"יש עוד אחים ובני דודים לכדור הארץ בחלל"
בראיון לאולפן ynet אומר פרופ' עודד אהרונסון כי קפלר 452b, הוא אחד מכוכבי הלכת הדומים לכדור הארץ. "מה שמיוחד בתגלית האחרונה היא שמצאנו את האח הכי דומה לכדור הארץ", הוא אמר. וכמה זמן ייקח להגיע לכוכב הזה בחללית?
השאלה האם אנחנו לא לבד ביקום נותרה פתוחה, גם לאחר הודעת נאס"א על גילוי כוכב הלכת קפלר 452b דמוי כדור הארץ במערכת שמש רחוקה. בראיון הבוקר (יום א') לאולפן ynet אומר פרופ' עודד אהרונסון, ראש מרכז למדעים פלנטאריים במכון ויצמן, כי ייתכן מאוד שיש עוד כוכבי לכת "אחים" או "בני דודים" של כדור הארץ, חלקם קרובים יותר מהכוכב שהתגלה, הנמצא במרחק 1,400 שנות אור.
כוכב הלכת החדש שהתגלה קרוי - קפלר 452b והוא גדול מכדור הארץ בכ-60%, מה שמעיד על מסה הגדולה בערך פי 5 מזו של כדור הארץ. קפלר 452b מקיף את הכוכב המרכזי במערכת השמש שלו, שהוא בעל מאפיינים הזהים לשמש שלנו אחת ל-385 ימים (לשם השוואה, כדור הארץ מקיף את השמש אחת ל-365 ימים) מה שמעיד על כך שהוא מצוי במרחק הדומה לזה של כדור הארץ מהשמש.
אז כמה זמן ייקח להגיע לקפלר 452b? פרופ' אהרונסון: "המרחק הוא 1,400 שנות אור. למטוס רגיל שלנו ייקח מאות מיליוני שנה ואפילו מיליארדי שנים. לחללית ששלחנו לפלוטו ייקח עשרות מיליוני שנים להגיע לכוכב". עם זאת, הוא אומר שאם נשלח אותות רדיו - הם יגיעו הרבה יותר מהר.
"אפשר לתקשר איתם. אם נשלח להם אות רדיו ייקח לו 1,400 שנה להגיע - במהירות הכי גבוהה שאפשר להגיע - מהירות האור", אמר ראש מרכז למדעים פלנטאריים במכון ויצמן. אגב, כדי לקבל את האות בחזרה, אם מישהו יקבל אותו ויענה לו, ייקח עוד 1,400 שנה.
עם זאת, גם באמצעות טלסקופ החלל קפלר, שגילה את הכוכב, ניתן לאסוף מידע עליו. "אפשר לבדוק מה הצבע שלה, מה ההרכב האטמוספרי ואם נמצא שם חומרים דומים שחיים פולטים פה בכדור הארץ - חמצן, מתאן - אז יהיה לנו עוד רמז שיש שם חיים", אמר פרופ' אהרונסון.
ומה לגבי חיים? פרופ' אהרונסון סבור כי הסיכוי למצוא שם ייצורים כמונו - נמוך מאוד. "הסיכוי שההתפתחות היא מאוד דומה - היא מאוד קטנה", הוא אומר. "מה שקרה בכדור הארץ היא תופעה ייחודית מבחינה מסוימת. יכול להיות שזה קרה בעוד כמה מקומות, אבל האבולצייה לקחה כיוון שונה. אני חושב שלמצוא מישהו שדומה לנו באופן מסוים - הוא קטן".
הוא הוסיף כי ישנם עוד כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ בחלל. "חשוב להדגיש שהגענו עכשיו לעידן - ב-10-20 השנים האחרונות. אנחנו מגלים שיש הרבה מערכות שמש - שכוכב לכת כמו כדור הארץ, שמקיף שמש, שכוכב לכת כזה לא נדיר. אני מאמין שזו דוגמה אחת. יש עוד אחים או בני דודים לכדור הארץ", הוא קובע. "מה שמיוחד בתגלית האחרונה היא שמצאנו את האח הכי דומה לכדור הארץ", הוא מסכם ואומר שכדור הארץ הוא לא תופעה נדירה.
הטלסקופ "קפלר" מצויד באמצעים לאיתור כוכבי לכת דמויי-ארץ. כוכבי לכת אלה מקיפים כוכבים גדולים ומסיביים מהם, ממש כשם שכדור הארץ שלנו מקיף את השמש. גודלם נע בין מחצית מגודלו של כדור הארץ לכפליים ממנו ואסטרונומים משערים שמאות כוכבי לכת כאלה מצויים בגלקסיית שביל החלב. כמה מהם עשויים להכיל מים ואולי גם צורות חיים כלשהן.
קפלר פועל בשיטת תצפית המוכנה "השיטה האורביטלית". בשיטה זו צופה הטלסקופ בכוכב כלשהו ומודד את עוצמת האור הנפלט ממנו.
כאשר עוצמת האור נחלשת בפרקי זמן קבועים, יש להסיק שגוף כלשהו חולף במסלול קבוע בין הכוכב לבין הטלסקופ ומסתיר את האור הנפלט מהכוכב. גוף זה הוא כוכב לכת המקיף את הכוכב במסלול קבוע. ממדידת עוצמת האור המוסתרת על ידי כוכב הלכת, ניתן לחשב את שטח פניו ולהסיק ממנו מהם הרדיוס והמסה שלו.
הטלסקופ נקרא על שמו של האסטרונום הגרמני בן המאה ה-17, יוהנס קפלר. האסטרופיסיקאים המפעילים את הטלסקופ נעזרים בחוק השלישי של קפלר, על מנת לחשב את הטמפרטורה השוררת על כוכבי הלכת שנמצאו.
לפנייה לכתב/ת 
