בקשות מקלט נדחות, הענישה בעייתית והאוכל דל - ממצאי הדו"ח שבדק את מתקן חולות
ארגון "המוקד לפליטים ומהגרים" בדק את המתקן שבו מוחזקים 1,600 מבקשי מקלט. הוא ציטט אריתריאים שסיפרו על הסכנה שמחכה במדינתם, על התעלמות מבקשותיהם ועל המחסור במצרכים בסיסיים
בקשות מקלט מוצקות שנדחו על ידי המדינה, מבקשי מקלט העומדים בפני מאסר ללא מועד שחרור בכלא "סהרונים", וליקויים חמורים בתחום הענישה והמזון. אלו הם חלק מממצאי דו"ח של "המוקד לפליטים ומהגרים" על התנאים במתקן חולות שבו מוחזקים ללא משפט כ-1,600 מבקשי מקלט, ועל אופן הטיפול בבקשות להסדרת מעמדם.
הדו"ח, שהוכן על ידי ארגון זכויות אדם שמלכתחילה מתנגד לעצם קיומו של מתקן חולות, מצטט עדויות של עשרות אריתריאים המוחזקים בו ושבקשות המקלט שלהם נדחו. על פי המדיניות המחמירה של רשות האוכלוסין וההגירה שפורסמה באפריל, הם עומדים בפני כליאה ללא הגבלה בכלא סהרונים בשל סירובם לעזוב למדינה שלישית.
העדויות מלמדות על פרופיל בקשות המקלט שישראל דוחה. על פי הדו"ח, מתוך 43 מוחזקים בחולות שזומנו לרשות ההגירה (ונדרשו שם לבחור בין יציאה לרואנדה או כליאה בסהרונים), 19 הגישו בקשות מקלט אחרי קבלת הזימון, ו-24 אחרים נדחו טרם קבלת הזימון.
20 מתוך אותם 24 העידו שנמלטו מאריתריאה לאחר כעשר שנים בממוצע של שירות צבאי בתנאי עבדות. חלקם אף שירתו קרוב ל-20 שנים או יותר מכך. מחציתם נכלאו בבתי כלא שונים באריתריאה ומתארים עינויים וכליאה ממושכת במכולות תת-קרקעיות. עדויות אלה תואמות תיאורים המופיעים בדו"חות בינלאומיים, כולל דו"ח ועדת החקירה לבחינת זכויות אדם באריתריאה שפורסם ביוני 2015.
כך למשל מובאת עדותו של ב"ט, אשר שירת 11 שנים בצבא אריתריאה בטרם נמלט מהמדינה. "זה מתחת לאדמה. אין אור, אין לך בגדים להחלפה, רק בלילה מוציאים אותך", סיפר.
א', גם הוא מבקש מקלט מאריתריאה, העיד: "שירתי בצבא תשע שנים ועזבתי כי אין סוף לשירות צבאי. אין דמוקרטיה ואתה לא יכול לדבר... נעצרתי כי אמרו לי שחשבתי לברוח לסודן... הרבה אנשים בכלא, אפילו שרים. אין בית משפט... אם אני חוזר הם יעצרו אותי, יכניסו אותי לכלא ולא יודע לאן ישלחו אותי. כל האנשים בכלא שם, אף אחד לא יודע היכן הם נמצאים... אין שם חוק. אם אני אחזור לשם מחכה לי כלא או מוות".
החשש מפני מוות במקרה של חזרה לאפריקה והעדויות על המצב באריתריאה, כך מדגישים מחברי הדו"ח, ניצבים אל מול תשובות הדחייה האחידות שנתנה מדינת ישראל, ולפיהן "נפקדות משירות צבאי או עריקות אינן מספקות על מנת להוכיח רדיפה על פי האמנה". זאת תוך התעלמות מכך שנציבות הפליטים של האו"ם ובתי משפט ברחבי העולם מכירים באריתריאים שנמלטו משירות צבאי לאומי כפליטים.
עוד נטען בדו"ח כי שיהוי בתשובות למבקשי מקלט שביקשו לעזוב מלמד כי ממשלת אוגנדה אכן עומדת מאחורי הכחשת ההסכם עם ישראל, כפי שפורסם בתקשורת הבינלאומית, ואינה מאפשרת עוד למגורשים מישראל להיכנס בשעריה.
הדו"ח מלמד שמספר המוחזקים בחולות שנענשו ונכלאו בסהרונים בהחלטת פקידי רשות ההגירה שאינם שופטים, עומד על 1,213 בני אדם (יותר ממחצית מהכלואים). הם נכלאו לתקופות של בין חודש לשלושה חודשים. זאת בהתאם לחוק המאפשר כליאה של מבקשי מקלט שהפרו את תנאי השהייה בו.
בנוסף עומד הדו"ח על הליקויים שטרם תוקנו במתקן חולות, 19 חודשים מאז נפתח. לצד שיפור משמעותי בשירותי הבריאות, צוין שהתזונה העיקרית של הכלואים מורכבת מקלוריות ריקות בצורת לחם ואורז לבן. חולי צליאק וסוכרת אינם מקבלים מזון מותאם. דמי הכיס המעטים שהם מקבלים מהמדינה אינם מאפשרים קנייה שוטפת של מזון מחוץ למתקן. בנוסף נטען כי בחדרי המוחזקים נערכים חיפושים ומוחרמים חפצים אישיים כמו תנורי חימום קטנים או מחמי מים.
מבקשי המקלט דיווחו שדמי הכיס (160 שקל לעשרה ימים) אינם מספיקים לצורכיהם הבסיסיים. רובם משקיעים את כספם במזון שהם רוכשים מחוץ למתקן, נסיעות בתחבורה ציבורית, ורכישת סבון, שמפו וסיגריות. זאת אף שהרשויות דיווחו לבג"ץ שמוצרי היגיינה בסיסיים מסופקים למוחזקים.
כשלים נוספים נוגעים להיעדר יכולת לקבל דמי ביטוח לאומי בגין תאונות עבודה שאירעו בעבר. הודעות על דחיית בקשות המקלט מתקבלות באיחור של חודשיים ויותר, והעיכוב מונע מהם לערער על ההחלטה, שכן הם לא מעודכנים על עצם האפשרות במועד הרלוונטי.
הדו"ח מתפרסם יומיים אחרי ניצחון קטן של ארגוני זכויות האדם. ביום שני הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי מוטסים עלי, אחד ממנהיגי מחאת מבקשי המקלט, ישוחרר ממתקן חולות. זאת לאחר שנה וחודשיים שבהן הוחזק במקום. הודעת המדינה נמסרה כתשובה לבית המשפט במסגרת ערעור שהגיש המוקד לפליטים ולמהגרים. העותרים ערערו על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה להשאיר במתקן מבקשי מקלט שחל עיכוב בבדיקת בקשתם.
עד כה לא התקבלה תגובת משרד הפנים לדו"ח.
משב"ס נמסר בתגובה: "שב"ס מכבד את הדו"ח אך מבקש להדגיש שנעשה באופן חד-צדדי, ואף שהוא מצביע על שיפור בתנאי הכליאה, הוא גם מכיל לעתים עובדות שאינם מבוססות. החרמת ציוד האסור בהחזקה נעשית על פי הכללים של המרכז והחפצים המוחרמים מועברים לשמירה בפיקדונם האישי. המזון במרכז מבוסס על לוחות מזון שנבנו על ידי דיאטנים ובעלי מקצוע, כמו בשאר מתקני השב"ס. בהתאם להוראות הרופאים במרכז מוגש מזון דיאטטי המותאם לצורכי שוהים חולים (יותר מ-40 איש כיום). הכנסת מזון על ידי שוהים אסורה מטעמי בטיחות, בריאות וביטחון. כל צורכיהם התזונתיים מסופקים על ידינו ללא חסר".