שתף קטע נבחר

הלן מירן והציור ששרד את השואה

השחקנית הבריטית הגדולה קיבלה השבוע מהסוכנות היהודית פרס מיוחד על תפקידה בסרט ‘האשה מזהב’, בו הצילה ציור שנבזז בידי הנאצים

ביום שישי האחרון, בשעות אחר הצהריים החמימות, הגיע מקבץ של עיתונאים וקרובים לגלריית ניאו באפר איסט סייד, לפגוש את השחקנית הבריטית זוכת האוסקר הלן מירן. בשיער לבן וחליפה אלגנטית תואמת, התיישבה הכוכבת בשורה הראשונה אל מול ציור עוצר נשימה שתלוי על קיר הגלרייה. הציור הזהוב, שמצליח להרשים מקרוב גם את מי מבינינו שאיננו אנין אמנות, הוא שעומד מאחורי המפגש המעניין.

 

הציור, המכונה ׳האישה בזהב׳, הוא דיוקן שצייר גוסטב קלימט ב-1907 של אדל בלוך באואר, אשר נבזז על ידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה ושנים אחר כך הוביל לפריצת דרך במאבק להחזרת אמנות גנובה מתקופת השואה. מאחורי המאבק להחזרת הציור ממוזיאון באוסטריה עומדת ניצולת שואה בשם מריה אלטמן, אחייניתה של בלוך באואר שנאבקה כנגד כל הסיכויים מול ממשלת אוסטריה, ולאחר מאבק עיקש קיבלה אותו לחיקה בחזרה. לעתים, כנראה, אלו השרידים המוחשיים היחידים שנותרו מהמשפחה, ואחרי ההצלחה מכרה אלטמן בשנת 2006 את הציור לרון לאודר. פרטי העסקה שבמסגרתה נמכר הציור נשמרו בחשאיות, אולם מומחים גרסו כי 135 מיליון דולר שולמו על ידי לאודר עבור היצירה שנחשבת לטובה ביותר של האמן. "זו רכישה של פעם בחיים", אמר לאודר עם רכישת התמונה.

 

"זו היתה חוויה מהרגע הראשון". מירן וציור 'האשה בזהב' (שחר עזרן) (שחר עזרן)
"זו היתה חוויה מהרגע הראשון". מירן וציור 'האשה בזהב'(שחר עזרן)

 

לאחרונה יצא סרט הוליוודי חדש המתאר את התהליך המסורבל והמערער שעברה אלטמן במאבקה על רכוש משפחתה. את אלטמן מגלמת הלן מירן, אשר לצד ביקורות חלוקות על הסרט, שנקטל בין השאר באשמת סנטימנטליות יתר, קטפה לא מעט מחמאות על התפקיד. ״הלן מירן מופלאה ואנושית, ומצליחה "להתגייר" בקלות ובטבעיות״, נכתב עליה עם יציאת הסרט.

 

בטקס שנערך לכבוד מירן, ביקש רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, אשר מכהן גם כמייסד ויושב ראש של הוועדה להשבת יצירות אמנות מטעם הקונגרס, להעניק למירן גביע הוקרה על תרומתה להגברת המודעות לבעיה, ובכלל, תרומתה במסגרת התפקיד בסרט לעם היהודי. הוא דיבר על חפצי אמנות רבים שעדיין נמצאים ברשות אנשים פרטיים ומוזיאונים מפורסמים במדינות מערביות, שעל אף הידיעה כי מדובר ברכוש יהודי גנוב, לא משיבות אותו לבעליו. ״ברצוני להודות להלן מירן על הופעה מרשימה ביותר שהציתה את הנושא החשוב הזה בקרב הציבור הבינלאומי, והזכירה שטרם ניתנו פתרון או התייחסות רצינית לנושא מהממשלות והמוזיאונים״.

 

בשנות שלטון הרייך השלישי נבזזו כחמישית מיצירות האמנות באירופה בידי הנאצים. עד היום, עשרות שנים אחר כך, רבות מהיצירות הללו מעלות אבק במחסנים, מקשטות אוספים פרטיים, או מוצגות במוזיאונים מכובדים ברחבי העולם. הזנחה, היעדר מידע או יכולות - אך גם כנראה עסקות רבות שנעשו בתום לב -הביאו לכך שלאלפי יצירות מופת יש כיום לפחות שני בעלים: אלה שהחזיקו בהן עד עליית הנאצים לשלטון, ואלה שקנו או קיבלו אותן לאחר תום מלחמת העולם השנייה. רבים מהטוענים לבעלות על יצירות אמנות שנלקחו מהם או מקרוביהם, מדגישים שלא הכסף מניע אותם. אך בעוד שצדק ומוסר הם הבסיס, השאיפה להגיע לפיתרון משמעה אכן הרבה מאוד כסף.

 

כשמירן הגיעה לקבל את הגביע מידיו של לאודר, ולשאת נאום קצר היא פתחה בהזדהות ותחושה לא נוחה שלה כאישה אנגליה, על כל אותן יצירות וחפצי אמנות שטרם הוחזרו. ״להיות חלק מהסרט הזה ולהציג את המורשת של מריה אלטמן היווה עבורי חוויה מיוחדת מהרגע הראשון״, סיפרה. ״אני נרגשת לקבל את הפרס הזה מהקונגרס היהודי העולמי, ארגון אשר עומל על עבודה חשובה ברחבי העולם ומטיף לזכויות העם היהודי״.

 

עם סיום הטקס עטו הצלמים הרבים שהגיעו על מירן ולאודר שהצטלמו לצד התמונה המפורסמת, אותה לאודר בחר להציג כאן, בגלריה שנושקת לסנטרל פארק פינת השדרה החמישית, ומגלמת בתוכה ניצחון קטן על עוול גדול.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים