שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    נגידת בנק ישראל: בשוק האפור יש גם יתרונות

    לדברי קרנית פלוג, לשוק האפור יש קונוטציות שליליות, אך מדובר בפעילות שבחלקה היא לגיטימית ומהווה גם תחרות למערכת הבנקאית. הנגידה: "צריך לפתח מקורות מימון חלופיים מוסדיים ולהסדיר ברגולציה את הפעילות בשוק הזה. אבל זה לוקח זמן". הערכות הן כי סך החובות בשוק האפור מגיע ל-20 מיליארד שקל בריביות העשויות להגיע לעד 300%

    "המינוח שוק אפור הינו בעל קונוטציות שליליות, אם כי, יש לציין, כי כשלעצמה פעילות מתן אשראי אינה בהכרח מנוגדת לחוק, ובתוך השוק האפור ישנם גופים לגיטימיים", כך אמרה היום נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בדיון בוועדת הכלכלה שעסק בסוגיית ההלוואות בשוק האפור.

     

    • רגולטור חדש יפקח על חלפני הכספים והשוק האפור

     

    לדברי פלוג, העובדה שהשוק האפור קיים ומתפתח מלמדת במידה מסוימת על נחיצותו. "יש מגוון של לקוחות שמשתמשים בשירותים הפיננסיים של השוק האפור: בעיקר משקי בית ועסקים קטנים, אשר דלתות המערכת הבנקאית או המערכת המוסדית החוץ בנקאית סגורות בפניהם מלכתחילה, או כאלו שניצלו את מלוא מסגרת האשראי הבנקאית שלהם: לקוחות מוגבלים; פושטי רגל; לקוחות ללא ביטחונות מספקים; לווים אשר זקוקים לכסף מהיר ונזיל; ולווים המבקשים לקחת הלוואה בדיסקרטיות מלאה, בין אם מטעמים לגיטימיים ובין אם לאו".

     

    פלוג ציינה כי "הבעיה המרכזית בשוק האפור מתחילה מהעדר רגולציה ופיקוח המסדירים את הפעילות בשוק זה. העדר הפיקוח, פוגע בלווים בשוק האפור קודם כל בהיבט הצרכני הבסיסי – בניגוד לשוק הבנקאי, אין מערכת הגנה צרכנית ללווים. פן נוסף של העדר רגולציה ופיקוח הוא העובדה שהשוק האפור הינו פרוץ, ונכנסים אליו גם גורמים עבריינים, שפועלים באמצעים בלתי לגיטימיים – אמצעים כאלו מתחילים מריבית מופקעת האסורה על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ונגמרים באמצעים המשמשים לגביית החובות.

     

    פלוג הוסיפה שקיומם של גורמי פשיעה, מביא לנזקים נוספים בכל הקשור למלחמה בהלבנת הון, הביטחון האישי של הפרטים הלווים והחוסן החברתי של הציבור כולו. "בנוסף, היות וגופים רבים בשוק האפור עובדים עם ובתוך המערכת הפיננסית המוסדית, תתכן זליגה של הבעיות והסיכונים גם לתוך המערכת הפיננסית".

     

    הצעת אלטרנטיבות ופיקוח

    הנגידה ציינה כי יש קושי להעריך את ההקפים בשוק האפור, עם זאת לדבריה, על פי הערכות שונות מדובר בכ- 10 עד 20 מיליארד שקל "מדובר בשיעור נמוך ביחס ליתרת חובות משקי הבית" (כ - 433 מיליארד שקל, נכון לדצמבר). למרות דברי פלוג, יש לציין כי עיקר החוב מקורו בהלוואות לדיור, ואם נתייחס לחוב ללא משכנתאות, הרי שמדובר בכ-10% ויותר מסך החובות, הלוואות שבחלקן מגיעות לריבית של 300% בשנה.

     

    לדברי פלוג הפתרון לבעיית האשראי בשוק האפור, הוא לאפשר לגופים חוץ מוסדיים אחרים לגיטימיים לקחת חלק בחלקים שונים של התיווך הפיננסי, לדוגמא, פלטפורמות למימון המונים, קרנות למתן אשראי לעסקים קטנים בערבות המדינה, איגוח הלוואות בנקאיות למגזרים אלה ומכירתן למוסדיים ועוד. "חלק גדול מהצעדים כבר נמצא על השולחן, ויש לבחון הרחבתם. חלק מהנושאים גם נדונים היום בוועדה להגברת התחרותיות שהוקמה לאחרונה על ידי ועל ידי שר האוצר".

     

    היא הוסיפה כי "הגדלת היצע אשראי על ידי המערכת הבנקאית והמערכת המוסדית והגדלת זמינות אשראי במסלולים מפוקחים נוספים תביא לצמצום הכדאיות של משקי הבית והעסקים הקטנים לפנות לשוק האפור".

     

    צעד משלים והכרחי נוסף, לדבריה, הינו הסדרת הפעילות של גופים לגיטימיים בתוך השוק האפור, והוצאת גופים בלתי לגיטימיים מתוך שוק זה. "יש להכניס גופים אלה תחת מסגרת רגולטורית על כל המשתמע מכך".

     

    ברקע הביקורת על כך שהצעות מעין אלו הועלו כבר לפני שנים ועד כה לא נעשה הרבה כדי לטפל בבעיה, הוסיפה פלוג "אני מודעת לרצון שהכל יהיה כאן ועכשיו. אולם צריך לטפל בנושאים באופן מסודר, עם רגולציה נכונה, גם אם זה אורך זמן, שכן הנזק בקידום פעילות פיננסית ללא אסדרה, יעלה על התועלת והנפגע כמו תמיד יהיה הציבור".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים