למה לי תרבות עכשיו
משייקספיר ועד קרדישיאן - כיצד אפשר לספק לקהל היעד תוכן משמעותי, מושך תשומת לב, מזמין ויוצא דופן?
התעשייה הגדולה ביותר בעולם המערבי היא תעשיית התרבות, והיא גם הגדלה בקצב המהיר ביותר. ההתפתחויות הטכנולוגיות משאירות לנו זמן פנוי, יותר מכל תקופה אחרת בעבר. בזמן הפנוי אנחנו צורכים תרבות: הולכים לסרטים, להופעות מוסיקה, תיאטרון, אמנות; נוסעים לפסטיבלים, קוראים (וכותבים) רשימות והגיגים ברשת, יוצאים לבלות בחוץ, וגם מעבירים את הזמן בבית. מילת המפתח שקשורה לכל ההיבטים האלו היא "תוכן". תעשיית התרבות ממוקדת במושג הזה: היא שואלת ללא הרף כיצד אפשר לספק לקהל היעד תוכן משמעותי, מושך תשומת לב, מזמין ויוצא דופן?
בין העוסקים בתחום קיימת מוסכמה ברורה - כל הקריירות בעולמות התרבות קשורות ביצירת תוכן ובקידום שלו: מפיקים ראשיים ומפיקים בפועל, מנהלים אמנותיים, יזמי תרבות, מקדמי מכירות ויחצנים, תקציבאים ומנהלי שיווק, עיתונאים, מבקרים ועורכי אתרים, ועוד ועוד. כל אלו מעצבים ומשפיעים על התרבות שלנו, בתעשייה דינמית, יצירתית ורוויה באפשרויות תעסוקה.
כאן נשאלת השאלה: מה הפרופיל שנדרש בשוק התעסוקה כדי לנהל תוכן?
"הדרישה היא לא רק ל'ביצועיסטים', וגם לא רק ל'אינטלקטואלים'", מסביר ד"ר עמרי הרצוג, ראש המחלקה ללימודי תרבות יצירה והפקה במכללת ספיר והוא מפרט: "הפרופיל של מובילי התרבות צריך לשלב בין השניים. אם את מעוניינת להיות כתבת באתר תוכן ישראלי שעוסקת בתרבות, זה לא מספיק לדעת לכתוב. כדי לבקר סרט, תכנית טלוויזיה או הופעה, עליך להבין את השדה התרבותי ולהגיב לו, מתוך הבנה רחבה שלו.
"אם, לדוגמה, עיתונאית תרבות כותבת על סדרת הריאליטי של משפחת קרדשיאן, הביקורת תהיה משמעותית רק אם היא תכיר סוגיות הקשורות בסלבריטאות בעידן הפוסט-מודרני, בגלובליזציה ובאופייה העכשווי של התרבות הפופולרית. אם אתה מעוניין להיות מפיק ראשי של אירועי תרבות, עליך לדעת לנהל תיק פרויקט, לגייס משאבים ולהוביל צוות. אבל גם", מדגיש הרצוג, "עליך להיות גם יזם שמבין את קהל היעד שלך ומזהה קהלי יעד חדשים, לא רק בתל אביב או בירושלים. עליך לפתוח הזדמנויות חדשות, שלא רק "יעבירו את הזמן" – אלא גם יספקו חוויה, משמעות קהילתית ואישית ועניין בעבורם".
תופעת האוגמנטציה התרבותית (רובדיות) היא האתגר שעומד מול צעירים וצעירות המבקשים להשתלב בעולמות התוכן התרבותיים. הם צריכים להיות "בין תחומיים", כלומר לשלוט גם בכלים הפרקטיים והמעשיים, אבל גם להיות אנשים חושבים, אינטלקטואליים, בעלי אג'נדה ויצירתיים, שמכירים את התרבות הישראלית ויודעים לזהות את הכוחות החברתיים, הפוליטיים והרגשיים שמניעים אותה.
תחום ההתמחות בתרבות היא דיסציפלינה חדשה יחסית בעולם ואין הרבה מוסדות שעוסקים בכך. זהו שילוב של מנהל עסקים ומדעי הרוח. בישראל יש מחלקה אקדמית אחת המציעה את השילוב בין השניים: המחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר.
ד"ר הרצוג מסביר כי מטרתה של המחלקה היא להכשיר את מנהלי התוכן של המחר, ולהוביל את התרבות בישראל. שותפים בה אנשים מרכזיים בתעשיות התרבות: מפיקים, יזמים, עיתונאים ויוצרים, אנשי שיווק ומנהלים אמנותיים, יחד עם חוקרים אקדמיים שמלמדים "לימודי תרבות" - שילוב בין תחומי של מדעי הרוח והחברה, כמו סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, היסטוריה, אמנות ומדעי המדינה. ביחד, הם מאפשרים לסטודנטים לרכוש השכלה רחבה, יכולת פרשנית וביקורתית ומחשבה חברתית – וגם להצטייד בניסיון, בכלים ובקשרים כדי להשתלב בתפקידי מפתח בשוק העבודה, באחד משני המסלולים: ניהול תרבות, או כתיבה ועריכה.
"הסטודנטים לתרבות של ספיר מתנסים במהלך לימודיהם בעולם המעשי. הם עוברים סטאז' במוסדות תרבות כמו מרכז סוזן דלל, עיתון עכבר העיר, עונת התרבות בירושלים" מפרט הרצוג, הם מנהלים פרויקטים מעשיים, כמו ניהול, הפקה ושיווק של פסטיבל התרבות 'מדרום'; ניהול אירועי תרבות במועדונים, מוזיאונים, במות מופע ומרכזי תרבות; עריכה וכתיבה של ביקורות, סקירות וראיונות באתר התרבות 'מעמול' באינטרנט ובכתבי עת מודפסים. כך הם רוכשים ניסיון מעשי לקורות החיים שלהם, וגם קשרים נחוצים בתעשייה. בנוסף, המחלקה מפעילה מרכז השמה פרטי: בוגרי התכנית מקבלים הצעות עבודה לפני כולם, ממוסדות ומגופי תרבות, שמעוניינים בשילוב היכולות הייחודי שלהם".
ניהול תרבות הוא תחום עיסוק מתפתח וצעיר וקריירה משפיעה אינה בהכרח מתאימה לכל אחד. היא מתאימה לאנשים חושבים, יצירתיים, בעלי דעות. כאלו שלא מוכנים להסתפק בקלישאות וסיסמאות אלא רוצים לשנות ולהוביל, לאתגר את עצמם ואת הציבור. היא מתאימה לאנשים שאוהבים לחשוב מחוץ לקופסה, להשפיע; להגיע לרעיונות ולהשקיע כדי להוציא אותם לפועל. אם זה מה שמתואר אתכם ומניע אתכם – תעשיית התרבות קוראת לכם.
המחלקה לתרבות, יצירה והפקה - מכללת ספיר
