שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ישראל וירדן משתפות פעולה: לשקם את הירדן

    בכנס שנערך בירדן הוצגה התוכנית לשיקום הנהר. נציג ממשלת ירדן: "האחריות להתייבשות נהר הירדן היא משותפת, וחלה גם על הצד הישראלי, גם על ירדן וגם על הסורים, על רקע הקמת מספר מוגזם של סכרים ובארות אשר ייבשו את זרם נהר הירמוך"

    תוכנית אב ראשונה מסוגה לשיקום נהר הירדן ובקעת הירדן הוצגה היום (ג') לראשונה בכנס של ארגון "אקופיס" שהתקיים בירדן. בארגון אומרים כי התוכנית צפויה לשקם את נהר הירדן, להביא לפיתוח כלכלי ותיירותי של בקעת הירדן ולמנוע מדעאש וגורמים קיצוניים להתחזק באזורי בקעת הירדן והגבול הירדני.

     

    בכנס השתתפו נציגים מישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית ורחבי העולם. בין היתר נכחו בכנס ראש רשות עמק הירדן הירדנית, סעיד אבו האמור, סגן השר הישראלי לשיתוף פעולה אזורי, ח"כ איוב קרא, חברי הכנסת מירב מיכאלי, עומר בר לב ויוסי יונה וגם סגן שר החקלאות הפלסטיני, עבדולה לאחולה. כמו כן נכחו בכנס נציגי המדינות התורמות לקידום התוכנית ובכירים בבנק העולמי.

     

    מרכיבי התוכנית כבר זכו לתמיכה רשמית מצד ממשלת ירדן מפני שהיא רואה בחשיבות עליונה להפריח אזור זה מבחינה כלכלית וחברתית - בצד הירדני של הנהר 40% מבין 500,000 התושבים הנם מחוסרי עבודה ונמצאים במצב של עוני, מצב אשר עלול להוביל להקצנה אסלאמית וערעור השלטון הקיים. בהתאם, הממשלה הירדנית רואה חשיבות רבה בקידום השלכות צעדי הפרוייקט המוצעים על הגדה הירדנית.

     

    סעיד אבו האמור (שלישי משמאל) וסגן השר קרא (שני מימין) (צילום: אקופיס) (צילום: אקופיס)
    סעיד אבו האמור (שלישי משמאל) וסגן השר קרא (שני מימין)(צילום: אקופיס)

     

    גם מצד הישראלים הובע רצון לקדם חלקים מהתוכנית, שלא נוגעים בהיבטים הטעונים יותר, כמו תיירות, חקלאות ושיקום הירדן. סגן השר קרא, שנאם בכנס, אמר כי "נהר הירדן הוא אחד הנהרות החשובים למיליוני מאמינים מכל רחבי העולם ובאחריותנו לשקמו גם עבור הציבור הישראלי וגם עבור ציבור המאמינים בעולם כולו. פרויקט שיקום נהר הירדן מאפשר שיתופי פעולה בין כל הגורמים באזור וישראל תומכת בתפישה הרואה חשיבות בשיקום אגן הירדן, לכן ביצעה מספר פרויקטים בנושא בשנים האחרונות. ב-2013 הוזרמו 9 מיליון קוב מים טבעיים מהכנרת לירדן הדרומי ובמקביל פותחו אזורי תיירות ייחודיים באזור"..

     

    סעיד אבו האמור מירדן אמר כי התוכנית שהוצגה היום הנה בעלת חשיבות עצומה: "רשות עמק הירדן עשתה מאמצים רבים לשקם את הנהר ואנו עובדים בשיתוף פעולה עם הצד הישראלי על מנת לעצור את זיהום נהר הירדן. האחריות להתייבשות נהר הירדן היא משותפת, וחלה גם על הצד הישראלי, גם על ירדן וגם על הסורים, על רקע הקמת מספר מוגזם של סכרים ובארות אשר ייבשו את זרם נהר הירמוך. כמעט ואין לנו בירדן ים להשתמש בו לצורך התפלה. לכן, הפיכתו של נהר הירדן למקור מים מרכזי וכמקור לפיתוח כלכלי ואזורי הוא הכרחי ועל כולנו לקחת את האחריות ולהגן עליו. בתקווה, נפעל תמיד יחד למען האינטרסים המשותפים של העמים שלנו."

     

    היעד: מוביל המים המרכזי של ירדן וישראל

    התוכנית לשיקום בקעת הירדן נבנתה במהלך שלוש השנים האחרונות על ידי ארגון "אקופיס מזה"ת", בשיתוף מומחים מרחבי העולם ובהובלת החברה המובילה בעולם לתכנון פיזי, ROYAL Haskoning DV. חזון התוכנית - שיקום מלא של נהר הירדן הדרומי תוך שימוש בו כמוביל המים המרכזי של ירדן וישראל והפיכתו לאטרקציה תיירותית בינלאומית המושכת עשרות מיליוני תיירים. כמו כן, פיתוח תשתיתי וכלכלי באזור הירדן הדרומי (בחלק שבין דגניה לים המלח) והפיכת האזור למבוסס על תיירות וחקלאות בר קיימא שיביאו לשיפור אדיר באיכות כל תושבי האזור.

     (צילום: אקופיס) (צילום: אקופיס)
    (צילום: אקופיס)

     

    בארגון אומרים כי התוכנית מהווה נדבך נוסף משלים למאמצים הממשלתיים השונים שפועלים כבר היום בשטח למען שיקום הירדן והיא קוראת להקמת פרויקטים חדשים באזור בקעת הירדן ושיקום נהר הירדן. על-מנת ליישמה עד שנת 2050 מוערך על ידי מנסחי התוכנית כי יידרשו 4.5 מיליארד דולר שחלקם יגויסו בשווקי ההון הבינלאומיים וביתר על ידי תרומות עד 2050 על ידי מדינות אירופה, ארה"ב, הבנק העולמי וארגונים בינלאומיים נוספים, כאשר נציגים בכירים של כל הגופים יגיעו להשתתף בכנס.

     

    בתוכנית נמנים מספר פרויקטים הניתנים לביצוע באופן מיידי (עד שנת 2020) אשר יובילו לייצוב האזור ובהמשך לשיתוף פעולה מלא בין הצדדים - פיתוח תיירות אזורית חוצת גבולות שתחזק את הכלכלה האזורית ותייצר מקומות עבודה חדשים לתושבי האזור, נטרול כל המקורות המזהמים את נהר הירדן המגיעים משטחי הרשות הפלסטינית, ירדן וישראל וטיפול בשפכים המזוהמים הקיימים בו כיום הקמת יישובים עירוניים ותשתיות חדשות באזור הירדן הדרומי, בניית תשתיות, סלילת כבישים וקידום תחבורה ציבורית. לשם ביצוע פרויקטים אלה עד שנת 2020, תידרש השקעה של 495 מיליון דולר - 165 מיליון דולר בחלק הישראלי ו-330 מיליון דולר בירדן וברשות הפלסטינית.

     

    לדברי גדעון ברומברג, מנכ"ל הישראלי של אקופיס המזה"ת: "ברגע שכלל הגורמים המעורבים יפעלו להרחבת שיתוף הפעולה באזור אגן הירדן הדרומי לכדי טיהור הירדן, הגדלת

     כמות המים הנקיים שזורמים בו ופיתוח אזורי התיירות באזור, באופן טבעי אגן הירדן הדרומי יפרח ויקומו מקומות עבודה חדשים שיביאו לשיפור כלכלי. פעילות מידית של ישראל ושאר הגורמים באזור, תגביר את אמון התושבים הנמצאים מעבר לצדי הגבול והיא תהווה בסיס להמשך שיתוף פעולה אזורי. לכן, חשוב כבר עכשיו להמשיך ולסייע במלאכה החשובה שנעשית היום למען שיקום הירדן על ידי שלל גופים הרשמיים בישראל ולברך על כך. מעבר לצעדים המיידים המוצעים בתוכנית, ישנה חשיבות גם ליישום תכנית זו בטווח הרחוק. החזון הוא שעד שנת 2050, אזור בקעת הירדן ישגשג ויפרח ותושבי האזור ייהנו מאיכות חיים גבוהה בהרבה מהיום. לכן, מדובר בהשקעה אסטרטגית עבור ישראל שתהווה שלב ראשון אל עבר יישום מלא של התוכנית שבסופה יכולה להביא ליציבות של ממש באזור ואף לשיתוף פעולה מלא".

     

    עיקרי הצעדים הכלולים בתכנית:

    1. פיתוח תיירות אזורית חוצת גבולות שתחזק את הכלכלה האזורית ותייצר מקומות עבודה חדשים לתושבי האזור - אזור בקעת הירדן כולו ונהר הירדן בפרט מהווה אזור קדוש לשלושת הדתות הגדולות, אסלאם, יהדות ונצרות, והוא בעל פוטנציאל תיירותי אדיר. 

     

    2. הקמת ערים חדשות בבקעת הירדן, בניית תשתיות, סלילת כבישים וקידום תחבורה ציבורית – לאור הגידול הצפוי בתיירות באזור בעקבות הפיתוח הכלכלי באגן הירדן הדרומי, יהיה הכרחי לפתח בנייה אורבנית ותשתיות מתאימות הכוללות סלילת כבישים, רמזורים, הקמת מדרכות, שבילי אופניים ועוד.

     

    3. נטרול כל המקורות המזהמים את נהר הירדן המגיעים מהרשות הפלסטינית, ירדן וישראל וטיפול בשפכים המזוהמים הקיימים בו כיום, כל זאת עד שנת 2025 - כדי לשמר את נהר הירדן כמקור מים לתושבי הבקעה ומחוצה לה, נדרשת יצירת מערכת שמחד תספק מים לתושבי האזור ולצרכים החקלאיים באזור ובאותו הזמן, תשמר את מקורות המים ואת הסביבה.

     

    4. הקמת קבוצות עבודה משותפות של נציגי הממשלות לקידום שיקום נהר הירדן, פיתוח התיירות וחקלאות ברת קיימא –כבר עכשיו יכולות שלוש הממשלות לפעול יחד בתחומים הללו על ידי העברת ידע חקלאי מישראל לירדן והרשות הפלסטינית, שיווק מותג חקלאי משותף מעמק הירדן, קידום אתרי תיירות המבליטים את השלכות השלום ועוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים