"פינוקיו", הספר - ואף מילה על האף

בשתי מלים: ספר מתועב. אני מתכוונת למהדורה הגדולה, המלאה, של "פינוקיו", לא לספרונים המרוככים בהוצאת דיסני. "הרפתקאותיו של פינוקיו", מאת קרלו קולודי, ראו אור בתרגום מעודכן של מרים שוסטרמן-פדובאנו לפני עשור. ואם זכרתם מתוכו רק שקרים קטנים ואף ארוך, נדמה לי שהחמצתם משהו.

האב קולודי

נתחיל בהיכרות קטנה עם אביו האמיתי של פינוקיו. לא ג'פטו הנגר, אלא קרלו קולודי, עיתונאי וסופר. שמו האמיתי היה קרלו לורנציני, הוא נולד בפירנצה בשנת 1826, ובנעוריו נועד להיות כומר. אלא שהלימודים בסמינר התיאולוגי לא הרגיעו את יצריו של הצעיר, בימים שבהם איטליה היתה נתונה בסערת הריסורג'ימנטו, המהפכנות הלאומית בנוסח המקומי, וגם תחת עול כיבוש האוסטרים. הוא פרש מן הסמינר והלך להילחם, וכשהמלחמה נסתיימה, החל לכתוב – בשם בדוי. קולודי הוא כפר הולדתה של אמו. במקביל לחופש היצירה שלו, הוא שימש גם כצנזור רשמי של המשטר החדש באיטליה המאוחדת.
"פינוקיו" נולד כפרק ראשון בסדרה מצויירת בעיתון ילדים שיצא לאור ברומא, ובשנת 1883 ראה אור כספר. מי שיודע איטלקית מוזמן להוריד את הטקסט מן האינטרנט ולהזדעזע בשפת המקור.
קרלו קולודי כתב בתקופה שבה ספרי ילדים היו מכשירים דידקטיים מצויינים לשיוף נפשו של הילד הפוחז ולהפיכתו לאזרח צייתן למופת, או לפחות לפשטידה כנועה. קצת אחרי "מקס ומוריץ" של וילהלם בוש, שנשרפים בתנור בשל תעלוליהם, נולדה בובת העץ הקטנה והמסכנה. הבה נבדוק מהם חטאיה, וכיצד טיפלו בהם בעולם שטרם שמע על "סירופ אקמולי" ועוד כמה אפשרויות לחנך בלי להפחיד, להכות, להעניש ולאיים.

יסורי פינוקיו הצעיר

מייד אחרי שג'פטו קורא ליצור שלו "פינוקיו" – השם לקוח מזרע האורן, או הצנובר – הוא בורח מהבית ונתפס בידי שוטר שחשב כי מדובר בשוליה שהרגיז את אדוניו.
מיד אחרי שהוא פוגש בצרצר המדבר ומספר לו שלא מתחשק לו בית ספר, והוא רוצה רק להשתעשע, נאמר לפינוקיו כך: "כל אלה שזה מקצועם – סופם כמעט תמיד בבית החולים או בבית הסוהר". לידיעת מפעילי ערוץ 6.
כשג'פטו מקריב את מעילו כדי לקנות לפינוקיו ספר לימוד, ובמקום ללמוד קרוא וכתוב הבובון הולך להצגה, הוא פוגש את החתול והשועל הנבלות, נתקל ברוצחים שמאיימים על חייו, רודפים אחריו, תולים אותו על עץ, הוא כמעט מת, הפייה הטובה מצילה אותו, וכשהוא מסרב לבלוע תרופה מרה, היא מרגיעה אותו במלים המנחמות הבאות: "נותרו לך אך דקות מעטות לחיות, מאחר שסירבת לשתות את התרופה שהיתה מביאה להחלמתך מהחום!". ועוד לא גמרנו: כשהוא זורע מטבעות בשדה הניסים, פינוקיו נשלח לארבעה חודשי מאסר בעוון שוד, ועם שחרורו הוא פוגש "נחש מחריד", ואפילו מתוודה: "כמה אסונות פקדו אותי…ואני ראוי להם! כי הרי הייתי ליצן עץ קשה עורף ומרגיזן..ותמיד אני מנסה לעשות דברים כמנו שאני רוצה, בלא לתת את דעתי לאנשים האוהבים אותי ושיש להם שכל ישר פי אלף ממה שיש לי… הרי כבר ראיתי כי הילדים שאינם צייתנים, מפסידים תמיד, ואף דבר אחד ישר לא מצליח להם".
שנמשיך לקרוא? למה לא. "פינוקיו" היה, בין היתר, ספר ללימוד איטלקית לטף בכיתות הנמוכות. אם הם עברו את זה ונשארו בחיים, אז נעבור גם אנחנו. רגליו של פינוקיו נתפסות במלכודת ברזל לחיות, כשהוא גונב מעט אוכל מאיכר זעף כדי להשביע את רעבונו. כשהוא מלשין על גנבים אמיתיים הוא משולח לחופשי. בתוך כדי כך הוא גם מציל את ג'פטו ממוות, אבל לא מצליח לו להיות "נער טוב". שוב הוא בורח מבית הספר, שוב תופס אותו שוטר, דייג אימתני רוצה לטגן אותו, הוא מקבל אוזניים של חמור ומגיב: "מילא, שאסוני זה ימש לפחות לקח לכל הנערים פורקי העול שאינם רוצים ללמוד!". ויש עוד קצת: לוויתן טורף אותו, דגים מנקרים בבשר החמור שלו והוא שב להיות פינוקיו, בבטן הלוויתן הוא פוגש את ג'פטו, ואז הפייה הטובה מחליטה שהוא סבל דיו, והופכת אותו לילד. מקסים. מסודר. חייכני. פוצקלע. או בלשונו של קולודי: "דמותו הערנית והנבונה של ילד יפה ששערו ערמוני, עיניו תכולות וארשת פניו אומרת עליצות וחגיגיות של ימי חג ומועד". במלה אחת: פשטידה.
וכאשר הנער הערני החג-מועדי הזה מביע פליאה, כיצד אירע כל האושר הזה, הוא שומע מג'פטו כך: "כאשר נעשים הנערים מרעים לטובים, סגולתם היא שהם מקנים מראה חדש וחייכני גם לפנימיות של משפחותיהם". סוף.

להרחיק מהילדים

וכן, עוד לא אמרתי דבר על האף. האף, תסלחו לי, הוא עניין שולי בשלל העונשים שהספר הזה מספק לקוראיו הקטנים. קלאסיקה? אז מה. גם "הלב" של ד'אמיציס הוא קלאסיקה, וספר שמחנך ילדים להיות לאומנים קטנים וצייתנים בשרותה של אומה שהולכת, צעד אחר צעד, לעבר הפשיזם.
"פינוקיו" שייך לעולם שבו ילדים היוו מטרד קשה והכרחי. אני מקווה שבכמה פינות של שפיות בתבל, העולם הזה כבר נעלם. ואם נדמה לכם שלילדים של היום נורא קל יחסית לילדים של פעם, והם חייבים, אבל ממש חייבים, סיפור קלאסי וגם שיעור דידקטי שיעביר את המסר מבלי לגרום לטראומה, תקראו להם מתוך הגרסה המרוככת של דיסני.