שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    להכיר כל פלסטיני, כל סמטה בכפר וכל חמולה. מה עובר חניך שעומד להפוך לאיש שב"כ?
    יותר משנתיים של הכשרה, 9 חודשים של לימודי ערבית בתנאי פנימייה, תרגול של שיחת פייסבוק עם נער פלסטיני והדרך לגייס, למשל, את החייט של איש העסקים שמממן פיגועים. השב"כ החל בקמפיין גיוס ו-ynet מציג: מה צריך לעבור כדי להפוך לרכז שטח האחראי על שכונה בגדה, בעזה או אפילו בסיני?
    המרדף של השב"כ למניעת הפיגוע הבא נמשך סביב השעון והוא למעשה אינסופי. למרבה הצער הציבור שומע על פי רוב דווקא על המקרים שבהם לא הושג המידע המודיעיני הדרוש וחוליית הטרור הצליחה במזימתה. באופן יוצא דופן, ולרגל פתיחת קמפיין של השב"כ לגיוס רכזי מודיעין, התאפשרה ל-ynet הצצה למסלול ההכשרה ואופן הפעולה של אלה המאיישים את הקצה המבצעי האחרון של שירות הביטחון הכללי, זה שמפריד בין פיגוע דמים ליום שקט נוסף בגדה.

     

    שנתיים עד שנתיים וחצי של הכשרה עוברים אנשי השב"כ עד שהם ממונים לתפקיד רכזי שטח גיזרתיים על מרחב מסוים. עשרות כמותם יש בשב"כ, ובניגוד למקבילים שלהם מהצבא - מ"פים, מג"דים או מח"טים – רכזי השב"כ לא מוחלפים אחרי קו של חצי שנה או כהונה של שלוש שנים. רכזי השב"כ נושמים, חיים ואחראיים על הגיזרה שלהם, לעיתים 3-2 שכונות מעיר פלסטינית או עיירה גדולה, למשך שבע או שמונה שנים ואף יותר.

    להיות רכז שב"כ במזרח ירושלים. אילוסטרציה (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    להיות רכז שב"כ במזרח ירושלים. אילוסטרציה(צילום: גיל יוחנן)

    רק כמה עשרות בודדות, מתוך אלפים שמגישים בקשה למועמדות, עוברים בהצלחה את סדרת הראיונות, המיונים והמבדקים לפני שהם נבחרים להתחיל את מסלול ההכשרה. דרישות הסף הן ניסיון פיקודי או ניהולי, השכלה אקדמית לא מחייבת (מי שמגיע ללא תואר אקדמי משלים לימודים במסגרת ההכשרה), וגם שום ידע בערבית.

     

    הדבר העיקרי שבוחנים במיונים הוא תכונות המועמד/ת כמו חדות, יצירתיות, ביטחון עצמי, מהירות תפיסה, בגרות אישית וכישורים קוגניטיביים מול מצבים שונים ומשתנים. גם הקורס עצמו ממיין, אך מרבית המתחילים אותו גם מסיימים. כך נראית ההכשרה:

     

    לומדים את השפה באולפן

    השלב הראשון בהכשרה הוא קורס למידת הערבית הפלסטינית על בוריה: במשך תשעה חודשים, בתנאי פנימייה, משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה, עם אפטר אחד של כמה שעות באמצע השבוע. בקורס לומדים לא רק לדבר ולהבין ערבית מדוברת וספרותית, אלא את התרבות, מנהגי האסלאם ואת מגוון צורות הדיבור והסלנג הפלסטיני המעודכן: כיצד מנהלים בפייסבוק שיחה עם נער בן 17 משכם (כולל ה"חחחחח" ושאר הסימונים הייחודיים לערבים ברשתות החברתיות), על מה מקפידים בשיחת פנים מול פנים עם אימאם במסגד של רמאללה, איך מתקשרים בעגה גבוהה עם רופא מבית לחם או מרצה לכימיה מאוניברסיטת ביר זית, ומה הדרך הכי טבעית לברבר עם פרחח ממחנה הפליטים של ג'נין שמעולם לא למד לקרוא ולכתוב.

     

    כל הפלסטינים, מבחינת רכז המודיעין הטרי, הם מגויסים בפוטנציה, והדרך לשכנע אותם לשתף פעולה עם ישראל, מה שנחשב בחברה הפלסטינית כבגידה, מתחילה בשיחה מוצלחת שיוצרת אמון ראשוני. את הפסיכולוגיה שבמלאכת הפיכת מקור לסוכן מקבלים בבית הספר למודיעין, שם לומדים לאתר את נהג ההסעות שמסיע ללימודים את בנו של פעיל הג'יהאד או את תופר החליפות של איש העסקים הפלסטיני המממן חוליות טרור.

    להכיר כל סמטה בעיר הפלסטינית (צילום: אילן סימקין, דובר צה"ל) (צילום: אילן סימקין, דובר צה
    להכיר כל סמטה בעיר הפלסטינית(צילום: אילן סימקין, דובר צה"ל)

    48 שנים פועל אולפן הערבית של השב"כ, והוא הפך לשם דבר בקהיליית המודיעין הישראלית כולה. לומדים בו ערבית גם גורמי מודיעין מגופים ביטחוניים אחרים. את פרק האולפן מסיים החניך עם שליטה בניב הפלסטיני כאילו היה שפת אמו. המוטו בהכשרה: אם אתה מדבר בשפתו של הפלסטיני, אתה מדבר ללבו, וכך תצליח לגייס אותו.

     

    המורים באולפן מגיעים ממקומות שונים: חלקם "לשעברים" בתחומים מבצעיים, אחרים צעירים שלמדו מזרחנות ואת רזי השפה הפלסטינית ברמה אקדמית, וחלקם גם מבוגרים, שיכולים להיות הסבים של החניכים, שנולדו וגדלו במדינות ערב. הלמידה מתנהלת בכיתות מתוקשבות, באמצעות טאבלטים וסמארטפונים, והיא כוללת בשלהי הקורס גם התנסויות בערבית בשטח. בשב"כ נחשב שלב האולפן ל"קורס הטיס" בהכשרת רכז המודיעין.

     

    סיבוב בקסבה בצהרי היום

    השפה הערבית-פלסטינית מוגדרת בשב"כ ככלי נשק של הרכז, אך לא הנשק היחיד. את שיטות הגיוס המסווגות, דרכי השכנוע והאמצעים להפוך פלסטיני את עורו הם לומדים בשלב השני של ההכשרה. שם כבר מסתובבים בשטח הפלסטיני עצמו, לעיתים בגיזרה המיועדת לשירות.

     

    הרכז נדרש להכיר כל משפחה, חמולה, כל בית, חנות, פינת רחוב או סמטה וסכסוך פלילי בכפר. הרכז עצמו מוכר בקרב הפלסטינים בשטח שהוא מכסה מתוך מטרה שיידעו להגיע אליו, וחלק מהסיורים שהוא מבצע, בליווי חיילי צה"ל, הם בצהרי היום כדי להפגין נוכחות ולהבהיר שלכל פלסטיני יש כתובת קבועה להגיע אליו אם יחליט לשתף פעולה עם האויב.

     

    אך בעוד שצה"ל שולט ביטחונית בערי ובכפרי הגדה, ורכזי המגזר הערבי בישראל לא זקוקים כלל לליווי כדי להסתובב בנצרת או באום אל-פחם, התמונה שונה כשמדובר ברכזי המודיעין האחראים על המגזר הבדואי בנגב, ועל אחת כמה וכמה על הגזרות השונות ברצועת עזה או בחטיבת השב"כ החדשה שהוקמה בשנתיים האחרונות וחולשת על סיני.

     

    איך מדברים עם נער פלסטיני בפייסבוק? (צילום: משטרת ישראל) (צילום: משטרת ישראל)
    איך מדברים עם נער פלסטיני בפייסבוק?(צילום: משטרת ישראל)

    הרכזים המיועדים לאסוף מודיעין מקרב השבטים בנגב עוברים השלמה מיוחדת בשל הניב החריג והקשה יחסית להבנה שבו מדברים הבדואים. רכזים של רצועת עזה מעולם לא דרכו ברחובות ובשכונות שעליהם הם אחראים, אפילו לא במבצע צוק איתן, שבו צה"ל נכנס רק לשול הקצר של הרצועה. ובכל זאת, הם נדרשים להכיר כל צעד ושעל של פעילי הטרור השונים, בעיקר באמצעות סוכנים פלסטינים שמופעלים מרחוק או בשיחות פרונטליות כאשר אלה יוצאים לישראל דרך מעבר ארז.

     

    לאלה מתווספים מל"טים מיוחדים שמפעיל שב"כ ואמצעי מעקב טכנולוגיים שמאפשרים חיסול ממוקד כגון זה של רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי בתחילת מבצע עמוד ענן או חיסול בכירי הארגון בשלהי צוק איתן, תוצאה של עבודת מודיעין מוקדמת סיזיפית שמטרתה לא רק לדעת היכן בדיוק ובאיזה רכב ייסע היעד לחיסול, אלא גם מי יהיה איתו ברכב והאם במסלול נסיעתו באל בורייג' תעצור בטעות או במכוון קבוצה של תלמידי בית ספר.

     

    הקושי האמיתי מתחיל כאשר המעטפת הטכנולוגית מאבדת רלבנטיות: בכיר חמאס המיועד לחיסול, שכלי הטיס ההתקפי של חיל האוויר רחוק מעליו, יכול ברגע האחרון להחליף טלפון נייד ולהיעלם, מה שהופך בפעם המי יודע כמה את רכיב היומינט (מודיעין אנושי) לקריטי להצלחת המשימה. ברגעים הללו, כאשר הרכז נמצא בחפ"ק הקדמי של המבצע מחוץ לרצועה, מתנהל קרב מוחות בינו לבין בכיר החמאס או מפקד החוליה שמתעתד לשגר טיל נ"ט לעבר סיור של צה"ל ליד נחל עוז או לחדור דרך מנהרה לכרם שלום.

     

    רכזי רצועת עזה, גם הוותיקים שבהם, נדרשים לא לקפוא על השמרים, ותוך כדי עבודתם הם חוזרים לאולפן ללמוד מהשינויים בטרמינולוגיה העזתית מהשנים האחרונות. ממילון שלם של מושגים צבאיים שבהם הפלסטינים משתמשים לתיאורי מלאכת חפירת המנהרות, סוגי הנ"ט ואמצעי הלחימה המגוונים ברצועה, דרך מושגים פיננסיים המשמשים את מסלקת הטרור הפלסטינית הענפה ועד לעגה הדתית קיצונית בעקבות האיסלמיזציה ברצועה ובה משתמשים פעילים סלפים המזוהים עם דאעש.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים