"אני לא עולה על המשקל"

מי אני: "פקידת לשכה בחיל התקשוב, דוגמנית ופרזנטורית של מותג האופנה אייס קיוב. גרה בהוד־השרון וברעננה כי ההורים גרושים. בת 19, גובה 1.76 מ' לפני עקבים, שוקלת 58 קילו".

יום העבודה שלי: "אני מצטלמת לקטלוגים ומשתתפת בתצוגות אופנה בארץ ובחו"ל. גרתי שנה וחצי בלונדון ועבדתי שם עם אתר האינטרנט אסוס, הייתי בשבועות אופנה בחו"ל, אבל עכשיו אני חיילת, בעיקר מכינה קפה. אני עושה משמרות בצבא ומסדרת את ימי הצילום שלי כדוגמנית בהתאם. יש ימים שבהם אני קמה בשלוש לפנות בוקר לצילומים, כמו כשהייתי צריכה לקום מוקדם כדי לנסוע למצפה־רמון. בימים של משמרת בוקר אני מתעוררת בחמש וחצי בבוקר, בשבע אני כבר בבסיס ואחר הצהריים אני מתפנה לעיסוקיי כדוגמנית. אני אוהבת לקום מוקדם בבוקר, לשתות קפה מול הטלוויזיה ולא למהר לשום מקום. אם אני מתחילה בלחץ זה הורס את היום. אני טיפוס של בוקר, גם בשבת אני קמה בשש.

"כשאין לי פרויקטים אני הולכת לים. לא תמיד יש מה לעשות, כי לא כל הזמן יש צילומים ולא כל הזמן יש אודישנים, אז בלונדון הייתי נשארת בבית, עושה ספורט או שופינג עם חברות. לאחרונה הצטלמתי לקמפיין של אייס קיוב בלונדון, ליד הביג בן, וכשאחרים ישנו אני כבר קמתי לשיער ואיפור. כל הצוות היה מגיע רק אחרי שהייתי מוכנה, ומבחינתי זה היה מעולה, כי אני מרגישה יפה כשאני לבושה ומאופרת. כשהם היו מגיעים גם האוכל היה מגיע, ותמיד היו מחכים עם הליפסטיק עד שאסיים את ארוחת הבוקר. בשישי־שבת אני עם חברות ומשפחה, הכל סביב בתי קפה וארוחות בבית".

צילום: עדי אורני (קרדיט ידיעות אחרונות)

התזונה שלי: "אני לא עולה על המשקל. כל עוד אני קמה בבוקר, מסתכלת במראה ומרגישה בסדר, אין לי מה לדאוג. אם אתחיל לשקול את עצמי ולספור קלוריות זה רק יגרום לי להשמין, כי אני כל היום אהיה עסוקה באוכל. לא עליתי בצבא ואני עושה לכל החיילות משמר תזונה, כי עצוב לי לראות מה שבנות בולעות פה. זה קשה. יש פה אוכל לא בריא, כמו עוגיות, בורקס, המון פיתויים בהישג יד. אני לא אוכלת בורקס, למרות שאני אוהבת, כי זה לא תורם כלום לבריאות שלי. בבוקר אני אוכלת בהתאם לזמן שיש לי - או גרנולה עם יוגורט או ארוחה מושקעת עם חביתה ועשבי תיבול, מטבלים, סלט ענקי, הרבה טחינה. אני מכינה לעצמי, אני ממש אוהבת את זה.

"אחר כך אני אוכלת חטיף אנרגיה ואת ארוחת הצהריים אוכלת בבית, כמו כל ילד שחוזר מבית הספר, בדרך כלל חזה עוף עם אורז או פסטה. מנסה כמה שפחות מטוגן. אחר הצהריים אני אוכלת דייסת קוואקר, חותכת פנימה פירות. אני חושבת שזה ממש נחמד, אוכלת את זה בכל יום שעתיים לפני האימון. בערב משהו מתוק וקליל, כמו יוגורט. אני תמיד אוכלת במשמרת משהו קטן, לא עושה לי ארוחות, לפעמים אוכלת בקניון עזריאלי סלט שאני מרכיבה מכל מה שיש בדוכן. כשאני במשמרת לילה אני תמיד חוזרת בטירוף ואוכלת את כל מה שבמקרר. בימי צילום אני תמיד מביאה לעצמי חטיפי אנרגיה למקרה שלא אוהב את האוכל שיגישו. אני אוכלת במידה, כשאני מרגישה מפוצצת אני מפסיקה לאכול. אני גרה עם אבא שלי לרוב והוא אוהב לאכול, אז תמיד יש לנו המון אוכל בבית, אין מצב שלא נאכל ביחד. ערוץ האוכל פתוח אצלי 24 שעות ביממה כי אני אוהבת לבשל ולאפות. כשאני מרגישה שאכלתי יותר מדי אני עושה ספורט. אין לי הפרעות אכילה בכלל".

כושר: "אני הולכת למכון לפחות ארבע פעמים בשבוע למשך שעה וחצי. מתחילה ומסיימת בחצי שעה ריצה, עובדת הרבה על הבטן, קופצת בדלגית. לא עושה מכשירים מיוחדים, לא מסוגלת להרים משקולות, בעיקר מעדיפה אירובי".

טיפוח: "אני לא מתאפרת, אין לי מייק־אפ. מורחת רק לק תקין לצבא, עושה טיפולי פנים מדי פעם. אחרי צילומים אני מסירה איפור, שוטפת פנים בבוקר ובערב, לא משהו מיוחד. תמיד עם קרם הגנה. פעמיים בשבוע מורחת מסכות על השיער".

לנפש: "הסיבה היחידה שאני הולכת למכון כושר היא כי זו דרך טובה לפרוק את העצבים. זה משחרר, עושה אותי עוד יותר שמחה. אני מספרת לאבא שלי את כל מה שעובר עליי, אנחנו חברים מאוד טובים, אני משתפת אותו בכל דבר, והוא יודע להרגיע אותי. כשנכנסתי לעולם הדוגמנות לא ידעתי למה אני נכנסת, בחיים לא חשבתי לעבוד בזה, ובהתחלה לא היה אודישן שאמרו לי בו 'כן'. המשפחה שלי תמכה בי ועודדה אותי להמשיך לנסות עד שאמרו לי 'כן'. כל כך הרבה פעמים אמרו לי 'לא', עד שגידלתי עור של פיל. נכנסתי בלי ביטחון והרגשתי שכל העולם נופל עליי, אבל התרגלתי, למדתי לא לבכות ולא להתעצבן. יש מלא אודישנים, לא כולם צריכים לאהוב אותי ואת היופי שלי. אני לא נעלבת, יש כאלה שאני מתאימה להם וכאלה שלא. בזוגיות זה אותו דבר, אני טיפוס נורא זוגי, אני לא יכולה להיות לבד. הייתה לי תקופה בלי חבר והיה לי קשה, זה נחמד שיש מישהו שמקשיב לי כשאני בצילומים לבד בחו"ל".

שורה תחתונה: "עבדתי קשה מאוד, ואני גאה בעצמי. אני יודעת להגיד לעצמי 'כל הכבוד' ולשאוף לעוד".

מה אומרים המומחים?

רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט של בית החולים הדסה:

"התפריט של שני מזין, מגוון ומכיל את כל אבות המזון. הוא עשיר בסיבים (קוואקר, פירות וירקות), עשיר בחלבונים מגוונים (מוצרי חלב ובשר) ועשיר בפחמימות (גרנולה, אורז). היא צורכת מזון לאורך היום, מקפידה על אכילה ביתית ואוכלת בהתאם לתחושות הרעב והשובע שלה.

"חשוב לשמור על עקרונות תזונה בריאים ללא תלות במשקל, ולכן העובדה ששני ממעטת בצריכת מזון מהיר, מאפים, חטיפים וממתקים היא מבורכת, שכן מאכלים אלו לא מספקים קלוריות איכותיות לגוף, אלא 'קלוריות ריקות' שאף יכולות להשפיע לרעה על מדדים בריאותיים. יחד עם זאת אני ממליצה לה להעלות את סך הקלוריות האיכותיות שהיא צורכת, כדי לשפר את משקל גופה. מומלץ שתעשיר את התפריט בשומן מן הצומח דוגמת טחינה, אבוקדו, שקדים ואגוזים. מאכלים אלו לא יגרמו לה לתחושת מלאות וכבדות ויספקו רכיבי מזון איכותיים.

"היא מקפידה לצרוך יותר מזון בשעות היום (בוקר וצהריים) וצורכת ארוחת ערב קלה. באופן עקרוני התנהלות כזו טובה לגוף, אך כיוון שהיא מבצעת אימון גופני ממושך בשעות הערב, מומלץ להגדיל את הארוחה שלאחריו, בעיקר את כמות החלבון (גבינה, טונה, ביצים), ולא להסתפק ביוגורט".

צחי נחום, פיזיולוג מאמץ ברשת גו אקטיב:

"לשני נתוני פתיחה מעולים, היא צעירה וחיונית. בעשור הבא לחייה היא תרגיש יותר את השפעות הגיל וההתבגרות, ולכן כדאי מאוד להתחיל עם אימוני כוח כבר בשלב מוקדם זה. שני טיפוס של בוקר, ולכן מומלץ לה להתאמן בשעות האלה עד כמה שאפשר. טיפוסי הבוקר הרבה יותר חיוניים ואנרגטיים בבוקר, לכן האימון בשעות האלה הרבה יותר יעיל עבורם. אופי האימון שלה משלב בעיקר פעילות אירובית, כמו ריצה וקפיצה בדלגית. אימונים כאלה חשובים לבריאות הכללית ובייחוד לשיפור מערכת הלב־ריאה, אולם שני חייבת לשלב גם אימוני התנגדות.

"אימוני כוח יכולים להיות 20־30 דקות מתוך האימון הכללי ובהכרח יניבו תוצאות. אימון נכון מורכב מ־6־8 תרגילים מורכבים כאלה, שמפעילים הרבה קבוצות שרירים. אימוני כוח חשובים מאוד ליציבה, לשיפור הכוח, ואף נמצא קשר בין כוח לסיכון נמוך לתמותה. יש רבים שמתרכזים בקבוצת שרירים או באזור מסוים בגוף, כמו הבטן, מתוך חשיבה שעודף עבודה יביא לשינוי באותו אזור. זהו מיתוס: לא כמה שיותר יותר טוב. שני צריכה להפסיק להתרכז בעבודת בטן ולשלב תרגילים לכל שרירי הגוף. תרגילים מורכבים המשלבים שיווי משקל מכניסים את הבטן לעבודה לא פחות מעבודה ספציפית עליה".

ד"ר מרינה לנדאו, רופאת עור:

"קיימת טעות בתפיסה שלכאורה עור כהה מוגן יותר מקרינת שמש ודורש פחות הגנה. דווקא בגיל צעיר נשים נוטות לפתח פיגמנטציות, כגון מלזמה או 'מסכת היריון', שמופיעה בעור הפנים של נשים בגיל הפוריות עקב חשיפה לשמש, גורמת להמון אי־נוחות ומאתגרת מאוד בכל הקשור לטיפול.

"הסרת האיפור לפני השינה חשובה, בעיקר כדי למנוע סתימה של נקבוביות והופעת פצעונים. לעומת זאת, אין סיבה לרחוץ אם הפנים בסבון פעמיים ביום. בבוקר מספיקה שטיפה קלה במים.

"שני נוהגת לאסוף את שיערה בקוקו הדוק, ולמרות שזה מאוד הולם אותה, משיכת השיער ותפיסתו בגומייה גורמת עם השנים להידלדלות השיער. כדאי לה להרפות מעט את ההידוק.

"מסכות עוזרות למראה טוב יותר של השיער, אך לעיתים, דווקא בעור צעיר, יכולות לעורר פצעונים בקו הלחיים. קוראים לזה 'אקנה קוסמטיקה'. כדאי לשים לב אם זה קורה ולהבין מדוע".

עדי קמחי, מאמנת לזוגיות, מכון נקודתיים:

"לשני יש מבנה אישיות חזק ובריא, המאפשר לה לפתח קריירה בדוגמנות תוך שמירה מוקפדת על האני שלה. הדבר בא לידי ביטוי בשני מישורים קריטיים לבחורה צעירה בעולם הזוהר - מערכת היחסים עם גופה ועם משקלה וכן ההתמודדות עם ה'לא' שהוא חלק אינטגרלי מהדרך להצלחה.

"שני פורטת בפשטות ובהיגיון שמאפיינים אותה את השיעורים המזורזים שלמדה בדרך - איך היא מתמודדת עם העובדה שלא תמיד כולם יאהבו אותה או את המראה שלה, איך להתייחס לכך בפרופורציה הנכונה ולא לתת לזה להפיל אותה. יש לה את ההבנה שבמקצוע הזה כלי העבודה הוא הגוף ויש בכך ממד מסוכן שעלול להוביל להפרעות אכילה, ושני מודעת לכך ומקפידה על ניהול מערכת יחסים בריאה עם אוכל בכלל ועם גופה בפרט. עצם העובדה שהיא מציינת את חפותה מהפרעות אכילה מעידה עד כמה היא מודעת לסכנה שטמונה בדרך המקצועית ועד כמה היא עם אצבע על הדופק.

"אחד הדברים שמאפשרים לה את הבגרות והבשלות הנפשית, כמו גם את לקיחת האחריות על עצמה, הוא מערכת היחסים עם אביה, שניכר כי הוא עוגן משמעותי בחייה. אביה הוא חבר קרוב ומבוגר אחראי, שמהווה אוזן קשבת ומכוון אותה בדרך נכונה. זה לא ברור מאליו לנהל מערכת יחסים שכזו עם אחד ההורים בגיל הזה, וכנראה שני הצדדים מנהלים תקשורת טובה, המאפשרת את קיום מערכת היחסים הטובה הזו.

"שני חרוצה מטבעה, משכימה קום גם כשהיא יכולה להמשיך לישון. האנרגטיות שלה והמשמעת העצמית מאפשרות לה להגיע רחוק, אך נדמה כי היא שוכחת מדי פעם להיות ילדה, ליהנות מחוסר המחויבות שכרוך בגיל הזה ופשוט לחגוג את נעוריה. אני מציעה לה לאזן את אורח חייה האחראי והבוגר עם בילויים חברתיים רבים יותר ומגוונים מעבר לבתי קפה". •