שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פיטר בוגדנוביץ': שוברי קופות משעממים אותי
    הוא היה שם בימי תור הזהב של הקולנוע האמריקני העצמאי, והכיר אישית את אורסון וולס והיצ'קוק, וכיום פיטר בוגדנוביץ' בן ה-75 מתגעגע. "'מלחמת הכוכבים' מחקה את התקופה", הוא אומר בראיון לרגל צאת סרטו החדש "מצחיקה שכזאת" ומתלונן: "בהוליווד רק מוציאים כסף כדי לעשות כסף"

    מרבית סרטיו של הבמאי האגדי פיטר בוגדנוביץ' הם מחוות נוסטלגיות לתור הזהב של הוליווד. כזו היתה "מה נשמע, דוק" (1972), בכיכובם של ריאן או'ניל וברברה סטרייסנד, שהחווה לקומדיות הרומנטיות המטורפות של שנות ה-30 - ובמיוחד "לגדל את בייבי" של הווארד הוקס מ-1938. כך גם "ירח של נייר" (1973), קומדיה נוסח פרנק קאפרה שהתרחשה באמריקה של תקופת השפל הכלכלי והפכה את טייטום או'ניל בת ה-10 (ששיחקה בסרט לצד אביה) לזוכה הצעירה ביותר בפרס האוסקר.

     

    וכמובן שאי אפשר בלי להזכיר את "הצגת הקולנוע האחרונה" (1971) המיתולוגי, שגולל סיפור התבגרות עצוב בטקסס של שנות ה-50, והושפע מסגנונו של במאי המערבונים ג'ון פורד. סרט זה אף גילה לעולם את סיביל שפרד הצעירה שלימים תהפוך לבת זוגו של הבמאי.

     

    סיביל שפארד וג'ף ברידג'ס הצעיר בטריילר של "הצגת הקולנוע האחרונה"

     

    הקריירה של בוגדנוביץ' החלה לדעוך אחרי שלושת סרטיו המצליחים האלה, אך גם בסרטיו הבאים הוא נותר נאמן לתשוקתו הישנה. "ניקלאודיאון" (1976) היה מחווה משעשעת לימי הסרט האילם, ואילו "הם צחקו על כולם" (1981), שהוא סרטו האהוב עליו ביותר, בכיכובם של אודרי הפברן ובן גזארה, נראה היה כשילוב של הגל החדש הצרפתי והקומדיה ההוליוודית הקלאסית.

     

    עתה הוא שב אל הטריטוריה הזו וסרטו החדש, "מצחיקה שכזאת" ("She's Funny That Way"), נראה כמו סרט של ארנסט לוביטש ("צרות בגן עדן") המתרחש בסביבתו הטבעית של וודי אלן. הגיבורה שלו היא כוכבת קולנוע (אימוג'ן פוטס) המגוללת באוזני מראיינת כיצד הפכה מנערת ליווי החולמת להיות שחקנית, למי שהיא היום. אוון ווילסון מגלם במאי תיאטרון המתאהב בה ומלהק אותה לתפקיד הראשי במחזה חדש.

     

     

    הטריילר של "מצחיקה שכזאת"

    הטריילר של "מצחיקה שכזאת"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    דמויות נוספות המסבכות את העלילה כוללות, רשימה חלקית בלבד, פסיכיאטרית נוירוטית (ג'ניפר אניסטון), מחזאי רגיש (וויל פורטה), ושופט בעל אובססיה לנערת הליווי (אוסטין פנדלטון). סיביל שפרד והקומיקאי ריצ'רד לואיס מגלמים את הוריה הוולגריים של הנערה שבכותרת, ולקינוח מפתיע במאי מפורסם בתפקיד עצמו.

     

    "אנחנו תמיד נמשכים לסוג הסרטים שגדלנו עליהם", מסביר בוגדנוביץ' בראיון ל-ynet את הקסם שמהלך עליו הקולנוע ההוליוודי הקלאסי. "הסרטים של תור הזהב של הוליווד היו עשויים טוב יותר. הרבה סרטים נהדרים בכל מה שקשור לכתיבה ולמבנה העלילתי. כיוון ששחקנים עבדו אז תחת חוזה והיו רכוש האולפנים, ניתן היה לכתוב תפקידים לשחקנים ספציפיים. אישיותו של השחקן הפכה לחלק מהדמות".

     

    השיחה עם בוגדנוביץ' בן ה-75 יכולה היתה בקלות להיוותר בפרק הזה בתולדות הקולנוע ההוליוודי. כמבקר קולנוע בעברו וכמנהל הסינמטק במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, הוא אחד מההיסטוריונים הנחשבים וחובבי הסרטים האובססיביים בנמצא. הוא היה מיודד עם אורסון וולס וג'ון פורד, כתב ספרים עליהם כמו גם על היצ'קוק ופריץ לאנג, ופרסם שתי אנתולוגיות של שיחות עם במאים ושחקנים הוליוודיים מפורסמים. הוא גם ידוע כחקיין נפלא, ובאירוע השקה של אחד מספריו בו נכחתי לפני מספר שנים בניו-יורק, הוא הפליא בחיקויים של מרלון ברנדו, ג'ון וויין וג'יימס סטיוארט.

     

    פיטר בוגדנוביץ'. היה שם עם כל הגדולים ()
    פיטר בוגדנוביץ'. היה שם עם כל הגדולים
     

    "היה לי המזל לפגוש רבים מהם", אומר בוגדנוביץ', אגב היכרותו עם האייקונים הקולנועיים הנ"ל ורבים אחרים, "אהבתי מאוד את קארי גרנט על המסך, ובאופן אישי והיינו מיודדים. הוא היה במידה רבה כמו הדמויות שגילם על הבד. הוא נהג לומר ש'כולם רוצים להיות קארי גרנט. אפילו אני רוצה להיות קארי גרנט'. כוונתו הייתה לפרסונה הקולנועית האלגנטית והמקסימה שלו.

     

    "קיבלתי השראה והתיידדתי עם מספר במאים שלכולם הייתה השפעה עלי. ג'ון פורד, אורסון וולס, הווארד הוקס, היצ'קוק. אפשר לומר שלמדתי באוניברסיטה משל עצמי. היו לי המורים הגדולים ביותר. שאלתי אותם שאלות ולרובם לא היה אכפת לענות עליהן. פורד היה גוער בי לפעמים: 'אלוהים אדירים בוגדנוביץ', אתה לא יכול לעשות שום דבר חוץ מאשר לשאול שאלות? לא שמעת מעולם על סימן הקריאה?!'". 

     

    הטריילר של "קלוני בראון" של לוביטש. ההשראה ל"מצחיקה שכזאת"

     

    כאמור, "מצחיקה שכזאת" מקבל את השראתו מהקומדיות המלטפות והתוססות של לוביטש. אחת הרפליקות החוזרות בסרט, "squirrels to the nuts" ("סנאים לאגוזים") לקוחה מהסרט האחרון שהשלים הבמאי לפני מותו "קלוני בראון" (1946), בכיכובם של ג'ניפר ג'ונס ושרל בואייה, שקטע ממנו חותם את סרטו של בוגדנוביץ'. קשה לומר שעבודתו הנוכחית - זהו סרט הקולנוע הראשון שמביים בוגדנוביץ' מזה 13 שנה - מזכירה במשהו את האלגנטיות והשנינות של לוביטש, אבל ישנם בו כמה רגעים משעשעים, והוא ספוג בנוסטלגיה כנה לסרטים הישנים יותר (בוגדנוביץ' סולד מהמושג "סרטים ישנים"), שהופכים את הצפייה בו למהנה.

     

    האם מצא באוון ווילסון ובאימוג'ן פוטס אותה איכות שהיתה לכוכבים ההוליוודיים של פעם? בוגדנוביץ' משיב בחיוב. "לשניהם יש איכויות של כוכבים", הוא מסביר, "לאוון ישנה אישיות ייחודית שעוברת בכל סרט. אפשר להשוות אותו עם כוכבי הקולנוע של פעם שנמשכתי אליהם. כאשר האישיות המסוימת של הכוכב משתלבת היטב עם הדמות הכתובה - הדבר מעניק להופעתו עושר. קשה למצוא שחקן שהוא מושך ומקסים וסקסי מבלי להיות מאיים, ואוון הוא כזה. לגבי אימוג'ן, חמש דקות אחרי שפגשתי אותה ידעתי שהיא הנערה. היא שובבה, בלתי שגרתית אך לא מתאמצת להיות כזו. זו פשוט היא".

     

    אימוג'ן פוטס (משמאל) ב"מצחיקה שכזאת". איכות של כוכבת (באדיבות סרטי יונייטד קינג) (באדיבות סרטי יונייטד קינג)
    אימוג'ן פוטס (משמאל) ב"מצחיקה שכזאת". איכות של כוכבת

     

    בוגדנוביץ' כתב את התסריט כבר לפני 15 שנה יחד עם אשתו-לשעבר לואיז סטרטן, אחותה של הדוגמנית דורותי סטרטן שהייתה מאהבתו (וגם הופיעה ב"הם צחקו על כולם"), עד שנרצחה על ידי בעלה. סיפורה הטרגי והרומן ביניהם שימש השראה לסרטו של בוב פוסי, "סטאר 80" (1983). בוגדנוביץ' ואחותה של מאהבתו המנוחה החלו לצאת שנתיים לאחר מכן, בהיותה בת 14.

     

    סטרטן אמורה הייתה לגלם אז את דמותה של נערת הליווי שהופכת לכוכבת, ואת תפקיד במאי התיאטרון תכננו השניים להפקיד בידי חברו הטוב ג'ון ריטר. מותו הפתאומי של כוכב "שלושה בדירה אחת" דחק הצידה את התכניות, והפרויקט נשלף בסופו של דבר מהמגירה רק בזכות הבמאים ווס אנדרסון ונואה באומבך שניאותו לשמש כמפיקים בפועל של הסרט.

     

    בוגדנוביץ' היה שחקן (למעשה, הוא ממשיך לשחק עד היום והופעתו הזכורה ביותר מהשנים האחרונות היא בתפקיד הפסיכולוג של לוריין בראקו ב"סופרנוס"), לפני שהפך לאחת הדמויות המייצגות של "הוליווד החדשה" של שנות ה-70 שירשה את מקום הוליווד הקלאסית, ומזוהה עם במאים כמרטין סקורסזה, פרנסיס פורד קופולה, סטיבן שפילברג וג'ורג' לוקאס. הוא עצמו ביים אז את סרטו הראשון, "מטרות" (1968), על מסע רצח שפוצח בו סוכן ביטוח צעיר לכאורה ללא כל סיבה.

     

    בוגדנוביץ'. הוליווד הגדולה שהרסה את הקולנוע האמריקני ()
    בוגדנוביץ'. הוליווד הגדולה שהרסה את הקולנוע האמריקני

     

    ממרחק הזמן נדמה שבוגדנוביץ' רואה את התקופה ההיא כזוכה להערכת יתר. "היתה תקופה בין 1966 ו-1976 שאנשים חושבים עליה כעל שנות ה-70. היא התחילה עם 'מלאכי הפרא' של רוג'ר קורמן ו'בוני וקלייד' של ארתור פן. אני חושב שזו היתה תקופה מעניינת. הרבה במאים חדשים צצו ועלו באותה תקופה, ואפילו התלוצצתי שהדרך הקלה ביותר לקבל אז הזדמנות לביים סרט היא לא לביים אחד קודם. שיטת האולפנים קרסה, כוכבים כבר לא היו כבולים בחוזים לטווח ארוך, ולבמאים היה הרבה חופש. אבל לא הייתי קורה לזה תור הזהב, אולי תור הכסף".

     

    ולמה התקופה הזו הסתיימה?

     

    "התקופה הזו נמחקה על ידי ההצלחה העצומה של 'מלתעות' ו'מלחמת הכוכבים'. הם עשו הרבה כסף בסוף שבוע

     הראשון וזה הפך לפרדיגמה החדשה. הוליווד החלה ללכת על שוברי קופות, ובהדרגה עשו פחות ופחות סרטים אישיים ומעניינים".

     

    לאחרונה יצא בוגדנוביץ' כנגד ג'יימס קמרון והאשים את הצלחת סרטו "טיטניק" (1997) בדעיכתם של הסרטים הקטנים, העצמאיים. "אני לא בדיוק מאשים מישהו", הוא מתקן. "זה פשוט קרה. קמרון עשה סרט שעלה 150 מיליון דולר ושכולם בהוליווד חשבו שיהיה אסון. אחרי ההצלחה, כולם החליטו שזו הדרך לעשות הרבה כסף. בעיניי, זה שטויות. אפשר לעשות סרט בתקציב נמוך, ואם הוא מצליח אתה מרוויח יותר מאשר עם סרט בתקציב ענק. הצרה היא שהיום רוב הסרטים הם כאלה, ואני משתעמם מהם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים