שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות

      בנק ישראל: פנסיית החובה פגעה בשכר העובדים

      בדיקת בנק ישראל: הסדר פנסיה חובה שהחל בשנת 2008, הגדיל אמנם את שיעור העובדים המפרישים כספים לפנסיה, אולם המעסיקים גלגלו את עלות ההסדר לעובדים ובפועל המהלך פגע בשכרם

      פנסיית חובה: האם העובדים משלמים את מחיר ההסדר? הסדר פנסיה חובה במשק החל בישראל בשנת 2008. מאז מחוייבים המעסיקים להפריש מדי חודש עבור החיסכון של עובדיהם.

       

       

      החיסכון לפנסיה מורכב מחלק שמפקיד העובד וחלק שמפקיד המעסיק. שיעור ההפרשה לחיסכון (כולל חלקו של העובד וחלקו של המעביד) עומד כיום, במסגרת פנסיית החובה, על 11.5% מהשכר (לא כולל הפרשה לפיצויים), לאחר שעלה בהדרגה משנת 2008.

       

      לפני שההסדר נכנס לתוקף, בשנת 2007, כ-60% מהעובדים (ומעסיקיהם) הפרישו לחיסכון פנסיוני, ועד 2012 עלה שיעור זה ליותר מ-80%.

       

      מחקרים שבחנו את פנסיית החובה מצאו כי ההסדר פוגע בחלק ניכר מהעובדים שלא הפרישו לפנסיה לפני הפעלתו. זאת משום שההסדר מפחית את שכרם בשנים שבהן הוצאותיהם גבוהות והכנסתם נמוכה. מצד שני הוא מוסיף להם הכנסות מפנסיה בגיל שבו הכנסתם גבוהה יחסית מלכתחילה.

       

      למרות האמור, ההסדר גם עשוי להועיל לעובדים מכיוון שהוא מחייב את המעסיקים להפריש לחיסכון הפנסיוני שלהם סכום שעומד על 6% משכרם (חלק המעביד). הפרשה זו מתווספת לשכרו של העובד, והיא עשויה למתן את הפגיעה שגורמות הפרשותיו לחיסכון החובה, ואף להביא לכך שההסדר בכללותו ישפר את רווחתו.

       

      ואולם שיפור כזה יכול להתרחש רק אם המעסיקים לא יקזזו את התוספת להפרשותיהם משכר העובדים.

       

      ירידה של 11% בהכנסה הפנויה

      אז מה קרה בפועל? סקירה כלכלית שיפרסם בקרוב בנק ישראל, ובחנה בין היתר את השינוי בשכר העובדים, 5 שנים מאז החל הסדר פנסיה חובה, מלמדת כי ההסדר התבטא בהאטה בקצב הגידול בשכר העובדים שלא הפרישו לפנסיה ב-2007, טרם החלת ההסדר, המאופיינים בעיקר ברמות שכר נמוכות.

       

      שיעור ההאטה, בהשוואה לגידול בשכרם של העובדים שהפרישו לפנסיה ב-2007, דומה לשיעור הגידול בהפרשות המעסיק לפנסיה. במילים פשוטות - העובדים נשאו בחלק הארי של הנטל בגין פנסיית החובה, ודאי אם מתחשבים גם בהפרשותיהם הישירות.

       

      הממצאים מלמדים כי פנסיית החובה התבטאה בכך שקצב הגידול בשכר העובדים שהיוו את קבוצת היעד של ההסדר – העובדים שלא הפרישו לפנסיה לפניו – האט בשיעור של כ-4% עד 4.5%; שיעור ההאטה דומה לתוספת ההפרשה של המעסיקים – 4.16% בשנת 2012. למעשה העובדים ספגו ירידה של כ-11% בהכנסתם הפנויה (הנובעת מגלגול הפרשת המעסיק על העובד ובנוסף לכך הפרשת העובד עצמו).

       

      "מהניתוח עולה שכאשר מטמיעים בשוק העבודה תכניות לטווח הארוך, יש לגבש הערכה מפוכחת לגבי כלל השלכותיהן, לרבות תגובת השוק אליהן", נכתב בסקירת בנק ישראל. "קביעות פורמליות לגבי חלוקת הנטל בין גורמים שונים עשויות להשפיע על התוצאות בטווח הקצר, אך יש לעצב את התכניות גם בהתאם לכיווני ההתפתחות הפוטנציאליים בטווחים ארוכים יותר – כאשר הכוחות הכלכליים באים לידי ביטוי".

       

      "ללא תהליכים כאלה התכניות עשויות להניב תוצאות שיוזמיהן לא צפו ולא חתרו אליהן. כפי שממחישה פנסיית החובה, הטמעתה אכן הגדילה במידה ניכרת את שיעור העובדים החוסכים לפנסיה, אך בניגוד לכוונה המשתמעת ממבנהו הפורמלי של ההסדר, הנטל שלו נפל בסופו של דבר על כתפי העובדים ולא התחלק בינם למעסיקים".

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים