שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "למה מרצדס?". הצצה נדירה לחילופי הפתקים בין רבין לפרס לפני מבצע אנטבה
    ההכנות, החשש, ההחלטה על שינוי כלי הרכב, תרגיל ההטעיה שבישל רבין והיומנים שתיעדו את פינוי הפצועים ושמותיהם: "נודע שיש עוד פצוע בשם יוני". 39 שנה אחרי מבצע אנטבה, חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את יומן המבצעים של המבצע ואת הדיווחים השוטפים. כך זה קרה

     

    התכתבות בין רבין לפרס. "מתי אמין חוזר?" (צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (צילום: דובר צה
    התכתבות בין רבין לפרס. "מתי אמין חוזר?"(צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

     

    39 שנים לאחר מבצע אנטבה, אחד ממבצעי חילוץ בני הערובה ההרואיים והמוצלחים בעולם של סיירת מטכ"ל, הערב (ה') חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את יומן המבצעים של המבצע ואת הדיווחים השוטפים שהגיעו מאפריקה לחדר המבצעים בישראל. בין היתר, נחשפים רגעי פינוי הפצועים למטוס שבהם מתוודע הרמטכ"ל לראשונה כי יוני נתניהו נפצע, וגם תכתובת מעניינת בין ראש הממשלה דאז יצחק רבין לבין שר הביטחון שלו שמעון פרס, שחושף השבוע פרטים נוספים על השיחות שניהל עם רבין.

     

    קבלת הפנים לחטפים בנמל התעופה    (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    קבלת הפנים לחטפים בנמל התעופה    (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ביולי 1976 חילצו כוחות צה"ל את נוסעי מטוס "אייר פראנס", בהם יהודים וישראלים, שנחטף על ידי מחבלים פלסטיניים ושני גרמנים מארגון שמאל קיצוני. הם דרשו בתמורה את שחרורם של 50 אסירים שרובם היו כלואים בישראל. תחילה נלקח המטוס לבנגזי בלוב, ולאחר מכן לאנטבה שבאוגנדה. בישראל הודיעו כי הם מוכנים למלא אחר התנאים, אך במקביל הכינו תוכנית חילוץ שיצאה לדרך בשלושה ביולי. שבע שעות לאחר הנחיתה באוגנדה שוחררו כל הנוסעים, במחיר של שלושה נוסעים וחייל צה"ל, יונתן נתניהו, שנהרגו. דורה בלוך, אחת מהחטופים שאושפזה בבית חולים מקומי, נרצחה לאחר החילוץ.

     

    פרס עדכן את רבין: החלפנו למרצדס

    החשיפה הנוכחית שופכת אור על הפרטים הקטנים במהלך המבצע. אין כאן תגלית גדולה או משמעותית, אלא עדכונים שוטפים על התקדמות ההכנות, ובהם החלפת כלי הרכב לזה שבו השתמש נשיא אוגנדה, אידי אמין.

     

    פרס כותב לרבין בשניים ביולי 1976: "השכלול האחרון בתכנון במקום כלי רכב של השדה, ירד מרצדס גדול + דגלים. אידי אמין חוזר הביתה ממאוריציוס, אינני יודע אם זה יהיה אפשרי אבל מעניין".

    רבין עונה: "מתי חוזר אידי אמין ממאוריציוס? למה מרצדס?"

     

    בפתק נוסף, כותב פרס ב-3.7 טרם המבצע: "איך מתחיל מבצע? אומרים שהוא בלתי אפשרי, המועד אינו מתאים, הממשלה לא תאשר, השאלה היחידה שראיתי ואני רואה עדיין 'איך זה מסתיים'".

     

    פרס מעדכן (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (באדיבות ארכיון צה
    פרס מעדכן(באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    רבין תוהה (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (באדיבות ארכיון צה
    רבין תוהה(באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    קבלת הפנים לחטופים (צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק) (צילום: דובר צה
    קבלת הפנים לחטופים(צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק)
     

    היום סיפר פרס ל-ynet על הרגעים המכריעים. "כשנודע לי שבין החוטפים ישנם שני גרמנים והם הפרידו בין יהודים ללא יהודים זה העלה את חמתי לשמיים", אמר. "עוד פעם יפרידו? אחרי ששמעתי את התנאים של המחבלים הגעתי למסקנה שלא ניתן להיענות להם והורדתי את האופציה הזו מסדר היום. היו שרים בדעה אחרת. מוטה גור, שהיה רמטכ"ל, היה באופן עקרוני בעד מבצע כזה, אבל אמר 'אין לנו את הידע'. הייתה הצעה נוספת שהצנחנים יעלו מאגם ויקטוריה לאנטבה ויהרגו את המחבלים, אבל שם עלתה השאלה מה עם החטופים?"

     

    פרס חושף עוד כי הקים בהסכמת הרמטכ"ל צוות משלו, שכונה בלעג "מטה הפנטזיה של פרס". "מפקד ששמע את דעתי אמר לי 'מה אתה רוצה לכבוש, את אנטבה או כל אוגנדה?' שאלתי 'מה ההבדל?' והוא אמר 'אנטבה מאה חיילים אוגנדה אלף'. אמרתי לו 'מספיק מאה'", סיפר פרס. "השרים בעצמם התחילו לראות שקשה להיענות למחבלים, ושאם לא ישחררו את החטופים אנו מסכנים אותם. ראש הממשלה דחף שנענה לתביעות החוטפים, אבל אמרתי שאני לא חושב שיש לזה סיכוי".

     

    המחבלים לא ממש חיכו לצד הישראלי והציבו אולטימטום לפיו יהרגו חטופים אם דרישותיהם לא ייענו. "יצחק רבין עמד בפני ברירה נוראה, תאר לך שזה היה קורה. ביקשתי מהקצין לבדוק אם המחבלים יכולים לפעול על דעת עצמם ונאמר לי שלא. אמין נסע לוועידה של ראשי אפריקה ולא חוזר עד מוצאי שבת, אמרתי שהם לא יהרגו איש לפני שישוב, וזה נתן לנו זמן", משחזר פרס. "המוסד בינתיים שלח מטוס אזרחי לראות את דרכי הנחיתה באנטבה. תכננו שמטוסי ההרקולס ינחתו לפנות ערב בשעה שכל המטוסים האזרחיים נוחתים, ככה שלא יבחינו בהם".

    פרס: "השאלה איך זה מסתיים" (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (באדיבות ארכיון צה
    פרס: "השאלה איך זה מסתיים"(באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    ראש הממשלה דאז רבין עם החטופים (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה) (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה)
    ראש הממשלה דאז רבין עם החטופים(צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה)
     

    פרס סיפר שגם האפשרות שכל המבצע יסתיים באסון עלתה על דעתו. לדבריו, רבין והוא הסכימו כי כלפי חוץ ייאמר שישראל מסכימה לדרישות המחבלים כדי לשמור על אפקט ההפתעה, מה שלמעשה אותת לו שהמבצע אושר. "בשבוע הזה כמובן לא ידעתי לא שינה ולא מנוחה. ידעתי שאם יקרה משהו אשא באחריות על ראשי, אבל אין דרך אחרת", אומר הנשיא לשעבר. "אנשים ניגשו אליי 'למה נכנעתם למחבלים', אך לא יכולתי להגיד מילה. הוא קיבל מידע וקצת השתכנע. לבסוף זכיתי סוף-סוף להסכמה. את התכתובות ביני לרבין לא זכרתי, אבל אני זוכר שאני ויצחק החלפנו פתקים. אני 30 שנה שתקתי, גם היום הייתי שותק אם זה לא היה מתפרסם".

     

    את שמו של ההרוג, יוני נתניהו, שמע פרס רק עם חזרת הכוחות. "לפני שהכוחות יצאו ישבתי עם יוני והתרשמתי ממנו מאוד, מהאישיות שלו. הערכתי אותו, את אומץ לבו וגם את היותו אינטלקטואל. כששמעתי שהוא שנפל לא יכולתי לעצור את הדמעות", סיפר.

     

    היומנים חושפים: הקרנף מתכונן לנחיתה 

    יומן המבצע נפתח בהכנות הצוותים בבוקרו של שניים ביולי 1976, לפני ההמראה, שכללה את ארגון הצוותים לפני היציאה למשימה ואיתור גדוד שייכנס לכוננות מיידית כסיוע לכוחות סיירת מטכ"ל.

     

    קטעי היומנים. לקריאה ברורה יותר הקישו על הלינקים:

     

    מתוך יומן המבצעים של מבצע יונתן  (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (באדיבות ארכיון צה
    מתוך יומן המבצעים של מבצע יונתן (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
     

    "להשיג את דן שומרון לרמ"ח דחוף", נכתב ביומן המבצעים בשעה 15:17 לפני המראת הכוחות בכדי לסגור את הפרטים האחרונים. שומרון, מפקד המבצע וקצין חי"ר וצנחנים ראשי, היה ממתכנני התוכנית המבצעית. הכוחות התמודדו עם דילמות מקצועיות, חלקן עסקו בלבוש וחלקן ביכולת המטוס לשאת משקל רב וציוד. "אפשר לקחת מבחינה רפואית כל מה שדרוש, זה בסדר מבחינת משקל", נמסר לכוחות מטעם חיל האוויר.

     

    בשעה 17:29 עודכן החמ"ל שמטוס הבואינג הרפואי המריא לאנטבה באיחור של 40 דקות. משימת הצוותים הרפואיים הייתה לבנות בית חולים שדה, שיאפשר את פינויים של החטופים והכוחות אם ייפגעו, אולם לבסוף לא היה בו צורך. בשעה 18:56 המריא המטוס, ועליו החפ"ק המטכ"לי, מבסיס אופיר לאנטבה. בשעה 23:02 נחתו כל הכוחות הלוחמים על אדמת אפריקה.

     

    על אדמת הקודש אחרי ימי חרדה (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה) (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה)
    על אדמת הקודש אחרי ימי חרדה(צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה)

     (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה) (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה)
    (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה)

     (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה) (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה)
    (צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה)

    יומן המבצעים אינו כולל את פרטי המבצע, אולם לאחר דקות של חילופי אש עם המחבלים, נרשם ביומן בשעה 23:42 כי "הפצועים הוכנסו לתוך מטוס המשוחררים. הנחיתה כנראה בח"א 27 (בסיס חיל האוויר בלוד), יתר המטוסים בתל נוף". כעבור רבע שעה דווח מהשטח בפעם הראשונה כי "מבני ערובה - 2 הרוגים, לכוחותינו - 1 פצוע".

     

    פחות משעה לאחר שכוחות סיירת מטכ"ל וגדוד 890 של הצנחנים נחתו באנטבה, התקבלה בישראל הבשורה שחיכו לה ובה עודכן הרמטכ"ל באופן מיידי: "גמר פינוי בני הערובה + המראת מטוס בני הערובה". בשעה 00:03, ליל 3 ביולי, נרשמה דרמה קטנה כשהכוחות עברו לתדר אחר שיועד לפינוי, אולם בחמ"ל בישראל נשמע רק צפצוף.

     

    בשעה 00:18 נכתב ביומן "להכין תנאי חירום, כנראה פצוע קשה". בנוסף הונחו הכוחות באוויר בדרכם לניירובי "לא למסור בניירובי שיש בני ערובה במטוסים". עשר דקות לאחר מכן ביקש הרמטכ"ל גור לדעת מה שם הפצוע, ולקראת השעה אחת בלילה הוא עודכן ששמו "הרשקו". מדובר בסמ"ר סורין הרשקו, מגדוד 890 של הצנחנים, שנפצע קשה מקליע אקדח שנורה לעברו.

     

    בשעה 1:08 ביקש הרמטכ"ל גור "להתקשר עם הכוח לגבי שמות הרוגים או עם אהוד" (ברק). לקראת השעה

     שתיים בלילה נודע בקשר על פצוע נוסף מקרב הלוחמים, יוני נתניהו, וכך נרשם ביומן המבצעים בשעה 01:55: "נודע שיש עוד פצוע בשם יוני (כנראה המוכר). חללים: זקנה + גבר לא מוכר".

     

    ככל שחלפו השעות באוויר התבררו פרטי ההרוגים והפצועים. לפנות בוקר עודכן החמ"ל בישראל: "שמות פצועים במטוס רגינה גוטליב והרשקו סורין". לאחר מכן נכתב: "שמות ההרוגים: ג'אן ג'ק מימון וברוכוביץ אידה". לקראת השעה 9 בבוקר נרשם הדיווח שלו חיכו רבים בישראל ובעולם: "הקרנף עם החטופים בקו אופקי, מתכנן 50 דקות לנחיתה".


    פורסם לראשונה 02/07/2015 16:56

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק
    רבין ופרס
    צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק
    מומלצים