שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מהן ההגבלות על עברייני מין לאחר שחרורם?

    פיקוח הדוק והגבלות על תנועה ועיסוק: עבירות מין נמנות עם החמורות ביותר בחוק העונשין, ולכן המחוקק מתייחס להן בחומרה גם אחרי המאסר

    עבריין מין מורשע אינו מסיים את ריצוי עונשו כשהוא משתחרר מבית הכלא ועליו לעמוד בבדיקות חוזרות ונשנות לקביעת מסוכנותו. בד בבד גם מוטלות עליו מגבלות שונות, הפוגעות בזכויותיו כאדם, כמו חופש התנועה, העיסוק ועוד. להלן רשימה תמציתית של אותן מגבלות ודרישות הצפויות לעברייני מין מורשעים שזה עתה יצאו מבית האסורים.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים בערוץ משפט ב-ynet:

     

    צו פיקוח

    הצו ניתן על ידי בית המשפט מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. הוא כולל שורה של הגבלות, הנתונות לשיקול דעתו של בית המשפט, כמו איסור על שימוש בסמים או באלכוהול, איסור על החזקת חומר מעורר מינית, מגבלה על נהיגה, מגבלה על הימצאותו בסביבת מקומות מסוימים, על קיום קשר עם קטינים או עבריני מין, ואפילו על שימוש באינטרנט.

     

    בית המשפט גם נוהג למנות קצין פיקוח ולקבוע מהם המועדים והתדירות שבהם על הנאשם להתייצב למפגשים עם הקצין. בית המשפט הוא שקובע את סמכויות קצין הפיקוח. כך הוא יכול לאפשר לקצין לדרוש מהעבריין או בני משפחתו להתייצב לפניו, וכן לדלות מידע על העבריין מאנשים אחרים, להיכנס למקום מגוריו או לערוך חיפוש בביתו, לרבות במחשבו ולעיתים אף בגופו.

     

    מטרת הצו לפקח על העבריין ולדאוג לשיקומו, ובכך להפחית את הסיכון לכך שיחזור שוב על מעשיו העבריינים. צו הפיקוח יינתן לאחר שיתקיים דיון בנושא, אם ביוזמתו של בית המשפט ואם לבקשת היועץ המשפטי לממשלה. במקרה שנפגע העבירה הוא קטין מחויב בית המשפט לקיים דיון בעניין (אגב, לנפגע העבירה אין שום זכות לבקש להטיל צו פיקוח על מי שפגע בו).

    אילוסטרציה. מה רמת הסיכון הנשקפת משחרור העבריין? (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    אילוסטרציה. מה רמת הסיכון הנשקפת משחרור העבריין?(צילום: Shutterstock)

    על מנת להכריע לגבי הוצאת הצו ואופיו יבדוק בית המשפט את מסוכנות הנאשם. כלומר: מהי רמת הסיכון הנשקפת משחרורו. הבדיקה נערכת על ידי איש מקצוע שעבר הכשרה ייחודית בתחום עבריינות המין (פסיכולוג/פסיכיאטר/עובד סוציאלי/קרימינולוג) במחלקה לבריאות הנפש, המשמשת כחטיבת פסיכיאטריה משפטית ופועלת ברישיון משרד הבריאות.

     

    אם לא הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל או אשפוז, צו הפיקוח יינתן בסמוך לאחר גזר הדין. במידה שכן הוטלו עונשים כאמור – בדיקת המסוכנות והדיון בעניינו ייערכו בסמוך לשחרורו.

     

    מובן שהאיסורים והחובות המוטלים בצו עשויים לפגוע פגיעה קשה וניכרת בחייו של עבריין המין המשוחרר, שצריך למצוא את מקומו בחברה. לכן, החוק קובע כי על בית המשפט לדאוג לשמור על מידתיות ועל קשר בין המגבלה לבין הסיכון הנשקף מהעבריין, כך שהפגיעה בזכויותיו תהיה במידה פחותה ככל האפשר.

     

    שיקום מונע

    ב-2011 התקבל תיקון לחוק שבמסגרתו נקבע כי ניתן לשלוח את עבריין המין לטיפול ייעודי ושיקום מונע במרכז מיוחד, במטרה להפחית את רמת הסיכון לביצוע עבירות מין נוספות. התפיסה העומדת בבסיס תיקון זה היא האמונה שמניעת הישנות העבירות מקורה בתהליך שיקום המתרכז במאפיינים הקוגניטיביים של החשיבה המינית העבריינית.

     

    השתתפות בתוכנית לשיקום מותנית בהסכמה מפורשת של העבריין ובשיתוף פעולה מצדו, ועלולה לכלול מתן טיפול תרופתי.

     

    תכנית הטיפול נקבעת כחלק מצו הפיקוח ועל העבריין להשתתף בתכנית כפי שעליו לקיים את שאר תנאי הצו. עם זאת, העבריין יכול לחזור בו מהסכמתו להשתתף בתוכנית או לחלק מתנאיה, בהתאם לתנאים המנויים בחוק (בין היתר הודעה בכתב 30 יום לפני הפסקת התוכנית) ואז לא ייחשב כמי שהפר את הצו.

     

    תוקף צו הפיקוח נע בין 5 ל–20 שנה (במקרים של מסוכנות גבוהה במיוחד).

     

    מגבלות על חזרה לסביבת הקורבן

    החוק מאפשר לבית המשפט להטיל על עברייני מין מגבלה נוספת מעבר לצו הפיקוח, שתאסור על העבריין להתגורר או לעבוד באזור מוגדר. זאת במקרה שייקבע כי לקורבן העבירה עלולה להיגרם פגיעה נפשית של ממש אם העבריין יעבוד או יתגורר בקרבתו. הצו יכול להינתן לתקופה של עד שלוש שנים ובית המשפט רשאי להאריכו מעת לעת.

     

    את הבקשה לצו זכאים להגיש היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה, הצבא או עובד סוציאלי. כמו כן, בשונה מצו הפיקוח, גם נפגע העבירה זכאי לבקש מבית המשפט את הוצאת הצו.

     

    ועדת שחרורים

    החוק מקשה על קיצור תקופת מאסרם של עברייני מין וקיים בעניינם הסדר מיוחד בנוגע להתייצבות מול ועדת השחרורים (או בשמה הנפוץ "ועדת שליש"). בעוד שאסיר "רגיל" שמעוניין בקיצור תקופת מאסרו צריך להוכיח שהוא ראוי לשחרור והוא לא יסכן את שלום הציבור, כשמדובר בעבריין מין הוועדה מחויבת להיזקק לחוות דעת של גורמי חוץ לפני שהיא מחליטה על קיצור המאסר. המשמעות היא שיש לבצע לו הערכת מסוכנות כפי שפורט לעיל.

     

    יחס ייחודי זה, כמו גם הבדיקה המדוקדקת של מסוכנות עבריין המין, נובעים כמובן מחומרת העבירה והסכנה לפגיעה חמורה בשלום הציבור.

     

    כפי שניתן להבין, לאחר מיצוי עונשו נתון עבריין המין להחמרות וקשיים בשונה מעבריינים אחרים המצויים בשלב השחרור. החוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב בנוגע לאופן ה"טיפול" בעבריין המין המשוחרר כאשר לנגד עיניו עומדת המטרה להגן על הסביבה ולא להעניש את העבריין.

     

    לכן, חשוב לבדוק ולוודא מהן ההגבלות שהולכות להקשות על העבריין במיוחד והאם הן מידתיות יחסית לסכנה הנשקפת משחרורו. לדוגמה, בנסיבות מסוימות, שינוי מגורים או מקום עבודה יכול לגרום לנזק חמור בחייו של אסיר משוחרר. בית המשפט מחויב לדאוג שזכויותיו של העבריין נפגעות בצורה הפחותה ככל הניתן וכי המגבלות מתוחמות בזמן סביר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים