שתף קטע נבחר

ארה"ב דרשה: "התחייבות כתובה של ישראל להימנע מחימוש גרעיני"

בזמן שישראל מנסה לסכל את אישור הסכם הגרעין האיראני בקונגרס האמריקני, מתיר הממשל בוושינגטון בעיתוי מעניין לפרסם מסמכים שנוגעים למדיניותו על נשק גרעיני בתקופת מלחמת ההתשה. כיצד התכוונו האמריקנים למנוע מישראל לפתח נשק גרעיני, ואיך התכוננו מפני התערבות הסובייטית באזור?

בימים שבהם הקונגרס האמריקני טרוד בשאלה אם לתמוך בהסכם הגרעין עם איראן או להתנגד לו, פרסם הלילה (ג') הממשל האמריקני מסמכים היסטוריים שנוגעים לפיתוח נשק גרעיני של ישראל בתחילת שנות ה-70, וכן להגנה האמריקנית שתידרש במקרה שברית המועצות תתקוף את ישראל.

 

המסמכים, שנכתבו בין 1972-1969, נוגעים לישיבות סודיות בנושא פיתוח ישראלי של טילי קרקע-קרקע בעלי ראשי חץ גרעיניים בשם יריחו, וההחלטה האמריקנית לאלץ את ישראל להפסיק בהקדם את המהלך.

 

לקריאת המסמכים המקוריים לחצו כאן

 

מימין: השגריר לשעבר שמחה דיניץ, גולדה מאיר והנרי קיסינג'ר בשנת 1973 (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
מימין: השגריר לשעבר שמחה דיניץ, גולדה מאיר והנרי קיסינג'ר בשנת 1973(צילום: משה מילנר, לע"מ)
 

ממשל ניקסון הקים ועדה אד-הוק לבחון את הנושא ודן בשאלה כיצד על ארה"ב להתייחס אליו במסגרת שיחות השלום האזוריות שניהלו ארה"ב וברית המועצות. נייר העמדה של הוועדה קובע כי "המטרה שלנו היא לשכנע את ישראל להצטרף להסכם אי הפצת נשק גרעיני (NPT) עד סוף השנה (ישראל עדיין לא חתמה על הסכם ה-NPT עד היום, ואולם איראן חתומה עליו - יב"ח), לאשרר לארה"ב בכתב שישראל לא תהיה הראשונה להציג נשק גרעיני במזרח התיכון (זוהי העמדה הישראלית המוצהרת עד היום - יב"ח).

 

הנייר הזה הוצמד למיזכר מ-12 ביולי של מזכירת המועצה לביטחון לאומי, לבכירי הממשל, הפנטגון וה-CIA. המסמך היה אמור לשמש בסיס לפגישה מיוחדת לדון בנושא הגרעין הישראלי, אבל הנשיא ניקסון ביטל אותה ותחת זאת המסמך היווה בסיס לפגישה של בכירים במועצה לביטחון לאומי עם השגריר יצחק רבין "בנושא הנשק הגרעיני". 

 

ריצ'רד ניקסון. "נתקשה להציל את ישראל אם תנקוט תוקפנות" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ריצ'רד ניקסון. "נתקשה להציל את ישראל אם תנקוט תוקפנות"(צילום: AFP)
 

במסמך הסודי נדרשת ישראל "להעניק לנו הבטחה בכתב שהיא תפסיק לייצר ולא תפרוס טילי יריחו או טיל אסטרטגי אחר בעל יכולת גרעינית. חתימה מוקדמת ואישרור של NPT חייב להיות היעד המינימלי שלנו. ה-NPT מספק את הבסיס הטוב ביותר לאמון הבינלאומי בכוונות של ישראל. ערבויות דו-צדדיות חשובות באותה מידה. הן מהוות תוספת רצויה ל-NPT בגלל ממד הזמן".

 

"שישראל תאשר שהיא מחזיקה נשק גרעיני"

המזכר האמריקני קובע עוד כי ההסכם לא נכנס לתוקף מייד בגלל נוהל חתימות למשך שישה חודשים עד שנה ו"גם אחרי שההסכם נכנס לתוקף יש לחותמת עוד שישה חודשים להיכנס למו"מ עם סבא"א על אמצעי ביטחון ונותנת לחותמת עוד 18 חודשים להשלים את המגעים". לכן קובע המסמך האמריקני ש"אנחנו זקוקים לביטחונות הדדיים לכסות את תקופת הביניים ונעשה את מרב המאמץ להבטיח להשיג אותן". המטרה האמריקנית היתה הסכמה ישראלית "להפסיק לייצר ולא לפרוס טילים אסטרטגים" ולא רק להתייחס לנושא הגרעין.

גולדה וקיסינג'ר. ביטחונות הדדיים (צילום: לע"מ) (צילום: לע
גולדה וקיסינג'ר. ביטחונות הדדיים(צילום: לע"מ)

הכור בדימונה וטיל יריחו. האם ישראל תוכל לשמור על ייצור הטיל בסוד? (צילום: AFP, ויקיפדיה, ע"י טל ענבר) (צילום: AFP, ויקיפדיה, ע
הכור בדימונה וטיל יריחו. האם ישראל תוכל לשמור על ייצור הטיל בסוד?(צילום: AFP, ויקיפדיה, ע"י טל ענבר)

"לכן אנחנו חייבים לעשות מאמץ נחוש לפחות בהתחלה, להשיג את המטרה. אבל אם הישראלים יפגינו נטייה לדון איתנו בנושא הגרעין וגם יהיו נחושים בהצבת טילי יריחו, אנחנו יכולים לסגת לעמדה של דרישה מישראל לאי פריסה של הטילים והתחייבות לשמור על כל ייצור נוסף בסוד".

 

המזכר של המועצה לביטחון לאומי קובע גם כי "מקום השיחות עם הישראלים חייב להיות בוושינגטון". את השיחות ניהל השגריר רבין עם אנשי המועצה לביטחון לאומי ריצ'רדסון ופקרד והמסמך האמריקני מציע להתנות העברת מטוסי פנטום לישראל, שהובטחו לה כבר כפתרון לבעיית הגרעין. במזכר האמריקני נכתב: "אנחנו רוצים שישראל תאשר שהיא מחזיקה נשק גרעיני" ו"ברצוננו לשאול מהי מטרת הפיתוח והפריסה של נשק גרעיני - טילי יריחו - שעלולה להטיל ספק בהבטחות של ישראל".

 

הטקטיקה האמריקנית העולה מהמסמך היא שבפגישה הראשונה עם השגריר רבין, האמריקנים לא יַתנו בצורה ישירה את מסירת מטוסי הפנטום בשאלת הגרעין. הם הניחו כי הטקטיקה של רבין קרוב לוודאי תהיה לבחון עד כמה הם נחושים ללכת מעבר לדרישות העבר, שישראל תצהיר שלא תהיה הראשונה להציג נשק גרעיני במזרח התיכון. "במקרה כזה נביע את חוסר שביעות הרצון שלנו ונקבע פגישה נוספת כעבור כמה ימים להמשך הדיאלוג". בממשל ציפו לפגישה של ראש הממשלה גולדה מאיר עם הנשיא ניקסון אבל במועצה לביטחון לאומי הביעו חשש שהיא תבהיר שאי מסירת הפנטומים תפגע בסיכויים של מפלגת העבודה לנצח בבחירות.

 

החשש: ישראל תחתום אך תייצר בחשאי

ב-19 ביולי 1969 כתב היועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג'ר לנשיא ניקסון, והציג בפניו את המסמך ואת מסקנותיו. "אנחנו קובעים שהצגת נשק גרעיני במזרח התיכון תגביר את הסכנה במצב מסוכן ממילא, ולכן זה לא יהיה אינטרס שלנו. לישראל יש 12 טילי קרקע-קרקע שסיפקה צרפת. הוקם קו ייצור ומתוכנן כך שעד סוף 1970 יהיו ברשותה 30-24, עשרה מהם עם ראשי חץ גרעיניים", כתב קיסינג'ר.

 

לדבריו, "כשהישראלים חתמו על ההסכם לקנות מטוסי פנטום בנובמבר שעבר, הם התחייבו לא להיות הראשונים להציג נשק גרעיני במזרח התיכון, אבל היה ברור מהשיחות שהם פירשו זאת כך שהם יוכלו להחזיק נשק גרעיני כל עוד לא יערכו ניסויים, יפרסו או יהפכו את הנושא לפומבי".

 


מימין: רבין, ניקסון וקיסינג'ר. עסקת הפנטום על הפרק (צילום: יעקב סער, לע"מ) (צילום: יעקב סער, לע
מימין: רבין, ניקסון וקיסינג'ר. עסקת הפנטום על הפרק(צילום: יעקב סער, לע"מ)
קיסינג'ר הזהיר את ניקסון שבמצב זה "עלול לגרום לסובייטים להבטיח נשק גרעיני לערבים, להעמיק את האחיזה הסובייטית בערבים ולהחריף את הסכנה של מעורבות שלנו", אבל קיסינג'ר הוסיף ש"יכול להיות שלסובייטים יש תמריץ לא לדעת ולכדי שנושא הגרעין לא יהפוך לעובדה בינלאומית ידועה. בשיחות שלנו עולה שהמינימום הוא שישראל תחתום על ה-NPT. לא שזה ישנה הרבה, כי ישראל יכולה לייצר ראשי חץ בחשאי.

 

"אנחנו צריכים לגרום לישראל להפסיק לייצר טילים ולהשתמש בפנטום כמנוף. בפנטגון סבורים שאפשר לחיות עם ישראל גרעינית, היא לא תפרוס אותו", כתב קיסינג'ר. אבל יחד עם זאת נתן היועץ לנשיא את כיסא המפלט בציינו שיהיה קשה לארה"ב להסביר מדוע בעצם היא מעכבת את שיגור מטוסי הפנטום לישראל.

 

הדיון בארה"ב במקרה שהסובייטים יתקפו את ישראל

כיצד ארה"ב תגיב להתקפה של הצי הסובייטי על עיר בישראל, בתקופת מלחמת ההתשה? מסמכים נוספים של מחלקת המדינה האמריקנית הותרו אף הם לפרסום הלילה מאותן שנים ובהם תיעוד מאותה תקופה דרמטית.

 

את השאלה לגבי תקיפה סובייטית הציגו הנשיא ניקסון והיועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינגר לראש המטות המשולבים של צבאות ארה"ב, בישיבה מיוחדת של בכירי הממשל האמריקני, שדנו בהשלכות העימות הערבי-ישראלי שהיה אז בשיאו. באזור הסתובב שליח האו"ם גונאר יארינג ומזכיר המדינה וויליאם רוג'רס מנסה לקדם תוכנית שלום. גם הסובייטים מציגים תוכנית משלהם והצי הימי שלהם עוגן בנמלים ערביים במזרח התיכון.

 

במשך שלוש שעות כינס הנשיא ניקסון ב-1 בפברואר 1969 את בכירי המועצה לביטחון לאומי, מזכיר המדינה רוג'רס, שר ההגנה מלווין לירד, ראש המטות המשולבים ארל ווילר, ראש ה-CIA ריצ'רד הלמס ובכירים רבים אחרים לישיבה בחדר המצב בבית הלבן.

 

הלמס הציג את הרקע ליחסי הערבים וישראל, את הלאומנות הערבית ואת התארגנות ארגוני הטרור "המתנגדים בקשיחות לכל פתרון אחר מאשר הרס ישראל. ההשפעה שלהם מטילה ספק בסיכוי שמדינה ערבית כלשהי תוכל להגיע להסדר עם ישראל. החשיבות היא שהטרור גורם לתגובה ישראלית, וזו מעלה אפשרות לעימות בגבולות.

 

"המאזן הצבאי: ישראל, כמעט ודאי שתשמור על עליונות בשנה הקרובה. עליונות איכותית תלויה בחלקה באסטרטגיה של התקפת מנע". ראש ה-CIA הוסיף מבלי לפרט ש"טילי יריחו, 10 בערך, ניתנים לשיגור".

 

מה הערבים רוצים?

הוא הסביר ש"הערבים רוצים שלום כפוי. המטרות הערביות האלה הן הסיבה העיקרית לדחיה הישראלית של התוכנית. העויינות הערבית כלפינו גוברת. הם רואים בנו תומכים בישראל. הדימוי האמריקני טוב בישראל אבל לישראלים יש ראייה שלנו כמי שלא יכולים לראות את הערבים בעיניים ישראליות, הם נוטים לסמוך רק על עצמם".

 

הנשיא ניקסון העיר: "אני מסכים שעימות אמריקני-סובייטי הוא קלוש. אבל מה אם באחת המדינות הערביות יש צי מטוסים סובייטי שמותקף? האם זה מביא למעורבות מוגבלת סובייטית?"

קיסינגר התערב: "מה אם ישראל תוקפת בסכר אסואן, או עיר ישראלית מותקפת על ידי הצי הסובייטי?"

ניקסון פנה לראש המטות המשולבים: "אתה יכול להקדיש לזה מחשבה?"

ווילר: "האפשרויות שאנחנו בוחנים כתגובה הן התקפה אמריקנית על בסיס סובייטי בסיביר, הטבעת אוניה סובייטית במזרח התיכון, או לוכדים ספינת ריגול המשייטת בים התיכון".

ניקסון: "האם אתה יכול לבחון מה אנחנו עושים בעקיפין באמצעות הישראלים? נראה לי שהנוכחות של הצי הסובייטי היא בעיקרה מדינית ולכן אנחנו צריכים להיות מוכנים למשהו שהוא פחות מתוכנית צבאית".

מפקד הצבא: "הנוכחות בעיקר מדינית, אבל הנוכחות הסובייטית בנמלים, מעניקה מטריה סובייטית בחופים הללו, לכן לצי יש שימוש צבאי".

 

רבין: לא נכבוש עוד שטחים

במקרה של התקפה על ישראל העריך ראש המטות המשולבים ש"יש לנו פעילות מעקב טובה למדי. נוכל לזהות מי התוקף".

הנשיא: "אם הסובייטים מטיסים חיילים לקהיר או דמשק, מה אנחנו יכולים לעשות?"

ווילר הסביר את הקשיים להנחית כוחות בנמלי האוויר בכרתים, איטליה, יוון וטורקיה. "אנחנו יכולים להעביר 10-6 דיוויזיות מהים השחור תוך שלושה ימים ומהים הבלטי תוך 13 יום".

 

ניקסון אמר שצריך להבהיר לישראל שבמקרה של תוקפנות מצדה "יהיה קשה מאוד עבורנו להתקדם ולהציל את ישראל". רוג'רס הגיב ש"ישראל פוחדת שנברח ממתיחות. נניח שהסובייטים יחממו את האווירה כדי להבהיל אותנו. הרוסים לא ישתמשו בנשק גרעיני. השגריר רבין אמר לנו, 'אל תקבלו החלטות בגלל שאתם חושבים שאתם על סף מלחמה. אנחנו לא מתכוונים לכבוש שטחים נוספים'".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתוך ויקיפדיה, הועלה ע"י טל ענבר
טיל יריחו. ייצור סודי?
מתוך ויקיפדיה, הועלה ע"י טל ענבר
מומלצים