שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    'אין פתרון צבאי לעזה'. ראש אגף מבצעים נפרד

    אלוף יואב הר אבן, שצפוי לפרוש בקרוב, היה בשנים האחרונות מס' 3 בהיררכיה של צה"ל והכין אותו לצוק איתן. בראיון ל-ynet הוא מדבר על יום שישי השחור ("לא הופעל נוהל חניבעל"), על הטיפול במנהרות ("הגענו פחות מוכנים ממה שיכולנו להיות"), ועל עתיד הרצועה ("אין פתרון צבאי לבעיות פוליטיות")

     

    אלוף יואב הר אבן. "באף מקום לא כתוב שצריך להרוג חייל" (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
    אלוף יואב הר אבן. "באף מקום לא כתוב שצריך להרוג חייל"(צילום: ג'ורג' גינסברג)

    כמעט שנה אחרי סיום מלחמת צוק איתן צפוי צה"ל לעמוד מול ביקורת בינלאומית קשה במסגרת דו"ח האו"ם הצפוי על פעולותיו ברצועת עזה. אחד האירועים שככל הנראה יקבלו התייחסות נרחבת קשור לאש המסיבית שהפעיל צה"ל בבוקר 1 באוגוסט ברפיח, במהלך המרדף אחרי חוטפי גופתו של סגן הדר גולדין, מהלך שהוביל לעשרות הרוגים ומאות פצועים וזכה לכינוי "יום שישי השחור". בראיון ל-ynet מתעקש ראש אגף המבצעים היוצא של המטכ"ל, אלוף יואב הר אבן, כי לא הופעל "נוהל חניבעל" באותו בוקר. הוא מבחין בין הנוהל המטכ"לי לבין מילת הקוד שהפעילו הכוחות באותו יום. "ממה שקראתי בתחקירים, ומה שראיתי בזמן אמת בבור, הפעלת האש הייתה מידתית", גורס הר אבן.

     

    לדבריו, הכרזת הקוד "חניבעל" בקשר היוותה הפעלת נוהל אש לחילוץ שמאפשר אש מתירנית יותר במצבים קיצוניים מסוג זה: "אש לחילוץ מופעלת בכל פעם שיש כוח בסכנה. אפילו מ"כ מוסמך להפעיל אש לחילוץ. האתגר הוא גם להכריע מתי להפסיק את האש לחילוץ".

     

    הר אבן טוען שאת נוהל חניבעל המעודכן, שקיים עוד מימי רצועת הביטחון בלבנון, הוא סיים לגבש בשנה שלפני צוק איתן יחד עם צוותים של היועץ המשפטי לממשלה. "באף מקום לא כתוב שצריך להרוג את החייל. התעכבנו ספציפית על הסעיף הזה", הוא מסביר. "במסגרת הנוהל אסור בשום אופן לירות על חייל. צריך לעשות הפרדה בין זה לבין אירוע גולדין. צריך להפריד בין השימוש במילת קוד לנוהל חניבעל המטכ"לי, שלא מיועד למצבי מלחמה שבהם חייל נופל בשבי.

     

    "נוהל חניבעל מיועד למצבי ביטחון שוטף. למשל כשחייל נחטף ביהודה ושומרון. זהו סדר פעולות, מה מותר ומה אסור, ומה עושים באוגדה, בחטיבה ובפיקוד, ואת מי ומה בדיוק מפעילים. הפעלנו נוהל דומה ב'שובו אחים' (מבצע חיפוש אחר הנערים החטופים, י"ז) למרות שאלה היו אז אזרחים. זה נוהל מטכ"לי, כמו הוראות פתיחה באש. הנוהל הזה לא קשור למדיניות של ישראל, אלא רק לסדר הפעולות מיד אחרי החטיפה - מה עושים כדי לשבש ולמנוע".

     

    חשיפת ynet: רשת הקשר הצה"לית ביום שישי השחור ברפיח

    קולות הקרב הדרמטי ביום שישי השחור    (צילום: דובר צה"ל, יואב זיתון, וצלמי ynet, הדמיית תלת-מימד: ענבל גרוסמן, עריכה: נגה מימראן)

    קולות הקרב הדרמטי ביום שישי השחור    (צילום: דובר צה"ל, יואב זיתון, וצלמי ynet, הדמיית תלת-מימד: ענבל גרוסמן, עריכה: נגה מימראן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הדר גולדין ברצועת עזה, ימים לפני התקרית (צילום: יואב זיתון) (צילום: יואב זיתון)
    הדר גולדין ברצועת עזה, ימים לפני התקרית(צילום: יואב זיתון)

    ולמרות זאת, בתוך צה"ל נשמעה ביקורת גלויה ופנימית על הבלבול של הכוחות באותו בוקר ברפיח. בראיון ל-ynet כחודש לאחר המלחמה אמרו קצינים מגדס"ר גבעתי שהם ידעו שבאש שהפעילו היה כדי לסכן את חברם הדר גולדין. מפקד פלוגת העורב, רס"ן ד', אמר בגילוי לב: "כשאתה נכנס לאירוע כזה אתה מעדיף גופה ולא חייל חטוף. חידדנו לכוחות פעמים רבות על איום החטיפה והמטרה לשבשה אם תקרה – תוך פגיעה באויב גם במחיר הפגיעה בחבר שלך. אמרתי לעצמי – גם אם אביא גופה, העיקר להביא את הנעדר. באירוע כזה אתה עושה הכול כדי לא להכניס מדינה שלמה למערבולת גלעד שליט".

     

    אבל בראיון כעת מתעקש הר אבן: "צריך לעשות הפרדה בין זה לבין אירוע גולדין. ההכרזה בקשר (של מילת הקוד חניבעל, י"ז) לא הייתה כדי להפעיל את הנוהל המטכ"לי, אלא זוהי שפת קוד שהייתה שגורה בקרב החיילים והמפקדים ולפיה יש פה אירוע של חשש לחטיפת או שביית חייל".

     

    יכולנו לעשות יותר

    אלוף הר אבן, שיפרוש בקרוב מצה"ל, זיהה עליית מדרגה בבגרות של החברה הישראלית אחרי טראומת שליט. עם זאת הוא מודה שבסופו של דבר שום נוהל שיכתוב לא ימנע את החטיפה הבאה: "המבחן בצוק איתן הוכיח שמדינת ישראל לא תמיד רואה אירועים כמו חטיפת גולדין כאירוע אסטרטגי. אם תגיע חוליה של 15-10 מחבלים ותפתיע סיור של צה"ל ותפגע בו, אז זה יכול לקרות, אבל אני מקווה שהכוח יידע להגיב כמו שצריך ולהילחם כדי שהמעטפת מסביב תפעל. מה שימנע את החטיפה זו ההתנהגות המבצעית של החיילים, שלא קשורה לנוהל אלא לחינוך, לאימון ולערכים שאנו נותנים להם".

     

    אלוף הר אבן מסרב להיכנס לנבכי התחקיר הצבאי של אירועי רפיח, אך הוא רומז כי "הלוואי שהיינו במגע עם חוטפי גולדין". כך או אחרת, הוא יודע שאת צוק איתן היה ניתן להכין טוב יותר. בצה"ל כבר הודו שלא נערכו לתמרון של איתור והשמדה של מנהרות, אף שבצמרת צה"ל ובאמ"ן ידעו על מרביתן.

     

    "לעולם במעבר מתוכנית לפקודה התוצאה תהיה שונה במשהו ממה שתכננו", הוא אומר. "השאלה היא לא אם הפעלנו תוכנית X או Y אלא אם הבנו את האויב בעזה - מה הוא רוצה, מה הוא יכול, מה הוא בנה לעצמו במשך שנים, האם הפעלנו את הכלים שלנו בצורה מושכלת אל מול המציאות? התשובה פשוטה: לגבי המנהרות הגענו מוכנים פחות ממה שיכולנו להיות אם היינו פועלים בנושא הרבה לפני. חצי שנה לפני המבצע עשינו איזשהו שינוי, אבל תמיד אפשר לעשות יותר".

    מנהרה בגבול רצועת עזה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מנהרה בגבול רצועת עזה(צילום: רויטרס)

    גורם בכיר במטכ"ל השווה בשנה האחרונה בין סוגיית המנהרות בעזה להפתעת טילי הנ"מ שהכין הצבא המצרי לחיל האוויר במלחמת יום הכיפורים. הר אבן יוצא נגד השוואה זו: "זה לא עניין כל כך משברי. מי שמצפה לפתרון טכנולוגי או מודיעיני שבהינף יד מגלה כל מנהרה - טועה. רוב התשתית המבצעית של חמאס שכוונה לעבר ישראל טופלה. אנו מלקים עצמנו בסוגיה הזו יתר על המידה.

     

    "בניגוד למבצעים הקודמים, המשימות לכוחות המתמרנים היו ברורות לחלוטין. התיחום היה ברור גם לגולני ולצנחנים ולגבעתי ולחטיבות השריון. אלה ה-4-3 ק"מ שלכם, יש שם מנהרות ומשימתכם היא לאתר אותן ולהשמיד אותן. אין הבטחה שגם במבצע הבא לא יקרו שגיאות או קרבות קשים עם הרוגים".

     

    - עלתה טענה שלא היה מספיק תחכום.

    "אנחנו מלמדים את המפקדים ללמוד את הקרקע והאויב ולתכנן את המשימה בתחבולה. אני לא חושב שמישהו נקט חוסר מקצועיות או רשלנות".

     

    הפעלת כוח היא רק חלק מהמדיניות

    הראיון עם הר אבן התקיים לפני פרסום דו"ח האו"ם, שצה"ל והדרג המדיני לא שיתפו עמו פעולה. בצבא אומרים כי לא חיכו כלל לדו"ח והפיקו לקחים בעצמם. חלקם תורגמו כבר לנהלים, כולל חידוד ההבחנה בין מעורבים לבין בלתי מעורבים. "הנוהל כבר תורגם לתרגילים עבור הכוחות, בעיקר חיל האוויר", הוא אומר.

     

    אחרי עשור של מבצעים ברצועה מאז ההתנתקות מסכים הר אבן של"בעיית עזה" אין פתרון אולטימטיבי. "זה קשור גם לדברים מחוץ לצבא: הסתכלות כוללת של הזירה הפלסטינית, הזיקה בין עזה לאיו"ש והמתחים בתוך הזירה הפלסטינית", הוא אומר. "יש כמיהה שאני מבין אותה, ציבורית ופוליטית, שלפיה – 'יש פה בעיה ביטחונית, תפתרו אותה'. אני רק אומר שהפתרון הרבה יותר רחב מהפתרון הצבאי. זה הרבה יותר מורכב מאשר אם התגובה לירי רקטה בודדת תהיה תקיפה אחת או 15 תקיפות, או כיבוש מלא או חלקי. ככלל, אין פתרונות צבאיים לבעיות פוליטיות. אלה תמיד פתרונות משולבים. הפעלת כוח צבאי היא חלק מהמדיניות והמשכה של המדיניות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים