בושה וחרפה על פי 'הארץ'
מי צריך להתבייש. אלו שלא תוקפים (את ראש הממשלה ישראלי על מדניותו) או אלו שמעזים לתקוף (את שר האוצר של אובמה)
ברק רביד - חייבים לתקוף!
במהלך ראיון בהנחיית העיתונאי בני טייטלבאום, ברשת ב'. עלה הכתב המדיני של עיתון 'הארץ', ברק רביד, לשידור. רביד טען כי ראש הממשלה נתניהו משמר סטטוס-קוו בכל תחום, "למה שישתנה עכשיו? אנשים לא משתנים בגיל 65", נימק רביד, טייטלבאום השיב: "כן, אבל הלכנו לבחירות וזה מה שהעם רוצה וזה מה שהעם החליט".
או-אז נעלמה שלוות נפשו של רביד שהסתער בציפורניים שלופות על טייטלבאום: " אני חייב להגיד לך משהו על הטענה...נתניהו ניצח בבחירות, אז סליחה, אז אסור להגיד יותר שום דבר נגדו?", תשובתו של טייטלבאום כי "להפך, צריך לבקר אותו מכל הכיוונים" לא עזרה, כטורף המסתער על הטרף המשיך רביד: "אז בני תתבייש לך...אתה כנראה לא מבין מה אמור עיתונאי לעשות. עיתונאי לא אמור להגיד 'אה, נגמרו הבחירות, שקט יורים, עד הבחירות הבאות אני לא אומר שום דבר נגד הממשלה', ולקינוח, לאחר תאר את דבריו של טייטלבאום כ'דמגוגיה זולה', קרא לו רביד להצטרף ללשכת ההסברה של נתניהו.
חמי שלו - אסור לתקוף!
בצורה אירונית, פורסם היום טור מאתגר בעיתון 'הארץ'. כתב העיתון בארה"ב, חמי שלו, ביקר את המקלחת הצוננת לה זכה שר האוצר האמריקאי בכנס הקהילה היהודית. "חסרת רסן וכפוית טובה" כך תאר שלו את הקהילה היהודית. וכשניסה למצוא סיבה ל'תקרית המביכה', בלשונו, תאר "אווירה כללית, מופקרת, שיצרו גורמים בפוליטיקה ובתקשורת...אתמול זה יצא מכלל שליטה...עבור ישראלים מגיל מסוים, האסוציאציה לימים שלפני רצח רבין היתה בלתי נמנעת." – לא פחות, נשק יום הדין נשלף, 'ברירת שמשון' תוצרת אמריקה.
לנגד עינינו דוגמה קלאסית של דו-פרצופוית והתחסדות. כתב בכיר במערכת עיתון 'הארץ', ברק רביד, משפיל, בשידור חי, עיתונאי אחר מכיוון שלא אץ לבקר, באופן מיידי, את מדיניותו של ראש הממשלה הנבחר; מצד שני, טור פרשנות מרכזי של כתב בולט בעיתון 'הארץ' מבקר את יהודי ארה"ב על כך שהם מבקרים בצורה מופגנת מדיניות של נשיא נבחר.
וברצוני להעלות הצעה: נעמיד את ברק רביד מול חמי שלו, ונראה אם האומץ שהפגין רביד מול טייטלבאום תלוי באג'נדה. אחרי הכל ברק רביד מבין "מה אמור עיתונאי לעשות": לתמוך באג'נדה על חשבון האתיקה העיתונאית.
