שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כשמורנייה נופף באקדח מול הטייס החטוף
    מחטיפת TWA באתונה, דרך ההמראה לביירות ועד הלחץ על ישראל במשך 17 יום: שחררו מאות עצירים. "השבוע לפני": 30 שנה לדרמת בני הערובה

    במשך 17 ימים בחודש יוני 1985 הוחזקו עשרות, רובם ככולם אמריקנים, כבני ערובה, לאחר שנחטפו על-ידי מחבלים במטוס TWA. המחבלים רצחו את אחד מבני הערובה ועימאד מורנייה, שהצטרף לחוטפים, הצטלם כשהוא מנופף באקדח מול פניו של הטייס. ב-30 ביוני שוחררו בני הערובה הנותרים והחוטפים נתנו להם ספר קוראן כמתנה. ישראל נאלצה לשלם את המחיר ולשחרר מאות עצירים שיעים, כפי שדרשו החוטפים.

    מורנייה מנופף בנשק אל מול הטייס החטוף טסטרייק (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    מורנייה מנופף בנשק אל מול הטייס החטוף טסטרייק(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    הדרמה החלה ביום שישי 14 ביוני 1985. מטוס שהמריא מקהיר בדרכו לרומא עצר לנחיתת ביניים ביוון. לדלפק TWA באתונה ניגשו שלושה גברים ערבים, שנשאו עמם תיקים ושקיות ניילון. כיוון שעל הטיסה היו רק שני מקומות פנויים, עלו על המטוס רק שניים מהמחבלים, שהגיעו לבירת יוון מביירות. המחבל השלישי לא הורשה לעלות המטוס.

     

    המחבלים הצליחו לעלות למטוס ללא כל בעיה תת מקלע, אקדח ולפחות שני רימוני יד. בשעה 8:55 בבוקר המריא המטוס מאתונה. בתא הטייס ישב הקברניט ג'ון טסטרייק. כשהמטוס פנה מערבה, פתחו שני המחבלים את חגורת הביטחון ועברו בריצה בין המושבים. אחד מהם נעצר ליד דלת הטייס, והפנה את תת המקלע שבידו לעבר הנוסעים. המחבל השני פרץ לתא הטייס ואחז בידו רימון יד.

    קריקטורה של דידי וצילה מנוסי, באותם ימים (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    קריקטורה של דידי וצילה מנוסי, באותם ימים(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    הלחץ על ישראל לשחרור העצירים (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    הלחץ על ישראל לשחרור העצירים(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    המחבלים אמרו כי הם שיעים לבנונים ופקדו על הטייס לפנות לעבר ביירות. השניים קראו לנוסעים ולדיילות לשבת כפופים עם ראשיהם לכיוון רגליהם. מי שלא ציית, קיבל מכה מקת האקדח. כשהמטוס התקרב לביירות סירבו תחילה פקחי הטיסה לאפשר לו לנחות בלבנון, אך משהודיע הטייס כי הדלק הולך ואוזל, הוא קיבל אישור לנחות בביירות. המחבלים דרשו לתדלק את המטוס וכדי להוכיח את רצינותם הם ירו באחד הנוסעים. 

     

    אחד המחבלים נשאר מאחור

    לאחר שהמטוס תודלק שיחררו החוטפים 19 נשים וילדים מבין הנוסעים ופקדו על הטייס לטוס לאלג'יריה. כמה דקות לאחר ההמראה מלבנון פרסם הג'יהאד האיסלאמי הודעה שבה נטל על עצמו את האחריות לחטיפה.

     

    בשעה 15:30 אחר-הצהריים נחת המטוס באלג'יר. גם כאן ניתנה לו רשות נחיתה רק לאחר שהתברר כי הדלק אוזל. כשהגיעו לאלג'יריה פרסמו המחבלים את דרישותיהם: שחרור כל העצורים השיעים שבידי ישראל וכן שחרור שותפם, שלא הצליח לעלות על הטיסה בשל חוסר מקום. אותו מחבל נעצר זמן קצר אחרי החטיפה באתונה. הם איימו לרצוח את בני הערובה אם דרישותיהם לא ייענו. באלג'יר הם שיחררו 21 נוסעים, רובם נשים וילדים מארצות-הברית.

     

    והדרמה של אותו יום נמשכה. בשעה 20:30 המריא המטוס שוב לעבר ביירות ונחת שם ב-2:20 בלילה. לאחר הנחיתה נורה למוות נוסע אמריקני, שתואר כ"חייל בחיל הנחתים". גופתו הושלכה למסלול הנחיתה מהמטוס. בינתיים הצליחו מחבלים נוספים לעלות על המטוס, כיוון שבאותה תקופה לא הייתה בעיה להיכנס לשדה התעופה שבבירת לבנון.

    תיאור הזוועה בביירות (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    תיאור הזוועה בביירות(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")


     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    אבל זו לא הייתה הטיסה האחרונה של המטוס החטוף. ב-5:40 בבוקר המריא המטוס מערבה, שוב לעבר אלג'יריה. כאן שחררו החוטפים עוד שלושה בני ערובה והגישו אולטימטום לפיו אם לא ישוחרר חברם שנתפס באתונה הם יוציאו להורג את כל שבעת הנוסעים היוונים שהיו על המטוס, ביניהם הזמר דמיס רוסוס. באתונה כינס ראש ממשלת יוון דאז, אנדריאס פאפאנדריאו, את יועציו והחליט לשחרר את המחבל שלא הצליח לעלות לטיסה. בתמורה שוחררו 52 בני ערובה, ביניהם כל הנוסעים היוונים. החוטפים השאירו במטוס 56 גברים, ביניהם שלושה אנשי צוות, כמעט כולם אמריקנים.

     

    שר לחוטפים: "הם בחורים טובים"

    מאוחר יותר סיפר הזמן היווני רוסוס כי החוטפים דרשו ממנו לשיר והוא הופיע בפניהם. "הם בחורים טובים, חביבים כל כך", הוא אמר לאחר ששוחרר. באחד משלבי החטיפה הודיעו החוטפים שהם יהרגו את כל הנוסעים הישראליים שבמטוס אם ישראל לא תיענה לדרישתם ולא תשחרר את העצורים השיעים שבידיה. אולם בחברת TWA מיהרו להרגיע ואמרו כי אין ישראלים על המטוס. בהמשך חזר המטוס לביירות. 

     

    ישראלים לא היו, אז המחבלים חיפשו יהודים. דיילת ששוחררה עם בני הערובה סיפרה כי החוטפים אספו את הדרכונים והורידו בביירות עשרה נוסעים ששמם נשמע יהודי."הרגע הנורא ביותר היה כאשר אחד החוטפים עבר לידינו במטוס וקרא ברמקול בשמותיהם של כעשרה אמריקנים בני הדת היהודית. הם הופרדו מאיתנו והורדו בנמל התעופה של ביירות", סיפר אחד הנוסעים הצרפתים ששוחרר. נוסע אחר שיחזר: "זה היה כמו בסיפורים על הסלקציה במחנות הריכוז. שמעתי שמות שצלצלו כמות שמות יהודיים. הם קמו בזה אחר זה אחרי שוביהם ואנו לא ראינו אותם עוד במטוס".

    לא היו ישראלים - והחוטפים חיפשו יהודים (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    לא היו ישראלים - והחוטפים חיפשו יהודים(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    האיום של החוטפים (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    האיום של החוטפים(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    הזמר ששר לחוטפים (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    הזמר ששר לחוטפים(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    בוושינגטון אמרו כי ישראל תצטרך לענות לדרישת המחבלים ולשחרר כ-700 עצורים שיעים. מקורות רשמיים בבירת ארצות-הברית אמרו כי וושינגטון לא תיכנע לחוטפים, אבל מאחורי הקלעים פנה הממשל האמריקני לצלב האדום בבקשה שזה יפנה לישראל ויסדיר את שחרור השיעים תמורת בני הערובה. מירושלים רמזו לצלב האדום כי ישראל אינה מתכוונת לנהל עימו משא-ומתן בעניין שחרור השיעים. נשיא ארצות-הברית דאז, רונלד רייגן, אמר כי ארצות-הברית לא תיכנע לטרור: "ויתור רק יזמין טרור נוסף".

     

    ב-19 ביוני, בשעת לילה, איים אחד החוטפים שהצטרפו לשני המחבלים על המטוס כי הם יפוצצו את כלי הטיס מעל תל-אביב. אחד החוטפים שאל את פקחי הטיסה אם הייתה התקדמות במשא ומתן לשחרור השיעים העצורים בישראל. פקח הטיסה סיפר כי החוטף שהיה בתא הטייס אמר כי אם לא תושג התקדמות עד 2:00 בלילה הוא ידרוש לתדלק מחדש את המטוס, המלא בחומרי נפץ ולפוצץ אותו מעל תל-אביב. מאוחר יותר קיבלו החוטפים מסר "להפסיק עם האיומים".

     

    ישיבת קבינט דרמטית

    יום לאחר מכן פורסמה התמונה המפורסמת של המחבל עימאד מורנייה מנופף באקדח מול פניו של הטייס האמריקני. ארגון "אמל" הודיע כי כל החטופים, ביניהם אלו עם השמות היהודיים, מוחזקים באותו מקום, פרט לחמישה חיילים אמריקנים לשעבר, שמוחזקים על-ידי חיזבאללה. החוטפים, כך על-פי הדיווחים, העבירו את החטופים ממקום למקום, בשל החשש מפעולה צבאית לשחרורם. אנשי "אמל" אמרו כי הם מעניקים לבני הערובה תנאים נוחים ביותר, "וחלק מהם אף מתרחצים בים ומשתזפים על החוף". בערב, כך סיפרו המחבלים, מוקרנים בפני החוטפים סרטי וידאו "חינוכיים" על תולדות תנועת ההתנגדות הלבנונית בדרום המדינה נגד צה"ל או תיעוד של פיצוץ מכונית תופת בביירות.

    גל אנטי-ישראלי בארה"ב (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    גל אנטי-ישראלי בארה"ב(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    בינתיים, הלחץ על ישראל לשחרר את העצירים השיעים גדל. אנשי ממשל, סנטורים ומנהיגי יהדות ארצות-הברית פנו לשגרירות ישראל בוושינגטון ואמרו כי "על ישראל להיענות לכל נוסחה, ובלבד שפרשת החטיפה תסתיים". במקביל, פורסם כי בשל החטיפה מורגש גל אנטי ישראלי חריף בארצות-הברית, "הגובל בהתבטאויות אנטישמיות".

     

    בירושלים התכנס הקבינט, בראשותו של ראש הממשלה דאז שמעון פרס. בישיבה הושמעו שתי דעות - האחת נטתה להתחשב בדעת הקהל האמריקנית המצפה למחווה ישראלית על-ידי שחרור 700 שיעים העצורים בעתלית. הגישה השנייה הייתה שאסור להתפשר. אבל ב-24 ביוני שיחררה ישראל 31 עצורים שיעים, לאחר שוועדת שחרורים בראשות שופט החליטה לשחררם. בתנועת "אמל", שבראשה עמד נביה ברי, אמרו כי זהו "צעד חסר כל משמעות".

     

    הדיילת הגיבורה

    ב-30 ביוני הסתיימה הדרמה. 17 ימים לאחר חטיפת המטוס שוחררו כל בני הערובה. הם הועברו לדמשק, שם קיימו מסיבת עיתונאים. דובר בני הערובה, אלן קונוול, אמר כי על ישראל לשחרר את העצירים השיעים "אם אכן הם מוחזקים ללא סיבה". בני הערובה הודו בהתרגשות לאנשי צוות המטוס, לאנשי הצלב האדום וגם לדיילת ממוצא גרמני, שלדברי קונוול "גילתה אומץ רב". כאשר הוזכר שמה של הדיילת, אולי דריקסון, קמו בני הערובה ומחאו כפיים.החוטפים נתנו לחטופים ספרי קוראן, ציפורן ושושנה כמחוות פרידה. חבר הלשכה פוליטית של "אמל", עלי חוסייני, אמר לבני הערובה: "אנו מצטערים מאוד על סבלכם".

    רגע השחרור (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    רגע השחרור(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    רייגן אמר כי הוא מתנגד לוויתורים (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    רייגן אמר כי הוא מתנגד לוויתורים(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    אבל ישראל נעצרה לשחרר מאות עצורים (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    אבל ישראל נעצרה לשחרר מאות עצורים(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    "איננו נכנעים ואיננו מנהלים משא ומתן עם טרוריסטים", אמר רייגן בזמן שהחטופים עשו את דרכם במטוס צבאי אמריקני מדמשק לפרנקפורט. אבל בחודשים שאחרי החטיפה שיחררה ממשלת פרס מאות עצורים שיעים. ב-3 ביולי שוחררו 300 עצירים. בצור קידמו את פניהם המונים שצעקו: "נצעד לירושלים, נשמיד את ישראל". מעברם של המשוחררים דרך מחסומי צבא דרום לבנון הסתיים כמעט בתקרית אלימה.

     

     ליד אחד המחסומים סימנו השיעים V לעבר לוחמי צד"ל וקראו לעברם קריאות לגלגניות. אחד מחיילי צד"ל ירה באוויר ואיים לירות לעבר האוטובוס. רק התערבות מהירה של קצינים הרגיעה את הרוחות. ב-24 ביוני שוחררו 100 שיעים נוספים, שהיו מעורבים בפעילות עוינת נגד ישראל וב-13 באוגוסט 100 נוספים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כשמורנייה נופף באקדח מול הטייס החטוף"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מוצר השנה
    מומלצים