הירח המוזר במערכת השמש: תמונות תקריב חדשות
החללית קאסיני צילמה תמונות חדשות של ההיפריון, ירחו המוזר של שבתאי ומכתשיו, כשחלפה על פניו במרחק 34,000 קילומטרים
השבוע פורסמו באתר האינטרנט של משימת החללית קאסיני תמונות חדשות, המציגות את החללית כאשר הייתה מצויה בנקודה הקרובה ביותר לירח המוזר של שבתאי. התמונות מציגות את המרקם המוזר של ההיפריון, עמוק ומצולק עם מכתשים רבים וחומר כהה בין סדקיהם.
במהלך ההתקרבות הזו עברה קאסיני את ההיפריון במרחק 34,000 קילומטרים. ההתקרבות הגדולה ביותר לירח המוזר של שבתאי קודם לכן אירעה בשנת 2005 במרחק 505 קילומטרים.
היפריון הוא הגדול ביותר בסדרת הירחים הלא סדירים של שבתאי, ולו צורה של תפוח אדמה. הצוות של קאסיני מייחס את המרה הספוגי של ההיפריון לעובדה שהואמצוי בצפיפות נמוכה יחסית לגודלו. כך נוצר ירח מנוקב, עם כח כבידה חלש יחסית.
לקאסיני מתוכננות עוד מספר גיחות סביב שבתאי בשנה זו. ב-2017, המשימה הסופית שלה תכלול צלילה חוזרת בחלל בין שבתאי וטבעותיו.
משימת קאסיני-הויגנס היא פרויקט משותף לנאס"א, סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל האיטלקית. המעבדה להנעה סילונית של נאס"א בפסדינה, קליפורניה, מנהלת את המשימה הנוכחית, משימת הדירקטוריון של הסוכנות בוושינגטון. מרכז פעולות ההדמיה של קאסיני נמצא במכון למדעי החלל בבולדר, קולורדו.
החללית קאסיני קרויה על שמו של האסטרונום האיטלקי-צרפתי ז'אן דומיניק קאסיני, שחקר את ירחיו של שבתאי וגילה במהלך שנת 1675 ארבעה מהם – יפטוס, ריאה, תטיס ודיון. קאסיני גילה גם כי הטבעת הגדולה של שבתאי, שר הטבעות, מורכבת מלפחות שתי טבעות קטנות יותר. שנים רבות מאוחר יותר, עם התפתחות הטכנולוגיה ואמצעי הצפייה בחלל, גילו חוקרים כי הטבעת מורכבת מאלפי טבעות זעירות, בהרכבים שונים.
שבתאי הוא הרחוק ביותר מבין כוכבי הלכת הנראים לעין הלא-מצוידת. בשנת 1610 צפה בו גליליאו לראשונה בטלסקופ, והבחין במוזרות - שבתאי נראה לא כדיסקה עגולה, כשאר כוכבי הלכת, אלא היו לו מין "אוזניים", שטיבן לא היה ברור לו. ב-1656 הסביר כריסטיאן הייגנץ כי זו מערכת של טבעות. אלה הפליאו את האסטרונומים ואת הפיסיקאים, שהתקשו בהסברתן - מה גם שבמרוצת השנים הראו תצפיות כי המבנה שלהן מורכב מאוד וגם יציב.
במהלך ההתקרבות הזו עברה קאסיני את ההיפריון במרחק 34,000 קילומטרים. ההתקרבות הגדולה ביותר לירח המוזר של שבתאי קודם לכן אירעה בשנת 2005 במרחק 505 קילומטרים.
(צילום: נאס"א)
לקאסיני מתוכננות עוד מספר גיחות סביב שבתאי בשנה זו. ב-2017, המשימה הסופית שלה תכלול צלילה חוזרת בחלל בין שבתאי וטבעותיו.
(צילום: נאס"א)
החללית קאסיני קרויה על שמו של האסטרונום האיטלקי-צרפתי ז'אן דומיניק קאסיני, שחקר את ירחיו של שבתאי וגילה במהלך שנת 1675 ארבעה מהם – יפטוס, ריאה, תטיס ודיון. קאסיני גילה גם כי הטבעת הגדולה של שבתאי, שר הטבעות, מורכבת מלפחות שתי טבעות קטנות יותר. שנים רבות מאוחר יותר, עם התפתחות הטכנולוגיה ואמצעי הצפייה בחלל, גילו חוקרים כי הטבעת מורכבת מאלפי טבעות זעירות, בהרכבים שונים.
(צילום: NASA/JPL/Caltech)
רק בשנות ה-50 של המאה ה-19 הסביר ג'יימס קלרק מקסוול כי הטבעות אינן קשיחות, אלא עשויות ממספר עצום של גושים קטנים של חומר. כיום ידוע שהחומר הוא בעיקרו קרח מים. גודל הגושים מגיע עד לכמה מטרים לכל היותר, ואפשר לראות כל אחד מהם כ"ירח" של שבתאי. עובי הטבעות אינו מגיע לקילומטר אחד, ושפת החיצונית מביניהן נמצאת 237,000 ק"מ מפני כוכב הלכת.
אורך היממה של שבתאי מקאסיני
צילום: NASA/JPL/Space Science Institute
