם המנהל המיוחד: קבלת הפטר תלויה בהמלצת הכנ"ר והמנהל המיוחד וכמובן, בעמדת הנושים. בתי המשפט מתייחסים לעמדתם כמכריעה ולכן, חשוב מאוד לשתף עמם פעולה, להתייצב לחקירות ולגלות מסמכים.

    2. עמדו בתשלומים באופן סדיר וקפדני: טעות נפוצה אצל חייבים היא אי-עמידה בתשלום החודשי. התנהגות כזו עשויה להביא לביטול ההליך כולו. באם התשלום החודשי גבוה מדי עבור החייב, הוא בהחלט יכול לבקש הקטנה ואולם, עד שיקבל אישור לכך, עליו להקפיד ולשלם באופן עקבי.

    3. תום לב: אי אמירת האמת עלולה להביא לביטול ההליך או להתמשכותו. מנגד, גילוי לב (גם אם על טעות), תביא לתמריץ חיובי מצד המערכת ותסייע בקידום ההליך.

    4. לעמוד על קבלת הפטר: כאשר אין לחייב נכסים ואין טעם אמיתי להמשך ההליכים, יש לבקש הפטר ולא להמתין להמלצה מצד המערכת. למרות הרפורמה, מדובר במערכת עמוסה, המנהלת מאות אלפי תיקים וחשוב לעקוב ולהיות אחראיים על ההליך.

     

    ולסיום, הדבר החשוב ביותר בדרך אל ההפטר המיוחל הוא להיות אקטיביים וערניים בהליך. תגובות מהירות, מעקב ויוזמה יכולים להביא לקיצור משמעותי במשך ההליך וקבלת הפטר מהיר ויציאה לדרך חדשה.

     

    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • עו"ד מיכל שחר היא בעלת משרד עורכי דין העוסק בתחום המסחרי והנדל"ן, ובייעוץ בפשיטות רגל ופירוק חברות. היא משמשת היועצת המשפטית של לשכת היועצים העסקיים בישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: if production
    עו"ד מיכל שחר
    צילום: if production
    מומלצים