"האוצר הורס את החקלאות, אנחנו הכי מתוסכלים בעולם"

הרפורמה האחרונה של האוצר הייתה הקש ששבר את גבם של החקלאים והוציאה אותם להפגנות בצמתים. מאז המחאה של 2011 הם הפכו לשק החבטות של האוצר בשם המלחמה על יוקר המחיה, רשתות המזון נהנות מפערי תיווך על חשבונם, ופגעי הטבע - לצד נפילת השוק הרוסי - אילצו אותם למכור במחירי הפסד. ואם לא די באיומים האלה על עתידה של החקלאות בישראל, הגיעה התוכנית של כחלון בחוק ההסדרים, ובראשה הרפורמה בענפי הצאן והפטם.

הרפרומה אמורה לטענת האוצר להביא להוזלה של 20% במחירי העופות הטריים והקפואים. האוצר מאשים את מועצת הלול בארגון קרטל שנחתם ב־2012 בין הגורמים בענף וביוזמתם, שבבסיסו תיאום בין כמות האפרוחים למגדלי הפטם – לטענת המגדלים כדי למנוע מצבים של עודף או חוסר בפטם על ידי ויסות הכמויות. באוצר אומרים שההסכם, ובפרט תיאום המחירים, אינו חוקי.

הרפורמה אמורה להפוך את ענף הלול לחופשי, וכך כל מגדל יוכל לגדל כמות לא מוגבלת כדי להוריד את המחיר ולהגביר תחרות. מצד שני, כששר החקלאות דאז, רפאל איתן ז"ל, ביטל את המכסות והתכנון בענף הלול, גדל הענף עד לעודף כושר ייצור – מה שהביא את הענף לסף התרסקות ב־2012. החשש הוא שמצב זה יישנה, ושהענף יחזור לנוע בין עודפים שיגרמו לקריסות לבין חוסרים שיגרמו להתייקרויות ולהפיכת הענף לריכוזי מאוד.

"מאיפה העליהום?"

ביקורת קשה על הרפורמה מעלה אבנר קידר, 64, ממושב משמר־הירדן, המגדל פטם בהיקף של חצי מיליון אפרוחים. לדבריו, "לאן הגענו הגענו שעוף זול יותר מטילון של גלידה? וכמה סיכונים וייסורים יש בלגדל עוף. מגיפות, תמותה, מזג אוויר. אפשר בכלל להשוות את זה לייצור טילון? מאיפה מגיע העליהום על המגדלים? מה עשינו? אנחנו הרי מייצרים לכם את המזון. זנחו אותנו לנפשנו. למה לא מוזילים את הדלק? מחיר חבית נפט ירד ב־50%, ומרכיב המסים בדלק רק עולה. מחיר הפטם בישראל שווה לכל נפש, ולא יקר משום מקום בעולם".

אתם החקלאים מאוד מתוסכלים.

"האוצר הורס את החקלאות בישראל, אנחנו המגדלים אובדי עצות. רמת התסכול של החלקאים היא הכי גדולה בעולם. אין לנו לובי, אנחנו ציבור דומם. אנחנו הגנו על המדינה, רוב הלולים קרובים לגבולות בצפון ובדרום. הקטיושה הראשונה שנחתה במלחמת לבנון השנייה נפלה בתוך המושב שלי, אבל אף אחד לא קם וברח. החקלאים באזורי הספר היו שם בשנים שלא היו כבישים ולא טלפונים. רוב המגדלים הם מלח הארץ שתרמו לביטחון המדינה. שירתתי בסיירת חרוב והבנים שלי באגוז. עבדתי קשה בחקלאות ואם מישהו היה אומר לי שזה מה שיהיה פה, לא בטוח שהייתי חוזר על זה. הבנים שלי חיים בחו"ל, הם כבר לא רוצים להיות חקלאים. ההתעללות בחקלאים תעלה ביוקר. איש לא ירצה להיות חקלאי. אשתי מגדלת פירות, בסופר לידנו מכרו שזיפים ב־15 שקל, ואני מקבל אולי 5. מחסלים גם את ענף המטעים".

לפי נתוני האוצר, מחיר הפטם קפץ ב־20% מאז 2012, אז הוקם הקרטל של מגדלי העופות.

"האוצר מטעה את הציבור, מי יועצי האחיתופל שלו? האוצר לקח את מחיר השפל הכי גדול שהיה בענף ב־2012 והשווה אותו למחיר כיום, אבל המחיר ההוא אינו מייצג, זה מחיר התרסקות שגרם לנו הפסדים. לפי נתוני הלמ"ס, במשך 6 שנים מחיר חזה העוף כמעט לא השתנה והעוף טרי התייקר רק ב־5.6%. באותה תקופה עלה מדד המחירים ב־13% והבקר הטרי, שאינו במסגרת מתוכננת, התייקר ב־30%".

למרות הסדר הוויסות, המחיר שוב עלה בגלל מחסור.

"השנה חברו 3 אסונות ופגעו בנו. מזג האוויר, תופעת צומת הגידים שפסלה עופות מטעמי כשרות, וסלמונלה בלולים. האוצר שוכח שכאשר אני מתחיל בגידול להקה אני אף פעם לא יודע מה לצפות בדרך".