שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הרפס: איך נדבקים, מה הסימפטומים ומה הטיפול היעיל

    מאות אלפי ישראלים נושאים בגופם את וירוס ההרפס הגורם לשלפוחיות בשפתיים או למחלת מין מכאיבה. גם כשאינו גורם למחלה, עשוי הנגיף להדביק את בני הזוג במגע מיני לא מוגן. כתבה ראשונה בסדרה על מחלות שחוטפים במיטה

    הוא מסתתר בתוככי הגוף וממתין לשעת אמת, ואז – פורץ במלוא תפארתו וגורם לשלפוחיות בשפתיים או באיברי המין, גרד וכאב. נגיף ההרפס המצוי בעלייה בשנים האחרונות, כבר הדביק כ-400 אלף ישראלים, ומאיים להמשיך ולהדביק רבבות בשנים הקרובות.

     

    קראו עוד על מחלות מין:

    תופעה: ריבוי של מחלות מין בקרב בני הגיל השלישי

    ארה"ב: גברים מעדיפים בלי קונדום, למרות הסיכון

    קונדילומה: מחלת מין שעלולה להוביל לסרטן

     

     ( )

    שני זנים עיקריים של נגיף ההרפס פוגעים באדם. בעבר נהוג היה לשייך את הזיהומים בשפתיים לנגיף הרפס מסוג 1, ולמחלת המין להרפס סוג 2. כיום ידוע שהחלוקה אינה מוחלטת, וכי שני הזנים עלולים להדביק הן את השפתיים והן את איברי המין.

     

    הרפס השפתיים, הנגרם ברובו על ידי נגיף "הרפס סימפלקס סוג 1" עובר לרוב באמצעות מגע בנשיקה. אולם בשל עלייה בשכיחות המין האוראלי בשנים האחרונות, הרי שהווירוס נמצא לאחרונה גם באיברי המין.

     

    אותו נגיף של הרפס יכול להופיע גם על השפתיים וגם באיברי המין (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אותו נגיף של הרפס יכול להופיע גם על השפתיים וגם באיברי המין(צילום: shutterstock)

     

     ( )

    לרוב, נותר הנגיף רדום בעור ואינו מותיר סימנים, אולם עם ההתפרצות מופיעות שלפוחיות, בדרך כלל בקבוצה, על רקע עור אדום. השלפוחיות מכאיבות אולם חולפות לאחר כשבוע.

     

    לאחר ההדבקה הראשונית, נודד הווירוס לתאי העצב בעור, שם הוא נשאר במצב רדום עד להתפרצות הבאה, הנגרמת בעקבות חום, לחץ, מחזור חודשי, וחשיפה לשמש. ההתקף עלול לחזור אחת לכמה שבועות, חודשים או שנים.

     

    מחלת המין מתאפיינת בעיקר בשלפוחיות באיברי המין, גרד וכאב. למרות זאת, אחוז גבוה מאוד ממקרי ההרפס אינם מאובחנים מאחר שבלמעלה מ60% מהמקרים לא ניתן למצוא את הסימנים הקלאסיים המאפיינים את המחלה. כדי להגיע לאבחון מדוייק, יש להיעזר בבדיקות מעבדתיות.

     

    לאחר ההדבקה נותר הוירוס בגוף בצורה רדומה, ומסיבות שאינן ברורות עדיין יכול להתפרץ בכל עת. מספר ההתפרצויות משתנה מחולה לחולה. אולם ההדבקה בנגיף יכולה להתרחש גם כאשר אין סימנים קליניים למחלה. במחקרים קליניים שנעשו בעולם נמצא שכ- 70% ממקרי ההרפס הגניטלי הועברו על ידי בני זוג שלא היה אצלם ביטוי קליני למחלה.

     

    הסיבה לכך היא שבהיעדר סימנים קליניים, חשים החולים בטוחים בקיום יחסי מין, אלא שלרוב הם אינם יודעים שיש סבירות גבוהה שגם במצב זה תיתכן הפרשה של הווירוס מאיברי המין, ולפיכך קיים הפוטנציאל להדבקת בן או בת הזוג שלא בזמן התקף.

     

    נשים רבות באות לרופא בתלונות חוזרות של גרד או צריבה והרופא אומר להן שזו פטריה בשעה שזה הרפס. נגיף הרפס לא מאובחן הוא מדבק, והמסוכן ביותר הוא לנשים בהריון מכיוון שהנגיף עלול להדביק את הילוד ולגרום למומים מולדים ולמחלה קשה.

     

     ( )

    במרבית המקרים מאבחן הרופא כי המדובר בזיהום הרפטי (שנגרם על ידי נגיף הרפס) באמצעות הסתכלות. מראה השלפוחיות על השפתיים או איברי המין הוא אופייני לנגיף ולרוב אינו דומה לזיהומים אחרים.

     

    במקרים מסויימים כשהאבחנה אינה ברורה, עשוי הרופא ליטול דגימה קטנה מהאיזור הנגוע אותה ישלח לבדיקת מעבדה. התשובה מגיעה לרוב בתוך מספר ימים ומאשרת כי המדובר בנגיף ההרפס.

     

     ( )

    עדיין לא קיימת תרופה המחסלת את וירוס ההרפס, אולם ניתן להקל עליו באמצעות מריחת קרם "אציקלוויר" על השפתיים והימנעות מחשיפה לשמש. ניתן להקל על הנפיחות באמצעות חבישה של קומפרסים קרים. אם נוצר זיהום נוסף על השלפוחיות, יש צורך לטפל באנטיביוטיקה.

     

    הטיפול במחלה הפוגעת באיבר המין כולל טיפול אנטי-ויראלי הניתן עם התפרצות קלינית של ההתקף או באופן קבוע לתקופה ממושכת, למניעת הישנות של ההתקפים. הטיפולים האנטי-ויראליים הנפוצים ביותר כוללים תכשירים כזובירקס ולטרקס.




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: jupiter
    גם אם לא רואים אותו, הוא עדיין שם - וירוס ההרפס
    צילום: jupiter
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים